פגרה. זמן לקצת שקט ושלווה? עת להטענת מצברים ואפילו זמן להתנתקות קלה מאתרי חדשות הספורט למיניהם, נכון? אז לא שמדובר בהפועל ת"א. בהפועל כמו תמיד, אין רגע דל ואין שקט. בשלישי האחרון הודיעה הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט על השעייתו של כוכב הקבוצה, אקסבייר מנפורד, (יחד עם דיישון בוקר מהפועל אילת) לאחר שבבדיקה שנערכה לו בדצמבר האחרון נמצאה חיובית לקנאביס, והפכה את הפגרה השקטה לחתיכת כאב ראש עבור דני פרנקו, רמי כהן ועופר ינאי.
אז מה זה אומר מבחינת הפועל, בהנחה די ברורה שגם המבחנה השנייה, תחזור עם תוצאה חיובית. מה המשמעויות המקצועיות? ובעיקר מה הפועל צריכה לעשות לאור האתגר הניהולי והמקצועי הגדול ביותר, שנפל עליהם ככה לפתע, רגע לפני היישורת הסופית של העונה?
ניהולית: תומכים, בינתיים
אז לכמה זמן בעצם מנפורד מושעה? נכון לעכשיו, על פי ההודעה של הסוכנות, מנפורד מושעה באופן זמני כאשר ניתנת לו הזכות לבקש ולפתוח את בקבוקון הבדיקה הנוסף, "בקבוקון B" כדי לראות אם גם הוא מתקבל בתוצאה חיובית.
המועדון הוציא באופן כמעט מיידי הודעה אשר בעיקרה עומדת לצד השחקן. "אנו מאמינים שהעובדה שמדובר בקנאביס ולא בסם משפר ביצועים ולאור העובדה שאין לשחקן עבר משמעותי יעמדו לזכותו", נכתב שם. בנוסף, בהפועל לקחו ייעוץ משפטי של אחד מעורכי הדין הבכירים והמוערכים ביותר בישראל כדי להתכונן ככל שניתן להכרעת הסוכנות.
במרבית מקרי העבר, השחקן המושעה קיבל עונש שלא מופחת מחודשיים במינימום ויכול להגיע עד לשנתיים. ממש לאחר פרסום המקרה, בפיב"א פרסמו כי פירייה הנרי מבאסקוניה (אקס הפועל אילת) הושעה לאחר שימוש בסמים למשך כארבע שנים, כך שכל האפשרויות פתוחות, מהקלה ועד הכבדה ביותר.
מקצועית: אפשר להסתדר
נעבור לפן המקצועי ונתחיל מהכותרת – בהפועל יכולים להסתדר גם ללא אקסבייר מנפורד. כן, הוא אחד השחקנים החשובים בקבוצה ואחד מספקי הנקודות הגדולים שלה, ואין ספק שההיעדרות שלו יכולה להזיק לקבוצה, במיוחד באירופה כששם אין אפשרות לרשום שחקן אחר לסגל שכן מועד הרישום כבר עבר. אבל, וזה אבל חשוב: היעדרות של מנפורד יכולה לייצר מעין דומינו עם לא מעט השפעות שהן לא בהכרח שליליות.
מי שעשוי להיות המרוויח המרכזי מהשעיה כזאת הוא בריאן אנגולה. השחקן הקולומביאני, שחוזר באיטיות מפציעה ברגל, יזוז עכשיו לעמדה מספר 2, עמדה אותה הוא מכיר מצוין ושיחק בה בנס ציונה ויכולה להחזיר לו מעט את הביטחון ולעזור לו לייצר מספרים הרבה יותר מרשימים מאלו שעשה לפני הפציעה.
גם לדקות המשחק והמקום ברוטציה של ג'ון הולנד ודז וולס ההשעיה תתרום. שניהם יכולים לשחק בעמדה 3, וכשמנפורד לא בתמונה אנחנו כנראה הרבה יותר חמישיות קצת יחותר גבוהות ופיזיות, שכוללות אחד מהשניים לפחות. למשל, ג'ייקובן/קאמינגס, אנגולה/ברטי, וולס/הולנד, הורד/גינת ואלכסנדר.
בהפועל יש כרגע 8 שחקנים זרים. בהנחה והמסע האירופי ייגמר בחודש וחצי הקרובים, השמינייה הזו הופכת מיתרון לסוג של בעיה. משקל עודף שכזה. כשאתה משחק רק במסגרות הישראליות, ליגה, פלייאוף וגביע, מותר לרשום חמישה זרים בלבד. אם ההערכות שמנפורד לא יחזור לשחק העונה יתבררו כנכונות, "כאב הראש" של דני פרנקו יפחת במעט. כי במקום לבחור כל משחק שלושה שחקנים שישבו ביציע, הוא ייאלץ להשבית רק שניים מהם.
חיזוק: עדיף ישראלי
לאור כל העובדות הללו סביר להניח שהפועל לא תנסה להחתים זר חדש שייכנס לנעליו של הקלע המחונן. אבל זה לא אומר שזה הסגל שאיתו תגיע הפועל לסוף העונה. החיזוק, אם כן, צפוי להיות דווקא בצד הישראלי, ואולי ההשעיה של מנפורד תגרום לזה לקרות. אבל אם תהיה פה הפתעה, המועמד הטבעי הוא ג׳ורדן מקריי שמשחק באא״ק אתונה, וקבוצתו נמצאת על סף הדחה מאירופה. מקריי לא מפסיק לומר כמה הוא מתגעגע לישראל, ויש גם לא מעט אוהדים בדרייב אין שמתגעגעים לקילריות של השחקן. ועדיין, הסיכויים שזה יקרה לא גבוהים.
בהנחה שמקריי לא יגיע, מה שחסר לקבוצה של פרנקו הוא שחקן שיכול לשחק כ-3 או 4, ועכשיו כשאנגולה יזוז ל-2 יתפנו שם עוד דקות. השוק הישראלי אמנם לא משופע ביותר מדי פורוורדים, אבל יש מספר שחקנים ראויים, שיכולים לתת להפועל יותר עומק.
אם מסתכלים על מספרי 3 אז איגור קולשוב, שמשחק בב״ש ונותן עונה עם מספרים נהדרים, בהחלט יכול להוות חיזוק. גם עוז בלייזר שנדחק לקצה הרוטציה בירושלים, הוא אופציה, כמו גם כארם משעור, שנראה בדרך החוצה מר״ג ויהיה הכי קל להביא אותו מתוך השלושה.
להביא מספר 4 ישראלי יהיה הרבה יותר בעייתי, מפני שההיצע בליגה קטן מאוד. אם יש מישהו שמתאים זה איתי שגב מנס ציונה, שהוא בדיוק מה שחסר לאדומים כרגע, כפי שראינו למשל בדרבי התל אביבי. הוא אולי לא ספק נקודות, אך כאלו יש להפועל בשפע. מצד שני, הוא יביא עוד פיזיות, אתלטיות ובעיקר הגנה משופרת, ויגדיל את הרוטציה בקו הקדמי מארבע שחקנים בלבד (גינת, הורד, אלכסנדר וזלמנסון) לחמישה.
מנטליות: די לבכיינות
אסיים בדעה לא פופולרית מהימים האחרונים – לא הכל נגד הפועל תל אביב. כלומר, כן כל העולם כולו שונא את הפועל וכו'. אך לא, לא בכל דבר שמעון מזרחי והיריבה העירונית אשמים ב-100%.
שלא תטעו, גם אני לא מחובביו הגדולים של יו"ר מכבי תל אביב ואף קצרה היריעה לגבי דעתי עליו ועל המעשים הרבים שעשו במכבי (במלרע) בכל שנותיו כאיש החזק במועדון, אך חייבים גם להיות כנים ולהבין שאקסבייר מנפורד עבר על החוק ונתפס.
נכון, מדובר בעבירה מאוד שולית, עד כדי כך שב-NBA שחקנים כבר יוצאים בגלוי ומספרים על כך שהם מעשנים מריחואנה. ונכון, סביר להניח שחלק גדול מהשחקנים הזרים בישראל מעשנים, אך זה לא מעניין. גם מנפורד וגם דיישון בוקר ידעו שהדבר אינו חוקי ועדיין דפקו ג׳וינט. ההבדל ביניהם לבין האחרים הוא שהם נתפסו.
כל הנהי והבכיינות בימים האחרונים ברשתות החברתיות וההאשמה האוטומטית, מיותרות מאוד. אם בהפועל רוצים לעשות את עליית המדרגה הכל כףך מדוברת הגיע הזמן להתנהג כמו מועדון גדול, גם אחרי הפסדים או פאדיחות לא צפויות. להפסיק עם משחקי ה-״אכלו לי שתו לי״ ובעיקר להתרכז בלנצח את היריבות בכל זירה אפשרית.
במידה ובאמת קיימים אי סדרים, המועדון כמובן צריך לדאוג להיכנס באחראיים לכך בשיא הכוח, אך במידה ולא? הדבר הנכון לעשות הוא לקחת אחריות, להסירק מסקנות, הן מבחינת המועדון והן מבחינת הטיפול בשחקן, ולהסתכל קדימה. כי יש עוד הרבה על מה לשחק העונה. מנפורד אולי לא יהיה שם, אבל יש עוד רבים וטובים שיכולים להביא למועדון תואר בחודשים הקרובים. התקרבנות ונהי אף פעם לא הובילו מועדון להצלחות.
