הפועל ירושלים של קנצוריס ממשיכה לצבור ניצחונות בליגה גם ביכולת לא מרשימה, הפעם על חשבונה של הפועל ב"ש, מהקבוצות החלשות בליגה. זה התחיל דומה מאוד למשחק מול פריסטרי, ברבע ראשון קטסטרופלי הגנתית והתקפית. באר שבע ניצלה את זה כדי לברוח ל-21:12 אחרי 10 דקות, פריסטרי נהנתה מהצגה של ג'ו רגלנד בדרך ל-26:16.
בשני המקרים הפועל חזרה בעיקר דרך ההגנה וניצחה בסופו של דבר, אבל השאלה למה היא פותחת משחקים בצורה כל כך גרועה עדיין רלוונטית. כי כמו שקנצוריס הודה בעצמו בסיום המשחק, לא תמיד תהיה לקבוצה שלו הפריבילגיה לצאת מפיגורים מוקדמים, בטח לא מול קבוצות טובות ומוכשרות יותר מבאר שבע.
שינויים זו לא מילה גסה
החמישייה הפותחת של קנצוריס היא ברזל. ב-4 המשחקים מאז שהגיע למועדון פתחו ספידי סמית', אור קורנליוס, ליוואי רנדולף, עוז בלייזר וזאק הנקינס. על פניו חמישייה מאוזנת וטובה, אבל משהו בציוות הזה פשוט לא עובד.
קשה לשים את האצבע בדיוק על הנקודה. אולי זו ההתנעה האיטית של ספידי, שבדרך כלל מתחיל לצבור נקודות רק במחצית השנייה. או אולי כי השחקן היחיד שיוצר לעצמו בחמישייה הזו הוא רנדולף, וזה לא תמיד מספיק. אולי זה כי הנקינס לא בשיאו בתקופה האחרונה. אולי כי קורנליוס ובלייזר הם לא התותחים ההתקפיים הכי כבדים בארסנל. ואולי בכלל הבעיה היא באגרסיביות, שמתהדקת בעיקר אחרי שנכנסת היחידה השנייה – בהובלת כריס ג'ונסון ויובל זוסמן. ואולי בעצם זה השילוב של כל אלו ביחד.
פתיחת המשחק בקונכייה, במיוחד אחרי מה שקרה ברבע הראשון באתונה, חייבת להדליק נורה אדומה אצל קנצוריס. בסיום המשחק נשאל המאמן האם הוא שוקל לבצע שינויים בחמישייה לאור היכולת הרעה, והתשובה שלו הייתה נחרצת: "ממש לא – אני סומך על השחקנים שלי וזה ממש לא משנה מי פותח בחמישייה".
להבדיל מהמאן היווני, אני חושב ששווה לנסות את זוסמן במקום קורנליוס ואת ג'ונסון במקום בלייזר. אני מבין שהתפקיד של ג'ונסון הוא להיות השחקן השישי, זה שעולה מהספסל ומשנה משחקים, אבל אם הקבוצה תשחק כמו שצריך כבר מההתחלה – אולי היא לא תצטרך שחקן שיוביל עבורה את הקאמבק.
זר שביעי? תנסו MVP
ג'ונסון הוא בינתיים הפתעת העונה של הפועל ירושלים. לא ברור למה אנחנו מופתעים, הרי אנחנו מכירים את אותו כבר לא מעט שנים, גם אצלנו וגם בחולון. ועדיין, ההחתמה שלו בקיץ נראתה מעט מוזרה. ההנחה הייתה שהוא יגיע כסוג של זר שישי-שביעי, שנכנס כדי לעשות הגנה ולקלוע שלשה פה ושם. אבל בגיל 33, הפורוורד הוא אחד השחקנים הכי משמעותיים בקבוצה, ואחד הטובים בליגה.
ג'ונסון ראשון בקבוצה במדד היעילות (15 בליגה) שני בנקודות, שלישי בריבאונדים. הוא מוביל את הליגה באחוזים מחוץ לקשת עם 56% (אתמול הוא דפק שלשה על הקשקש של הקשקש של הבאזר למחצית), שני בליגה באחוזים מהקו עם 85.7%, שלישי בליגה בריבאונד התקפה (3 למשחק), ורביעי בנקודות לדקה עם 0.62 אחרי שלושה סקוררים אדירים (מקגורל, סטיוארט ומנפורד).
בנוסף, ג'ונסון שני בליגה במדד הפלוס מינוס, שזה אמנם כלי מדידה לא הכי מדויק, אבל הוא כן נותן אינדיקציה כלשהי על החשיבות של השחקן להצלחה של הקבוצה (אגב, יובל זוסמן חמישי בליגה במדד הזה).
ספידי לבד לא יכול
לפני המשחק מול ב"ש, הפועל הודיעה שברינטון למאר לא יעמוד לרשותו של המאמן, משום שהוא נמצא בארה"ב מסיבות אישיות ויחבור לקבוצה בבלגרד לקראת המפגש עם קרשיאקה. לאורך השנים, המועדון איפשר לשחקנים להיעדר ממשחקים בשל סיבות אישיות, בהרבה מהמקרים הסיבות הללו היו בהחלט מוצדקות. כולנו בני אדם, וגם לשחקנים יש חיים אישיים, משפחה, דאגות. בטח בעונה כזו כשבישראל יש מלחמה, אני יכול להבין כל היעדרות זמנית של שחקן. זה בסדר.
מה שלא בסדר בסיטואציה שנוצרה זה שהפועל מגיעה למשחק ליגה עם גארד אחד בלבד בסגל – ספידי סמית'. מלכתחילה קאדר הגארדים של קנצוריס קצר במיוחד במשחקי הליגה. דוברת פצוע, קרינגטון עדיין יושב על אזרחי ומחכה לאזרחות, ועדי כהן סבן חזר לעמדת מנהל הקבוצה באופן קבוע.
במצב העניינים הזה, אין להפועל פריבילגיה לא לרשום את למאר למשחק ליגה. הקבוצה הזו משוועת לגארד יוצר אחד לפחות לצד ספידי, ומאוד קשה לה לנצח כשהוא וקרינגטון לא משחקים.
האקס פקטור המרחף
ג'אקורי וויליאמס בבכורה שלו בליגה נתן בדיוק מה שהפועל צריכה לקבל מהסנטר המחליף שלה, ואולי אפילו יותר. 11 נקודות (5 מ-6 מהשדה, 1 מ-2 מהקו), 7 ריבאונדים (3 בהתקפה), חסימה ו-3 הטבעות ב-18 דקות. והשיא – הטבעה מעולם אחר שמראה לנו כמה שהוא אתלט יוצא דופן.
אי אפשר לכמת את האנרגיה שהוא מכניס בדקות שלו על הפרקט. באופן מפתיע, גם ההשתלבות שלו מבחינה הגנתית הייתה מהירה מאוד, ונראה שהוא הצליח להיכנס לתוך הסיסטם הדפנסיבי של הקבוצה תוך כדי תנועה.
מהצד השני, דווקא אחרי משחק טוב בבירת יוון, גבי צ'אצ'אשוילי לקח שני צעדים אחורה בבירת הנגב. לא בטוח שרק באשמתו, הרי קנצוריס מצוות אותו בעמדה 4 לצד הנקינס או וויליאמס, והוא מתקשה להציג יכולת טובה בפוזיציה הזו. בקונכייה הוא שיחק 13 דקות בהן לקח זריקה אחת מהשדה – מחוץ לקשת. מישהו יכול לדמיין את גבי לוקח שלשה כשדז'יקיץ' עומד על הקווים? קשה לי להאמין שהוא היה מעז.
הומלסים, אבל אופטימיים
בשקט בשקט, קנצוריס רושם ארבעה ניצחונות רצופים מאז הגיע לקבוצה, כולם במשחקי חוץ. הודות ללוח המשחקים המעוות בליגה והעובדה שמשחקי הבית ב-BCL נערכים בבלגרד, נוצר מצב שבו הפועל לא שיחקה בארנה מ-9 בינואר, כשהמשחק הבא בירושלים מתוכנן ל-12 בפברואר (לא סופי).
קנצוריס עצמו דיבר על כך שלא קל לקבוצה בעקבות רצף משחקי החוץ הארוך, כאשר גם משחקי הבית באירופה נערכים מחוץ לירושלים. התנאים לא הכי קלים למאמן שרק נכנס לתפקיד, אבל בינתיים הוא עובר את זה בשלום.
ביום רביעי הפועל חוזרת לבלגרד, שם היא תפגוש את קרשיאקה למשחק במסגרת המחזור השני בשלב הבתים השני ב-BCL. כן. אותה קרשיאקה שהביסה השבוע את אנדולו אפס 81:99 עם תצוגה גדולה של שלושת הכוכבים שלה, ללא דארן היליארד שלא נרשם למשחק. הסנטר הצעיר המבטיח ורנון קארי רשם 26 נקודות ו-8 ריבאונדים, הפורוורד ויטו בראון הצטיין עם 29 נק' (4 מ-4 מחוץ לקשת) ואריק מקולום הוותיק ניהל את המשחק עם 18 נקודות ו-7 אסיסטים.
קנצוריס צריך לחשוב איך הוא מנצח את הקבוצה המוכשרת וההתקפית הזו, כדי לעשות עוד צעד בדרך לרבע הגמר. המשחק הזה יכול להיות משחק החזרה לעניינים של קרינגטון, שמול פריסטרי עדיין היה חלוד.
עם שינוי בחמישייה או שלא, עם קרינגטון, עם למאר שחוזר – בכל מקרה הפועל לא יכולה להרשות לעצמה שוב לפתוח חלש את המשחק, כי לא בטוח בכלל שתהיה לה הזדמנות לתקן. כי אחרי הכל, גם קנצוריס יודע שלהפועל ירושלים יש דרך אחת לנצח משחקים – הגנה.
