כל מי שהוא סטודנט,היה סטודנט, או בכלל עבר איזה מבחן עיוני מסובך מכיר את הקטע הזה: אתם מתחילים את המבחן, השאלות הראשונות הולכות בצורה קלה והתשובות זורמות לכם בשטף. ללב מתגנבת לה המחשבה ש"יש לי סיכוי ל-100 פה, אולי גם מצטיין דיקן".
ואז, בחלק השני של המבחן, הכל מתהפך. שאלה אחת קשה ומסובכת ש "שוברים" עליה את הראש, הביטחון העצמי מתערער, הזמן מתקתק ומבחן שהיה בכיס מסתיים באיזה נכשל מבאס.
התסריט הזה חזר על עצמו בשני המשחקים הרציניים הראשונים של דדאס. זה התחיל בדרבי עם איבוד יתרון דו ספרתי בעקבות רבע שלישי מחריד בו המאמן היווני נכנס לבלקאאוט ולא הגיב בזמן שמכבי מחקה את כל הפער ודהרה כל הדרך לניצחון.וזה חזר על עצמו גם בארנה, כשהתסריט כמעט שיחזר את עצמו ברבע הרביעי בו הפסידו האדומים 7-24.
אם נסתכל על התוצאות במבט פשטני נוכל לטעון, כנראה גם בצדק, שבמבחנים המשמעותיים הראשונים שלו נכשל דדאס בצורה גורפת. אבל, כמו בכל מבחן בחיים, או בחיים בכלל, גם כאן אין שחור ולבן. גם מאותם משחקים רעים ניתן לקחת דברים חיוביים לקראת הפלייאוף וכמובן גם דברים פחות טובים שצריך ללמוד מהם ולתקן אותם בהקדם.
לשימור: אניס והורד
הדבר הראשון, או יותר נכון השחקן הראשון, שאפשר לציין לחיוב בלי צל של ספק הוא ג'יילן הורד. הפורוורד הצרפתי הנהדר, אחד ממצטייני העונה בהפועל בפרט ובליגת העל בכלל, חזר להראות את היכולת הנהדרת שלו מתחילת העונה. בדרבי הוא ריחף אל הטבעות עם ארבע הטבעות מהדהדות, קלע באחוזים נהדרים עם 8 מ-11 לשתי נקודות ו-6 מ-7 מהקו וסיים עם 22 נקודות ב-25 דקות. כל זה מול הקו הקדמי החזק של הצהובים. קו שכלל שחקנים כמו ניבו, ריברו וסורקין.
נוסף ליכולת ההתקפית הנהדרת הוא גם שמר היטב ונדמה כי מבין כל השחקנים באדום הוא היחיד שמסוגל להתמודד בצורה טובה עם הגנת החילופים ולשמור באותה רמה גם גבוהים וגם גארדים. למעשה הבריחה של מכבי בדרבי הגיעה בדקות של הורד על הספסל, ולא בכדי.ֿ
גם טיילר אניס, הרכז שהגיע אחרי לא מעט חיפושים וסירובים, מראה סימנים חיוביים. אם בדרבי בלטה בעיקר יכולת הקליעה שלו עם 17 נקודות ב-70% מהשדה (לצד עזרה לא מבוטלת מתחת לסלים ו-7 כדורים חוזרים). מול הפועל ירושלים הוא החל להראות את הסיבה שלשמה הגיע להפועל במשחק בו חילק 8 אסיסטים.
חסרונו הצפוי של אנגולה ברבע הגמר ואולי גם עד סוף העונה מחזק את התלות באניס. הפועל תצטרך שהרכז שלה ישלב בין היכולות משני המשחקים – מצד אחד לקלוע ולמשוך אליו את ההגנות ומצד שני, כשזה קורה, לדעת גם למסור לאיש הפנוי.
שחקנים נוספים שאפשר להזכיר לחיוב הם דאסטי האנאס שקיבל דקות משמעותיות בארנה והוריד חלודה, גיל בני שחזר לשחק אחרי שלא נספר במיוחד במשחקים האחרונים וסיפק משחק מעודד, או אפילו אייזיאה מיילס שסוף סוף התחיל לקלוע מבחוץ עם 4 מ-8 מעבר לקשת בארנה.
לשיפור: לצאת מהבלקאאוט
לצד המחמאות המוצדקות לכמה מהשחקנים שלקחו את ההזדמנות בשתי ידיים, היו גם שחקנים ותופעות מדאיגות בהפועל שצריכות טיפול שורש מהיר רגע לפני הפלייאוף שייפתח ביום שלישי.
נתחיל ברשותכם בסטפנוס דדאס. המאמן שהחליף את דני פרנקו על הקווים קיבל מחמאות רבות על חמשת הניצחונות בחמשת משחקיו הראשונים בתפקיד. לרגעים היה נדמה שכל החתיכות בפאזל מסתדרות: ההגנה השתפרה, ההתקפה תפקדה והרוטציות עבדו היטב. גם ניהול המשחק כפי שהתבטא בכמה מקרים (למשל העבירה החכמה על ווילי וורקמן במשחק מול בני הרצליה) היה נראה חד ומדויק. אבל דווקא במשחקים המשמעותיים הוא קפא על הקווים.
בשני המשחקים האחרונים של העונה קבוצתו של דדאס כבר הובילה בדו ספרתי אך איבדה פעמיים את היתרון בעקבות ריצות של היריבה. ריצות שלא נעצרו בזמן אמת בפסק זמן מתבקש. בדרבי, המאמן היווני קפא לחלוטין ברבע השלישי וב-7 הדקות הראשונות של הרבע לא ביצע אף חילוף, לא לקח אף טיימאאוט ואיפשר לצהובים לחזור. גם החזרתו של הורד לפרקט הייתה מעט מדי ומאוחר מדי. בפלייאוף דדאס יצטרך להיות מפוקס הרבה יותר, לנהל את החילופים בצורה מתאימה ומהירה יותר ולדעת מתי לעצור ריצה בפסק זמן מהיר.
בעיה נוספת ששווה לשים עליה את האצבע היא נושא הריבאונד. אם בדרבי המספרים הסופיים יצאו מאוזנים (40-39 למכבי) בעקבות החצי הראשון הדומיננטי של הפועל, בארנה הדומיננטיות הייתה ירושלמית כשהפועל לקחה 26 ריבאונדים בלבד מול 36 של היריבה. הסגירה לריבאונד היא לא בעיה חדשה, גם בעונה שעברה נושא הכדורים החוזרים היווה נקודת תורפה משמעותית באדום. ריבאונדים הם לא רק עבודה של הגבוהים, הם עבודה קבוצתית. הנטל לא יכול ליפול רק על קייל אלכסנדר וג'יילן הורד, כל השחקנים בהפועל צריכים לתת את חלקם בריבאונד ההגנה כדי למנוע מהיריבות סלים קלים בהזדמנות שנייה.
נושא הקליעה מבחוץ גם הוא לא מאוזן במיוחד. הגבוהים של הפועל מרבים לזרוק שלשות, כחלק מתכנית המשחק, רובן של שחקנים שקליעה היא לא הצד החזק שלהם. בארנה הם זרקו לא פחות מ-16 פעמים מעבר לקשת, נתון חריג על סף המטורלל במיוחד.
הכדורים כמובן לא נכנסו באחוזים יוצאי דופן – 5/16 בסך הכל, 31 אחוזים בלבד- ההשתוללות הזו חייבת להיפסק. נכון, אייזיאה מיילס אמור לתת מענה משלוש מעמדה ארבע, אך אין שום סיבה ששחקנים כמו עידן זלמנסון ( 0 מ- 3 בשני המשחקים) או קייל אלכסנדר (1 מ-6) יזרקו מבחוץ בכאלה כמויות.
לאן נעלמו גינת וטימור?
בחזרה לשחקנים, אם יש נקודה מדאיגה באופן עקבי מיומו הראשון של דדאס בתפקיד בכלל ובמשחקים האחרונים בפרט היא היכולת של השחקנים הישראלים. הבכירים מביניהם – תומר גינת ובר טימור – נמצאים בתקופה רעה מאוד מבחינה האישית, הן ביכולת ההגנתית והן ביכולת ההתקפית. חשוב לציין – כל שחקן עובר בשלב כזה או אחר משבר, אם זה משבר אישי או אם זה משבר מקצועי.
לכל שחקן יש משחק רע או תקופה רעה, וכולנו יכולים להסכים שתומר גינת ובר טימור לא שכחו לשחק כדורסל. שניהם שחקנים מנוסים, כאלו שעברו לא מעט מאמנים וסיטואציות בקריירה שלהם, והם יצטרכו למצוא את הדרך להרים את עצמם לקראת הפלייאוף, איתם הפועל יכולה לחלום על ניצחון בכל מגרש ומול כל יריבה. בלעדיהם כל משחק פלייאוף יהיה קשה פי כמה וכמה.
הפועל חיפה מציגה: רביעייה קטלנית
אחרי כל הדיבורים על המשחקים האחרונים, על המשחקים שלפניהם, על שחקנים ומאמנים. על בעלים ואוהדים, מגיע המאני טיים של העונה. ביום שלישי הפועל תחל את הפלייאוף כשתארח במשחק הראשון בסדרת רבע הגמר את הפועל חיפה. כן, אותה הפועל חיפה שהמשחק הקודם מולה הוביל לאובדן עשתונות קיצוני אצל כמה אוהדים שהתפרעו באלימות וסידרו להפועל הרחקה מהדרייב אין שפגעה בקבוצה מקצועית וכלכלית.
אם לא די בכך, בראיין אנגולה, שנפצע במשחק מול הפועל ירושלים, לא ישחק בסדרה עקב אותה פציעה.
הפועל תצטרך לשים מאחוריה את המשחק הקודם מול הפועל חיפה, ההפסדים למכבי והפועל ירושלים וההיעדרות של אנגולה. היא תוכל לשאוב אנרגיות מהחזרה לדרייב אין שיהיה מלא ורועש במיוחד.
חשוב לציין לפני שנצלול להפועל חיפה – בפלייאוף מותר להחליף פעם אחת בלבד שחקן במהלך סדרה, כלומר בסדרת רבע הגמר (סדרת הטוב מחמש כזכור) הפועל תצטרך לבחור חמישה זרים שיירשמו לסדרה והזר שיישאר בחוץ יוכל להירשם בכל שלב במהלך הסדרה, מה שייתן לדדאס אפשרות לשחק עם כל הזרים בסדרה ולחלק עומסים שכן שלושת המשחקים הראשונים יתקיימו בהפרש של חמישה ימים בלבד. על אף זאת ההחלטה של דדאס להותיר בחוץ את קייל אלכסנדר נראית תמוהה במיוחד. אפשר בהחלט לתהות האם זה אומר משהו על המשך הפלייאוף או שמדובר בניסוי נקודתי מופרע במיוחד.
וכעת ליריבה, הפועל חיפה כאמור ניצחה העונה בדרייב אין, למעשה היא הקבוצה היחידה בליגה שהפועל לא ניצחה העונה בבית (בדרייב אין או במשחקי הרדיוס). בהפועל חיפה חשוב מאוד להתמקד בעיקר בארבעת הזרים.
הראשון הוא אלכס המילטון שהצטיין העונה מול הפועל הן במדי מכבי רמת גן עם 22 נקודות והן באותו ניצחון של הפועל חיפה עם דאבל דאבל חריג של 13 נקודות ו-10 אסיסטים. הגארד, שמוסר העונה 6.5 אסיסטים למשחק בהפועל חיפה, הוא השחקן שמנהל את המשחק והפועל תצטרך לסגור אותו היטב, בין אם בשמירה אישית צמודה של אניס או גיל בני ובין אם בדאבל אפים, כדי להוציא את הכדור מהידיים שלו.
גם ג'ון דיוויס ודאקרי טאקר עלולים לעשות צרות צרות. דיוויס משלים את הקו האחורי לצידו של המילטון ועוזר לו בניהול המשחק עם 5.2 אסיסטים בממוצע, לצד 15.5 נקודות ב-44 אחוז מרשימים לשלוש. טאקר לעומתו הוא מחולל צרות מקצועי מעמדת הפורוורד, והוא מגיע לפלייאוף בכושר מעולה לאחר שבמשחק הקודם קלע 22 נקודות ורשם שיא עונה של 31 נקודות מדד.
למעשה, טאקר הוא הברומטר של החיפאים: בניצחונות הוא קולע 16.7 נקודות ב 49% משלוש וצובר מדד 18.5, בהפסדים הוא קולע 10.3 נקודות ב22% לשלוש ומספק מדד של 11 בלבד. ניטרול שלו על ידי הולנד עם עזרה של מיילס, הוא אחד המפתחות החשובים בדרך לניצחון בסדרה.
השחקן האחרון שהוא גם הפוטנציאל הגדול יותר לטווח הארוך הוא מרכוס בינגהאם. סנטר 2.13 מ׳, בן 23 בלבד, ששבר העונה את שיא ליגת העל בריבאונדים למשחק עם לא פחות מ-27 כאלו מול הפועל באר שבע. בינגהאם קולע טוב מתחת לסל, אוסף ריבאונדים ויוצא שוב ושוב לזריקות מחוץ לקשת על אף שהן לא נכנסות תמיד באחוזים גבוהים. בשיטת המשחק של גודס הסנטר שלו יוצא לא פעם בפיקנרול הפוך וזורק מבחוץ. בניצחון בדרייב אין לפחות זה השתלם עבורו עם שלוש שלשות משבע ניסיונות.
ההתמודדות ההגנתית עם בינגהאם, בטח ובטח ללא קייל אלכסנדר, תהיה מסקרנת במיוחד. יהיה מעניין לראות מי יופקד על השמירה שלו – ג'יילן הורד בגלל המוביליות והיכולת שלו לשמור גם מחוץ לקשת או אייזיאה מיילס, חביבו של דדאס. המאצ' אפ הזה עלול להכריע את המשחק הראשון בסדרה לכאן או לכאן.
במידה מסוימת הפועל חיפה מזכירה במעט את עירוני נס ציונה של העונה הקודמת, הקבוצה אותה פגשה הפועל ברבע הגמר לפני שנה. גם היא מבוססת באופן כמעט מוחלט על הזרים שלה וניטרול שלהם אמור לעשות להפועל את החיים פשוטים יותר בדרך לשלבים הבאים.
ובסוף, על אף המחמאות להפועל חיפה הפועל בעיקר תלויה בעצמה. אם אניס ירכז, מנפורד ייקלע, הולנד/מיילס יתנו את האקסטרה בהגנה ובשלשות, הורד ואלכסנדר יחגגו בצבע, טימור יחזור לעצמו וגינת ייכנס לטירוף שמאפיין אותו לאורך הקריירה, הפועל תנצח את הסדרה בסוויפ.
אבל מכיוון של בטוח שהכל יתקתק כמו שעון צריכים להיות מוכנים גם למצב של הפסד, שעלול להעלות את מפלס הלחץ, ולזכור שזו סדרה ולא משחק של להיות או לחדול.
