חופשי על הבר: סיכום הניצחון של הפועל ת״א על קריית אתא

אומרים על אוהדי הפועל ת״א, ובצדק מסוים, שהם אוהבים להתמקד בשלילי ולא בחיובי. עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני לא מצר או חולק על כך לרגע. היו ועדיין ישנם דברים שליליים רבים במשחק של הקבוצה, ולי הסבירו שזאת קבוצה שמיועדת לכל התארים אז אני חייב להיות קשה איתה ככל שניתן.

מנגד, אתמול, לפרק זמן מסויים, ראינו כמה פוטנציאל ההתפוצצות של הקבוצה משני צידי המגרש (עם הדגש על שני הצדדים!) הוא גדול. ולכן, בניגוד להרגלי, אשתדל להיות חיובי. אנסה לגעת בכמה נקודות שלדעתי הובילו להתפוצצות הזו, בתקווה שהבועה לא תתפוצץ, רגע לפני בדאלונה.

(לא) להיות שם כשזה קורה

אבל עוד לפני שנתחיל בקטע המקצועי (והחיובי!), פשוט אי אפשר שלא להיות שליליים, בטח כשמדובר בערוץ הספורט. בימים שקדמו למשחק, דאג הגוף המשדר לפמפם בפרומואים את היות המשחק אתמול "המשחק המרכזי" של המחזור. אז למה אני שם את זה במרכאות? כי ככל שידוע לי המשחק המרכזי אמור להיות משודר בערוץ פתוח כדי שיגיע לקהל רחב ככל שניתן, אך זה לא היה המקרה אתמול.

לא רק שהמשחק אתמול (ש׳) שודר בערוץ סגור, ערוץ נישה שלמרבית צופי הספורט אין, הוא גם התחיל בשעה 21:10, בקריות, דבר שמנע מלא מעט הורים להגיע אליו עם ילדיהם. עכשיו אתם בטוח חושבים שהיה משהו אחר בערוצים הפתוחים שהיה מספיק חשוב כדי לא לשדר את המשחק בערוצים הללו, אך טעות בידיכם. מסתבר שתוכנית המגזין של עולם הרכב ומשחק משלב הבתים של אליפות אפריקה יותר חשובים עבור הגוף המשדר מאשר משחק בליגת העל הישראלית.

אז נכון, כולנו התרגלנו לכך שבערוץ שפעם הסלוגן שלו היה ״להיות שם כשזה קורה״ חושבים קודם כל על הרווח הכלכלי שלהם ורק אז על הקהל. עזבו את זה שהימים והשעות לא מתואמים עם המציאות (ד"ש למשחק העונה מול ירושלים שהתקיים בראשון ב-18:00 רק כי היה כדורגל לאחר מכן), אבל לשדר משחק מרכזי בערוץ סגור בשעה לא הגיונית, זו כבר יריקה בפנים של האוהדים.

אז מה עושים? אולי הגיע הזמן לאחד כוחות מול הגוף הזה, אחרי שאוהדי הפועל ירושלים נפגעו גם הם, ולהסביר בעזרת בעלי התפקידים שבלעדינו, בלי הצרכן, אין להם באמת תכלית.

נזכרו איך זה לשמור

ועכשיו לכדורסל. המשחק מול קריית אתא הלחיץ לא מעט אוהדים בסוף השבוע האחרון, והאמת שבצדק. במשחק הקודם בין שתי הקבוצות, לפני חודש וכמה ימים, נחשפו הבעיות בהפועל ת"א במלוא עוזן: הסתמכות יתרה על התקפה, קושי מול קבוצות שלוחצות גבוה ועוד ועוד.

קריית אתא היא לא אחת מאריות הליגה, אבל משהו בסגנון האגרסיבי שלה היה קשה לאדומים. ראינו את זה גם בתחילת המשחק הנוכחי כאשר חניכיו של דני פרנקו איחרו לריבאונדים פשוטים, נתנו ליריבה יותר מדי כבוד וגם ספגו 25 נקודות הסטרנדרטיות שלהם באחרונה. אבל אז הגיעו שני הרבעים הבאים, שם כבר ראינו את מה שמאמן האדומים כל כך רוצה לראות משחקניו: הגנה לוחצת וצמודה, יציאות מהירות להתקפות ונקודות קלות ובעיקר המון אמונה ביכולת הקבוצה להתפוצץ.

הרבעים השני והשלישי הסתיימו בתוצאה 35-57 לקבוצה מתל אביב ובעצם סגרו את המאבק. נראה היה שדני פרנקו הפנים שהגנה אישית מול יריבה בהתלהבות תגרום לה לאבד כדורים בקלות, ובמקביל גם תאפשר ויציאות מהירות של קבוצתו לסלים קלים במתפרצות. מכאן, הדרך לפתיחת יתרון מסיבי שייתר את הרבע האחרון, היתה קלה וברורה. 

השחקן השישי המושלם

בטקסט הקודם התייחסתי בהרחבה ליכולת החלשה של בר טימור לאחרונה. ולעובדה שהוא פשוט נראה סחוט. בהיעדרו של ג'ייקובן בראון ולמרות ההיכולת הטובה של וויל קאמינגס, טימור משחק יותר מדי דקות וזה השפיע על התפוקה שלו באופן משמעותי.

מול קריית אתא ארע השינוי שאולי יעיד על העתיד. טימור עלה מהספסל, הפועל שיחקה בחמישייה תואמת לימים שג'ייקובן היה כשיר, רק שהפעם היה זה קאמינגס שהחליף אותו. אמנם האדומים לא פתחו את הרבע הראשון טוב אבל דקות המנוחה הללו היו קריטיות עבור בר.

כשהוא עולה מהספסל טרי ולא צריך לרדוף אחרי שחקנים עם רגליים חזקות וצעירות ממנו ומתפנה לעשות את מה שהוא יודע, לנהל ולקלוע שלשות, הכל נראה אחרת. 22 נקודות ב-29 דקות לקפטן של האדומים אבל בעיקר 0 איבודי כדור והמון מנהיגות, הם הגורם המרכזי שהריץ את הפועל קדימה וסידר לנה ניצחון קל במגרש שהרבה קבוצות ישאירו בו נקודות.

אם דני פרנקו ידע להתנהל איתו כשחקן שישי, כפי שהיה במהלך העונה שעברה (מעין שלום תקווה של הכדורסל), הפועל יכולה להרוויח אבל בעיקר טימור יכול להרוויח מכך ולהתרכז באספקטים החיוביים שלו במשחק בלי להכריח יותר מדי.

וואלס עם דזי

אז כן, לא הסתרתי את העובדה שאני מאוד אוהב את דז וולס ואת וויל קאמינגס. בעצם, אני לא מוצא סיבה לא להגיד את הברור מאליו: שניהם צריכים להישאר בהפועל עד לסיום העונה. אמנם מדובר בסגל שיכלול 8 זרים איתם (ד"ש לתחילת העונה שעברה ולמעבר לחמישה), אבל בקבוצה שמכוונת להגיע הכי רחוק שאפשר בכל מפעל צריך סגל רחב ובלי לפגוע באף אחד.

וולס וקאמינגס הם יותר מאשר חיוניים למשימה, אבל הפעם נתמקד בראשון מביניהם. הבחור החביב עם הראסטות הגיע לקבוצה על תקן של קלע טהור ותו לא. ידענו שהוא יזרוק המון, יקלע לא מעט ויוסיף לנו עוצמה בהתקפה בזמן הפציעות של הגארדים. אבל לאחרונה משהו נוסף השתחרר בו. היכולת שלו להזיז רגליים בהגנה (גם אם לא הוא השחקן הכי מהיר בהפועל) היא מרשימה ביותר. הוא לא עוזב את השחקן שמולו, אף חסימה לא מרתיעה אותו ובעיקר? בעיקר מראה מחויבות מאוד גדולה לקבוצה שאליה הוא הצטרף לא מזמן ועוד על תקן של שחקן זמני.

כמו כולם, גם אני שמעתי את הרחש על כך שהוא יסיים את החוזה הזמני שלו ויעזוב אבל אולי צריך לחשוב אחרת ולהבין שהוא פה כדי להישאר.

בין אלכסנדר לזלמנסון

וכיאה למשחק הכדורסל, משחקן חוץ נעבור לשחקני הפנים. ג'יילן הורד אמנם לא עבר את מבחן הכשירות וכנראה שיחזור לשחק רק בשלישי הקרוב, אבל גם בלעדיו האדומים הצליחו (לאחר פתיחה מגומגמת) להשתלט ולנעול את הצבע בעזרתו של קייל אלכסנדר.

הקנדי הנפלא התאושש בצורה נפלאה מהמשחק הפחות טוב שהיה לו מול פרומיטיי ועם דאבל דאבל (כולל 13 ריב') הוכיח שההתעקשות עליו והסבלנות שהוא קיבל מהצוות המקצועי השתלמו ביותר. וכן, הוא לא השומר הטוב ביותר פנים אל פנים אבל מתחת לסל קשה מאוד לשחקנים להתמודד איתו והוא משחק בצורה כל כך חכמה שלפעמים זה פשוט מעלה חיוך על הפנים.

מנגד, אני חייב לתת מילה פחות טובה לעידן זלמנסון וזה מאוד מצער. בחודשים הראשונים של העונה נראה היה שזלי עשה קפיצת מדרגה נוספת, אך בחודש האחרון הוא במגמת ירידה מתמדת. בין אם זה בהגנה האיטית והמעט כבדה שלו ובין אם זה בקפיצה רכה מאוד לריבאונדים ומאבקים פיזיים. הסנטר הישראלי, כך נראה, פשוט לא מסוגל לתת פייט גם לשחקנים פחות גבוהים ואיכותיים ממנו.

בתחילת העונה דובר על ג'ף וויטי ואיך הצטרפות שלו יכולה לפגוע בדקות של זלמנסון. בסוף זה לא קרה מסיבות אחרות, אבל לעניות דעתי, כרגע זלמנסון עושה הכל כדי להוכיח שזו היתה טעות. הוא מקבל את הדקות בעמדת הסנטר, אבל לא מספק את הסחורה.וזה בור לא פשוט לקראת זמני ההכרעה.

בתפריט: ספרדי קשוח וחריף

ואחרי שכתבתי לא מעט דברים אופטימיים ושמחים הגיע הזמן לסכם ולהתכונן לבדאלונה. מה שראינו היום שונה בתכלית ממה שנראה בשלישי הקרוב (וואו אין זמן לנשום בקצב ה-NBA הזה).

הספרדים, בבית שלהם, הם קבוצה מאוד קשה להכנעה. למזלם של האדומים, אנדרו אנדרוז ייעדר לאחר פציעה בשריר אך גם בלעדיו לשחקניו של דני פרנקו יהיה מאוד קשה לנצח, במיוחד אם יצפתחו את המשחק כמו נגד קריית אתא.

כפי שאני רואה את זה, הפועל חייבת לעלות בגישה מאוד אגרסיבית מהרגע הראשון. לא לתת ליריבה בריחות קלות כי במקרה שלהם וכפי שראינו בשנה שעברה ברבע הגמר, רגע אחד של חוסר ריכוז יכול להוביל לפיגור שממנו כבר יהיה בלתי אפשרי לחזור.

עם הציפייה לחזרתו של הורד והרחבת הרוטציה, גם אם במעט אני מאמין שהאדומים יכולים לעשות את זה ולצאת עם ניצחון ענק, גם בספרד. זה לא יהיה קל, אבל השחקנים האלו כבר הוכיחו ששום דבר לא מרתיע אותם כשהם רוצים ובעיקר כשהם שומרים.