איך שלא תהפכו את זה, הפועל ירושלים במשבר. עם ניצחון אחד בחמשת משחקי הליגה האחרונים כולל שני הפסדים רצופים בבית – ליריבות המושבעות מכבי ת"א וחולון – המצב של הפועל בליגה המקומית רע מאוד. כמעט חודשיים עברו מאז הפרידה מאלכסנדר דז'יקיץ' ואם עד עכשיו הייתה תחושה שהקבוצה מצליחה גם אחריו, כעת הגיעה הנפילה, והיא כואבת.
מה ששני זרים יכולים לעשות
להפועל יש כרגע שתי ישויות נפרדות שנראות אחרת לגמרי. הפועל של אירופה נמצאת במצב מצוין – השיגה ניצחון מרשים על קרשיאקה, שרדה מותחן עם הרבה אופי מול פריסטרי בחוץ, ופירקה את טנריפה באחת התצוגות הגדולות בתולדות המועדון. הסגל מוכשר, איכותי ומאוזן ואם ימשיך כמו שהיה עד עכשיו, הפועל תהיה מועמדת ללכת עד הסוף ב-BCL.
הפועל של הליגה, לעומת זאת, נמצאת במצב רע, ולא סתם. ההבדל הקיצוני בין שתי הקבוצות נובע מכמה סיבות. הראשונה והעיקרית היא שבאירופה ניתן לרשום 7 זרים בסגל, מה שהופך את הפועל לקבוצה עמוקה ומוכשרת. בכל עמדה יש שחקנים טובים שגם אם אחד מהם לא במיטבו, יהיה מישהו אחר שיחפה עליו. בליגה רישום של 5 זרים מגביל מאוד את הרוטציה של הקבוצה, שנאלצת להשאיר בחוץ שני שחקנים חשובים, וכל היתרון של עומק בכל עמדה הולך לאיבוד. בנוסף, להפועל אין גארד ישראלי שיכול להיות גיבוי לספידי ולמעשה הקבוצה בנויה על רכז אחד. הניסיון לשחק בלעדיו עלה בהפסד מביך להפועל חיפה.
הסיבה השנייה היא החולשה של השחקנים הישראלים, בטח מבחינה התקפית. מול חולון זוסמן דווקא היה בסדר אבל כבר הרבה זמן שהוא לא מצליח לתרום התקפית. בלייזר לא קיים כבר תקופה ארוכה, קורנליוס לא פוגע ומחטיא יותר מדי שלשות פנויות, צ'אצ'א פצוע, והתוספת החדשה נמרוד לוי אולי יעזור לשפר את האספקט הזה אבל הוא רק הגיע ועדיין לא נכנס לקצב.
הסיבה השלישית היא בעמדת המאמן, שם משלת הקבוצה את מחיר חוסר הניסיון בליגה. קנצוריס ולוקה בניהול המשחק. זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל גם מאמן ענק כמו דז'יקיץ' שילם את שכר הלימוד שלו בתחילת העונה שעברה. לוקח זמן להכיר את הליגה, את השופטים, את סגנון המשחק. ניכר שהמאמנים שמולו (אברהמי, גודס, שרף) הגיעו מוכנים יותר מבחינה טקטית והצליחו לנצל את החולשות של הפועל כדי לנצח, על אף שהקבוצה שלהם נחשבת נחותה על הנייר. קנצוריס מאחר בחילופים, מעלה הרכבים מוזרים לדקות מסוימות, ולא מגיב טוב להגנות של היריבה.
ויתרו על העונה?
צירוף של גארד ישראלי יכול היה לעזור לפתור חלק מרכזי מהבעיות של הפועל בליגה, אבל נראה שבמועדון החליטו שלא ללכת עד הסוף עם העניין הזה. הניסיון לשחרר את איתי מושקוביץ מהפועל חיפה לא צלח, ובסופו של דבר הגארד הצעיר הגיע לרמת גן.
על פי הפרסומים, הפועל סירבה לבקשה של השחקן שדרש חוזה לעונה וחצי, ולא רצה להגיע רק כדי לסתום חורים העונה (ובצדק מבחינתו). בשלב מסוים דווח כי הפועל מעוניינת לצרף את המתאזרח מקס היידגר, אבל גם המהלך הזה לא יצא לפועל. כל זה בזמן שהפועל ת"א מצרפת את הגארד דאסטי הנאס, שמחזיק באזרחות ישראלית ועזב את נס ציונה כשהחלה המלחמה.
סאגת הגארד הישראלי מלמדת אותנו שבמועדון החליטו לא "להתאבד" על העונה הזו. אם מושקוביץ לא מעוניין להגיע בתנאים שלנו, הוא לא יגיע. יכול להיות שהצעד של מושקוביץ היה נכון לשלב הזה בקריירה שלו, כי הוא לא חלק מהתוכנית של הפועל ירושלים לשנים הבאות. הצוות המקצועי מוכן לשלם את המחיר הכבד על המחסור בגארד ישראלי בעונה הזו, מתוך הבנה, או תקווה, שבעונה הבאה יקבל בחזרה את נועם דוברת וגם קאדין קרינגטון יוכל לשחק כישראלי. ואולי יש מועמדים נוספים שיונתן אלון וגל מקל סימנו בפנקס.
לפי איך שזה נראה כרגע, במועדון ויתרו על העונה הזו במסגרת המקומית. הפועל תמיד מכוונת לזכייה בכל התארים אבל גם הצוות המקצועי כבר הפנים שהעונה הזו "נגמרה" עם עזיבתו של דז'יקיץ', והם לא מעוניינים לפעול בשיטת בעל הבית השתגע כדי לזכות בתואר בכל מחיר.
הגישה הזו בולטת כשרואים איך הפועל ת"א מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשחרר את הנאס מנס ציונה, מתוך שאיפה לעשות כל מה שאפשר כדי לקחת תואר העונה, ויהי מה. אצלנו המטרה תהיה לסיים במקום 3-4, לעבור את רבע הגמר ואז לפגוש בחצי הגמר את הפועל או מכבי ת"א ולנסות להפתיע בלי ביתיות.
הנהג עזב, הרכבת ירדה מהפסים
ובכלל, העזיבה הלא צפויה של דז'יקיץ' שינתה את התוכניות של מתן אדלסון עבור המועדון. אם בקיץ הקודם המטרה הייתה להשאיר את המפתחות בידיים של דז'ילה ולהמשיך את "הפרויקט" בשנים הבאות, להאריך חוזים לשחקנים המרכזיים ולחזק עם ישראלים צעירים בחוזים ארוכי טווח – עכשיו המטרה היא לשרוד עד הקיץ, אולי להביא הישג נוסף באירופה, ואז להתחיל פרויקט חדש.
הרכבת של דז'יקיץ' יצאה מהתחנה לפני שנה וחצי והיא ממשיכה בנסיעה על אף שנהג הקטר הסרבי כבר לא איתנו. מי שנבחר להחליף אותו בעמדה הוא קנצוריס, מתוך מחשבה שימשיך באותה הדרך ויצליח להשאיר אותה על הפסים עד לעצירה המוחלטת שתגיע בקיץ. אז יהיה אפשר להיפרד לשלום מרוב הנוסעים, ולצאת לדרך חדשה עם מאמן חדש שיהיה אחראי על בניית פרויקט ארוך טווח חדש ומסקרן.
