נתחיל מהסוף – אפשר לברך על המוגמר.
ראשית – תמו משחקי הרדיוס בהם נדדה הפועל מבאר שבע ועד חדרה. מעכשיו, בתקווה שלא יהיו התפרעויות נוספות, יתקיימו המשחקים במבצר האדום, הדרייב אין.
שנית – המקום השני, שהיה בסיכון בעקבות ההפסדים המרגיזים למכבי ר"ג והפועל עפולה, הובטח. ולסיום דדאס רשם הכנה מוצלחת מבחינתו לשלבים המכריעים של העונה עם חמישה ניצחונות מחמישה משחקים מול יריבות נוחות יחסית.
אמנם קיימת תחושת פספוס מסוימת. סוג של מחשבה בסגנון "מה אם…". מה אם הפועל הייתה ממנה את דדאס מוקדם יותר? האם הקריסה מול בשיקטאש שיצרה כדור שלג שלילי הייתה נמנעת? האם היה אפשר לחלום על גביע? ובעיקר האם היו נמנעים ההפסדים המיותרים כ"כ להפועל חיפה, הפועל עפולה ועירוני רמת גן, מה שהיה עוזר להפועל להיות בעמדת הובלה במאבק על המקום הראשון והקרב על הביתיות. אך כמו שאומר הפתגם "אין בוכים על חלב שנשפך", הפועל עשתה ותעשה טעויות, עופר ינאי הוא בעלים טרי בכדורסל הישראלי והאירופי, המלחמה גם היא לא הקלה במיוחד על כניסתו לעמדת מקבל ההחלטות ואם הוא יילמד ויפיק לקחים לקראת העונה הבאה ייצא הפסדו בשכרו.
בנוסף, ייתכן שדווקא המקום השני בטבלה יכול להיות נוח יותר להפועל. במצב הטבלה כיום, מי שיסיימו במקומות 4-5 הן הפועל ירושלים והפועל חולון (הסדר עוד לא נקבע), קבוצות קשוחות וכאלו שיעשו צרות צרורות לכל מי שתקבל את המנצחת ביניהן בחצי גמר הפלייאוף.
במקרה כזה המקום השני יכול להיות עדיף במידת מה, מכיוון שאם הפועל תעפיל לסדרת חצי הגמר היא תפגוש שם את המנצחת בין קרית אתא לרמת גן, ועל אף שהקבוצות האלו נמצאות בעונה טובה מבחינתן הפועל צריכה לעבור כל אחת מהן בסדרה. בנוסף, אולי סדרת חצי גמר מול קבוצה שאין מולה יריבות גדולה במיוחד יכולה טיפה להוריד את מפלס הלחץ באדום, גם בקרב השחקנים והצוות וגם בקרב האוהדים.
ברוכים הבאים (והשבים)
בשבוע האחרון "אירחה" הפועל פעמיים בחדרה את מכבי ר"ג ועירוני קריית אתא. בשני המקרים היריבות הגיעו עם חוסרים משמעותיים בסגל, רמת גן חסרה את מנג'וק מת'יאנג בצבע וקריית אתא את ג'יימס בייטמון וגיא פלטין – שני גארדים שעשו להפועל צרות צרורות בדרייב אין.
במשחקים כאלו המטרה היא אחרת – להכניס לעניינים שחקנים לקראת הישורת האחרונה של העונה ולנסות ציוותים שונים. וזה עבד לא רע בכלל.
מול רמת גן היה זה קייל אלכסנדר שנכנס לעניינים בצורה מעודדת במיוחד – דאבל דאבל מרשים של 16 נקודות ו12 ריבאונדים, שיאי עונה בחטיפות (4) ובמדד (31) , הגנה נהדרת בצבע ולא מעט ריחופים וירטואוזיים אל הטבעת.
הפועל צריכה את אלכסנדר, בטח בכדורסל של דדאס שבו הגבוהים צריכים לחתוך המון לסל. אלכסנדר הוא סנטר נייד יחסית יכול וצריך לקבל כדורים בחיתוכים לסל או בפיקנרול. שימוש נכון באלכסנדר בחלק ההתקפי של המשחק יכול ליצור את הריווח שהפועל כל כך צריכה כדי לפנות את סוללת הגאנרים שלה לזריקות מבחוץ.
גבוה נוסף שחזר לעניינים הוא ג'יילן הורד, ששב לפרקט מפציעה ארוכה וקיבל דקות מול קרית אתא. הורד היה השחקן המוביל בהפועל לאורך לא מעט שלבים במהלך העונה אך שתי פציעות לא פשוטות גרמו לו להיעדרויות לא קצרות. בנוסף במשחקיו האחרונים של דני פרנקו הפועל מיעטה להפעיל את הורד בצבע והמספרים של הפורוורד הצרפתי צנחו בהתאם.
הורד חשוב מאוד לקראת הפלייאוף. היכולת שלו לשמור על שחקנים במספר עמדות היא קריטית בהגנת החילופים של הפועל וכמו אלכסנדר גם הוא יכול לתרום לריווח המשחק בחיתוכים לטבעת.
מול קרית אתא קלע הורד 15 נקודות באחוזים מעולים (7 מ-9 מהשדה) וכל זאת בקצת יותר מ-20 דקות על הפרקט. כשמוסיפים לזה דאנקים מרהיבים אפשר להכריז על חזרתו של הצרפתי לעניינים, במה שיכול לגרום לכאבי ראש חיוביים בבחירת הזרים לפלייאוף.
גם בעמדות הגארד קיבל דדאס תפוקה נאה. בר טימור חזר לעניינים עם 9 אסיסטים ואחרי פציעה שהקשתה עליו במשחקים האחרונים ייתכן והוא הראה את היכולת המוכרת אותה הציג לאורך העונה.
טיילר אניס, הרכש הנוצץ לעמדת הרכז, ערך הופעת בכורה. לצד קליעה אבסולוטית (100 אחוז מכל הטווחים ו10 נקודות ב16 דקות) הוא נקלע לבעיית עבירות. אין ספק שהפועל תצטרך להריץ את אניס במשחקים מול מכבי ת"א והפועל ירושלים כדי להרוויח אותו מחובר יותר בשלבי ההכרעה של העונה. הוא לא כפה את עצמו על המשחק, אבל ייתכן ובמשחקים הבאים הוא יצטרך להתעקש יותר על הובלת הכדור כדי שיוכל לייצר גם לשחקנים סביבו.
עם הפנים קדימה
אז מה הלאה? בימים הקרובים תשחק הפועל מול שתי היריבות המרכזיות מהעונה שעברה וגם מהעונה הנוכחית. ברביעי – דרבי חוץ בהיכל מנורה ובמוצאי שבת משחק חוץ בארנה מול הפועל ירושלים.
זמני ההתאוששות בין המשחקים יהיו קצרים, שכן כשלושה ימים לאחר המשחק בארנה הפועל שוב תעלה על הפרקט למשחק הראשון בסדרת רבע גמר הפלייאוף (הטוב מחמישה משחקים).
דדאס כאמור ניצח את חמשת המשחקים הראשונים ובכל משחק החזיר לעניינים שחקן אחר, כעת הוא יצטרך למצוא את הדרך לחבר את הכל יחד. הוא יצטרך למצוא דרך לשלב בין הפריחה של אנגולה מאז שהתחיל להוביל כדור לבין ההגעה של אניס שאמור גם הוא להוביל כדור ובין בר טימור שמוליך את השדים האדומים בקטגוריית האסיסטים.
הוא יצטרך לשלב גם בין אלכסנדר והורד ששיתפו פעולה לאורך רוב העונה ובין תומר גינת שלבטח לא ירצה להידחק מאחור.
המשחקים מול מכבי וירושלים יהיו כמו בחינת מתכונת – טסט פנימי לקראת הפלייאוף. דדאס יצטרך לבחון את החיבור בין השחקנים בסגל בכל משחק ואת ההתאמה בין החמישיות ליריבה.
אם נשים רגע בצד את אייזיאה מיילס שמתקשה להרשים מאז שנחת בהפועל תמורת ביי אאוט גבוה, להפועל יש שישה זרים שאחד מהם יישב בצד בכל משחק. בהנחה שהורד ואלכסנדר יירשמו באופן קבוע, נותר למאמן היווני לבחור שלושה מבין טיילר אניס, אקסבייר מנפורד, בראיין אנגולה וג'ון הולנד.
למזלו של דדאס הוא יוכל לבצע ניסוי וטעייה שכן המשחקים האלו לא ישפיעו על מאבקי המיקום (הסיכוי של הפועל לסיים במקום הראשון נמוך, המקום השני מובטח בכל מקרה) הוא יוכל לקבל תשובה לשאלות כמו האם הולנד מסוגל להתמודד הגנתית מול קולסון, האם אנגולה מסוגל לייצר מול ההגנה של הפועל ירושלים, מי השחקן שיכול לעצור את לורנזו בראון וספידי סמית' , איזה ציוות הגנתי יכול למנוע את הפיקנרול של בלאט וניבו ואיך מתמודדים עם הוצאות הכדורים לכריס ג'ונסון בפינה.
על כל השאלות האלו דדאס וגם אנחנו נקבל תשובה בימים הקרובים. הפועל, באופן מעט אבסורדי ביחס לנקודת הזמן הזו בעונה, נמצאת בתהליכי למידה. השחקנים לומדים את המאמן ולהיפך, שחקנים חדשים שלומדים את השחקנים הקיימים ומאמן שלומד מה נכון לכל משחק. שני המשחקים מול מכבי והפועל ירושלים הם גם מבחן וגם הזדמנות למקצה הידוקים אחרון לפני הפלייאוף. הפועל צריכה וחייבת לנצל את ההזדמנות הזו עד תום.
