שובו של המנפורד: סיכום הניצחון של הפועל על נס ציונה

הפועל הגיעה למשחק מול נס ציונה עם הגב לקיר במובן מסוים. רצף של שני ההפסדים בליגה וחמישה הפסדים בשבעת המשחקים הקודמים בכל המסגרות העלו לרמה מאוד גבוהה את מפלס החרדה והלחץ. אם לא די בכך בר טימור, אחד השחקנים היחידים שתפקדו באותו רצף רע, נפצע בתחילת השבוע באימון והחמיץ את המשחק. לפרקט היא עלתה למעשה ללא רכז, עם ארבעה זרים ועם סגל גבוהים קצר במיוחד.

הרצף הנ"ל לא רק שמחק את סיכויי האדומים לסיים במקום הראשון וליהנות מביתיות לאורך הפלייאוף, הוא גם סיבך את הקרב על המקום השני בליגה.

זה לא הפריע לסטפנוס דדאס, במשחקו הראשון על הקווים ואחרי כמות אימונים מועטה יחסית, להראות שהוא כנראה לא רע במה שהוא עושה. הפועל חזרה לשחק כדורסל, להציג משחק קבוצתי, לשמור ולהסתמך פחות פחות על מהלכי יחידים. אם המגמה תימשך גם מול קבוצות טובות יותר ייתכן שגם הפסימיים באוהדים, שכבר התחילו לסכם את העונה, יבינו שיש עוד על מה לשחק.

עושים קאט לבעיות 

אחת הבעיות בהפועל בתקופה האחרונה היתה שבאין רכז טבעי כל שחקן ניסה "להציל את המולדת". אמנם למשחק באולם לב המושבה הפועל עלתה ללא רכז אחד בחמישייה, אבל זה לא הפריע לה להציג משחק קבוצתי מרשים.

וזה הלך מצוין מהדקה הראשונה: הגבוהים קיבלו הוראה לחתוך לסל בכל הזדמנות, והכדור נע בהתקפה כמו שלא זז תקופה ארוכה. האחד על האחד המעצבן פינה את מקומו ועל המגרש נראתה קבוצה ולא אוסף יחידים שכל אחד עובד בשביל עצמו.

27 אסיסטים היו לשחקניו של דדאס מול נס ציונה לעומת 19.75 בלבד בשרשרת ההפסדים האחרונים במסגרות המקומיות. ושוב, כל זה בלי בר טימור שאחראי ל-6.6 אסיסטים במשחק העונה.

אמנם דדאס לא הספיק להעביר הרבה אימונים בהפועל, אבל אפשר היה לראות כמה אלמנטים שמאפיינים את המשחק שלו אחרי מעט אימונים – הנעת כדור בניסיון לאתר מיס מאצ' בהתקפה, ניסיונות חוזרים לבצע חיתוכים אחרי תרגילי פיקנרול והגנה אגרסיבית ברמה שלא נראתה זמן רב באדום.

זה אמנם מוזר לדבר על הגנה במשחק שנגמר 102:63, קורץ יותר לדבר על ההתקפה במקרה כזה, אך ההגנה של הפועל היא שאיפשרה את הבריחה, ואת סיומו המעשי של המשחק כבר בסיום הרבע הראשון. 

הפועל פתחה עם אנרגיות גבוהות את המשחק ולא ספגה סל אחד ב-5 הדקות הראשונות. למעשה האדומים ספגו בשלושת הרבעים הראשונים 41 נקודות בלבד – נתון הגנתי מרשים מקבוצה שספגה בשישי 84 נקודות בעפולה.

ספיגת 63 הנקודות (יותר משלישי מהן בגארבג' טיים ברבע הרביעי עם חמישיות הכוללות את יונתן רבינוביץ וגל שטרנברג) היא שיא עונתי להפועל. אומרים שאין דבר כזה יום רע בהגנה, והרצון הוא הבסיס. מול נס ציונה אותו רצון חזר להופיע, שחקנים השתטחו על כדורים בפלוס 30 נקודות ונתנו כל מה שהיה להם.

אם המומנטום הזה יימשך יהיה בהחלט על מה לשחק בחודשיים שנשארו עד לסוף העונה.

שובו של האקס פקטור

בחודשיים האחרונים אקסבייר מנפורד היה במוקד העניינים ולא מהסיבות הנכונות. פרשיית הסמים וההשעיה והיכולת הרעה לפני ואחרי ההשעיה גרמו ללא מעט אוהדים לתהות האם השחקן שכיכב בעונה הקודמת הוא אותו שחקן כיום. 

התקופה הרעה של מנפורד התבטאה גם במספרים : עד להשעיה הוא קלע 16 נקודות למשחק ב-48.2 אחוז לשלוש. מאז החזרה מההשעיה ועד המשחק מול נס ציונה הוא קלע רק 8.75 נקודות למשחק ב-35 אחוז לשלוש.

כאמור – לא אותו שחקן.

אולי זו ההגעה של דדאס, או החיסרון של טימור אבל מול הכתומים מנפורד הראה סימני חיים וחזרה לשגרה. 18 נקודות, 4/8 משלוש ובעיקר הביטחון שהתחיל לחזור, הם סימנים חיוביים במיוחד לקראת רגעי ההכרעה של העונה.

כשהוא מרוכז בכדורסל מנפורד יכול לנצח לא מעט משחקים. זה קרה העונה בדרבי בדרייב אין עם 17 נקודות ברבע הרביעי. זה קרה בהתפוצצות החריגה מול הפועל ירושלים בסיבוב הראשון עם 31 נקודות ושיא קריירה במדד, וזה קרה ביורוקאפ בניצחון על בדאלונה עם 31 נקודות ו-6/7 לשלוש.

מנפורד מפוקס הוא מצרך חובה להפועל, בטח אם עופר ינאי עדיין מפנטז על תואר.

וממנפורד לאנגולה. הגארד הקולומביאני איכזב רבים העונה. החוזה הגבוה והעובדה שהחליף את ג׳ורדן מקריי אהוב הקהל היו בעוכריו. בתקופה האחרונה הרעש סביבו רק התגבר סביב ההפסדים של הקבוצה והרמזים מצידו של מקריי על רצונו לחזור לאדום בטווח המיידי.

אנגולה ודדאס מכירים היטב אחד את השני. היווני אימן את אנגולה רק לפני שנתיים באאק אתונה, וייתכן שהגעתו להפועל עודדה את הגארד, שפשוט התפוצץ אתמול באולם המושבה, שבו כיכב בימיו בנס ציונה.

כך או אחרת אנגולה רשם את משחקו הטוב ביותר העונה – 17 נקודות ללא החטאה משום טווח, 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 3 חטיפות ומדד 36 מרשים. הוא היה בכל מקום במגרש, בהגנה ובהתקפה, קלע, לקח ריבאונד, פירגן לחברים, חטף כדורים והוציא למתפרצות. זה בדיוק השחקן עליו פינטזו בהפועל, ואם החיבור עם דדאס הוא הסיבה לכך – ייתכן שזו לא הצגה מקרית.

מה עם הרכש? 

בשבוע שעבר היה נראה כי רכש של רכז הוא עניין של זמן, הפועל כבר סגרה את כל הפרטים עם טופאש בורסה הטורקית ועם סוכנו של רכזה, קאסיוס ווינסטון, שהיה אמור להמריא לישראל בתחילת השבוע הנוכחי ולהצטרף לסגל של דדאס. 

כפי שאנו יודעים ווינסטון לא הגיע לארץ. מעט לפני החתימה על החוזה החליט הרכז האמריקאי לבטל את הגעתו בגלל חשש מהמצב הביטחוני.

ההתנהלות הזו טרפה את הקלפים מבחינת הפועל, שבמקביל לווינסטון איתרה כמה פורוורדים איתם רצתה להתחיל במשא ומתן מיד לאחר החתמת הרכז. כעת האדומים שינו פאזה ומנסים קודם להתמקד בהבאת רכז עד ל-30.4 ואחר כך ינסו להביא פורוורד זר.

ההתנהלות של הפועל בסוגיות האלו צריכה להיות שיעור עבור ההנהלה ומקבלי ההחלטות לקראת העונה הבאה. כזכור, בהתחלה הפועל חיכו להדחה של פרישטרי מליגת האלופות כדי לנסות להביא את ג׳ו רגלנד, בהמשך שרפו ימים יקרים במשא ומתן עם ווינסטון וכעת אנו קרובים מאוד לדדליין ההחתמות, כשהפועל עם אפשרויות מוגבלות ביותר הן בגלל הזמן הקצר והן בגלל המצב בישראל שמרתיע זרים אמריקאים מהגעה לארץ.

בימים שעוד נותרו, הפועל תצטרך לדעת "לחתוך" עסקאות מהר יותר ולעבוד במקביל על כמה אפשרויות, אחרת היא תגיע שוב למצב בו בגלל גרירת רגליים (ולא בהכרח באשמתה) הליך מציאת רכז נמשך כמעט חודש ימים.

קבוצת כדורסל שמתנהלת נכון היא קבוצה בה יש אנשים שתפקידם הוא לעקוב באופן שוטף אחרי שוק השחקנים. הם מחזיקים בכל רגע נתון רשימה עם מספר שמות לכל עמדה וחוסכים זמן ארוך בתהליך איתור שחקנים.

וכך, אולי בפעם הבאה לא נפתח פנטזיות על רגלנד או ווינסטון מצד אחד או ניאלץ להתפשר על קלעים שאינם רכזים כמו אנטוניו בלייקני איתו האדומים מנהלים משא ומתן (יחד עם שחקנים נוספים שדדאס צפוי להכריע ביניהם).

קטנות לסיום:

1. קבוצה למען הקהילה. בעידן של אחרי קבוצת האוהדים מרענן לראות יוזמות של הפועל ת"א למען הקהל. בתחילת השבוע קיימה הפועל אירוע מיוחד לקראת חג הפסח לאוהדים מפונים מהצפון והדרום ומשפחות שכולות. לא קל לשמור על קהילתיות בעידן הבעלות הפרטית .היוזמה הזו כמו גם יוזמות נוספות כמו "המטוס הקדוש" לבלגרד בה הפועל הטיסה על חשבונה פצועי צה"ל, משפחות שכולות, שורדי נובה ומפונים לבלגרד למשחק "ביתי" ביורוקאפ מראות כי גם בעידן הבעלות הפרטית החיבור בין קהל לקבוצה ומועדון הוא חיבור בלתי ניתן לניתוק. 
2. פארסת השידור, שוב – כרגיל זכו האוהדים שרק רצו לראות את המשחק ליחס מזלזל מהגוף המשדר, ערוץ הספורט. הפעם אמנם צוות השידור היה איכותי אך שוב שידור המשחק התחיל באיחור (8:55 דקות לסוף הרבע הראשון) בגלל ראיונות מהמשחק הקודם. כאילו כדי להוסיף חטא על פשע, לאחר הפסקת המחצית הועבר השידור לערוץ אחר מחבילת הערוצים של ערוץ הספורט. ללא התראה מוקדמת. אוהדים שחזרו לטלוויזיה בציפייה לראות את המחצית השנייה "זכו" לראות במקום זאת כתבת מגזין ישנה עם חוליאן אלבראז ממנצ'סטר סיטי בענף השני. הדבר המצער הוא שהקהל התרגל, המנהלת מתעלמת, לגוף המשדר אין שום עניין לעמוד בחוזה עליו הוא חתום (מישהו אמר פרי גיים?) והכדורסל נראה כמו שהוא נראה. זהו פרצופה של ליגת העל בכדורסל בשנת 2024 – אולמות לא ראויים, זכיין שמזלזל בקהל ומנהלת חסרת יכולות ושיניים. חבל.