הפועל תל אביב מודל 22/23 הייתה אחת הקבוצות האטרקטיביות בתולדות המועדון. היא הגיעה לפיק שלה מהמשחק הראשון, עם שבעה ניצחונות רצופים בהפרש ממוצע של 20 נקודות.
שום דבר מהפתיחה החזקה בעונה הקודמת לא היה מקרי. הקבוצה יצאה למחנה אימונים באיטליה, דבר שלא היה נהוג קודם, בסגל מלא, כשהצוות המקצועי מגיב במהירות שיא לפציעות של ג'יימס יאנג וטרוויס ווריק. העיקר להגיע מוכנים לטיפ אוף הראשון של העונה.
אם בעבר המנטרה הקבועה היתה ש"את העונה מתחילים במרץ-אפריל" פעם היה חשש אמיתי להגיע לא מוכנים ליורוקאפ ולהתבזות, סיטואציה שכבר קרתה לקבוצות ישראליות בעבר שניסו לעשות את קפיצת המדרגה.
ההכנה היתה סופר מרשימה, והתוצאות היו בהתאם. פתיחת העונה המצויינת נתנה רוח גבית וביטחון לכל העונה כולה.
את עונת 23/24 פותחים בהפועל ת"א בצורה שונה. לטורניר ההכנה בפולין טרם הצטרפו קייל אלכסנדר וג'ון הולנד ששיחקו באליפות העולם, ובריאן אנגולה סוחב פציעה קלה ולא שותף.
עוד לפני הטיסה לפולין, הספיקה הקבוצה לערוך שני משחקי אימון, הפסד למכבי ר"ג ללא זרים כלל, וניצחון על הפועל אילת, לעיני יותר מ-600 צופים, מספר חריג למשחק אימון שמספר בעיקר על הרעב הגדול של הקהל, כשהורד ואנגולה הם הזרים היחידים שמשותפים.
את טורניר החלה הפועל ת"א עם תיקו לא שגרתי 84:84 מול שלאסק ורוצלאב. במשחק השני ניצחו האדומים בקלות 55:79 את קינג שצ'צ'ין.
איכות הכדורסל בשלב כזה של העונה פחות צריכה להטריד את דני פרנקו, בטח כשהסגל דליל. ג'ייקובן בראון ומנפורד עדיין נראו חלודים, בר טימור לא בקצב ובכל זאת כן נראו לפרקים ניצוצות למה הקבוצה כן מסוגלת.
המשתפר, החוסם והלוחם
שלושה שחקנים שכן בלטו גם בתוך הכאוס היחסי, הם ג'יילן הורד, ג'ף וויטי וגיל בני.
ג'יילן הורד- המצטיין של טורניר ההכנה. נראה הרבה יותר בשל מהעונה הקודמת, אקטיבי בשני צידי המגרש. במשחק השני הוא פתח בחמישיה בעמדה מספר 3, משהו שלא ראינו בעונה שעברה. קלע 1/2 לשלוש וחבל שלא זרק יותר. היכולת קיימת, ואם יש זמן לתרגל אלמנטים חדשים במשחק זה עכשיו.
ג'ף וויטי – לא המאץ' המושלם עבור ג'ייקובן בראון, לא מסוגלים לשחק ביחד פיקנרול, אבל לשם כך הוחתם קייל אלכסנדר. במידה וימשיך את העונה בקבוצה מעבר לחודש שהוא חתום, כישראלי או כזר, וויטי יוסיף עוד רובד למשחק ההתקפה של הקבוצה שזלמנסון ואלכסנדר לא יכולים לתת. 5 חסימות ו16 ריבאונדים בסיכום שני המשחקים זה על קצה המזלג ממה שהוא מסוגל לתרום.
גיל בני – את המשחק מול אילת בני פתח על הספסל ולא שותף כל החצי הראשון למרות שהפועל היתה חסרה בקו האחורי את מנפורד ובראון. מאחורי הקלעים דני פרנקו לא אהב את העובדה שבני יצא לייצג את נבחרת ישראל בטורניר 3×3 והחסיר אימון, ודאג לקרר אותו מעט עם סדרת חינוך קצרה. בסביבתו של השחקן לא אהבו בלשון המעטה את היחס כלפיו, שמתכתב באופן ישיר לאותו יחס שקיבל מהמאמן בעונה הקודמת. אבל בני כמו הלוחם שהוא על המגרש, השאיר את המתיחות בצד והוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא שחקן ההגנה מספר 1 בקבוצה. בני נתן המון סיבות לפרנקו להתחיל להתייחס אליו כישראלי בכיר ברוטציה, כפי שהובטח לו לפני שחתם על חידוש החוזה.
לחבר את הפאזל
בתחילת אוקטובר תחל הפועל ת"א את העונה באופן רשמי עם משחק ביתי מול צדביטה אולימפיה, עד אז דני פרנקו יעמוד מול אתגר לחבר את חלקי הפאזל שעוד חסרים ויצטרפו בהמשך, ולנסות לשחזר את הפיק שהקבוצה הגיעה אליו בתחילת העונה הקודמת. לשם כך תערוך הקבוצה עוד טורניר הכנה בתל אביב בהשתתפות הפועל ירושלים, פרומיתאס ודינמו סאסארי.
חודש אוקטובר הוא חודש קריטי שבו הפועל ת"א תשחק לא פחות מתשעה משחקים במידה ותעפיל לגמר גביע ווינר. פתיחה מקרטעת עלולה להעלות מהר מאוד את מפלס הלחץ. אם בעונה הקודמת תואר אחד היה התקרה שאליה מכוונים, העונה אחרי הכניסה של עופר ינאי למערכת, הכסף הגדול שנשפך והיד החופשית שהמאמן קיבל מההנהלה, תואר אחד הוא הרצפה של השאיפות אליהם מכוונים.
