אי אפשר לשאת זאת, זה פשוט בלתי ניתן לעיכול. שלא לדבר על הנוכחות במגרש שהכאיבה ממש פיזית. הפועל שוברת את מכבי, כשהאדומים מציגים יכולת בינונית לאללה. ומה זה אומר על מכבי? אתם לא רוצים לדעת.
איזו חרפה ואיזו השפלה.
אז הפעם לורנזו והאשראם שפתח במדבר לא היו. ולפחות את בראון אי אפשר להאשים. אבל איך אומרים: אין ואקום בכדורסל, ותיכף ומיד יימצא המחליף שיסייע ליריבה לקום על הרגליים. אז בלאט ג'וניור "התנדב" למשימה הלאומית לאיבודי כדור בדרכים ומילא "בצורה מעוררת כבוד" את מקומו של בראון. דווקא במאני טיים הוא החליט להתפרע עם מסירות חסרות אחריות (שהטיסו למתפרצות ולסלים קלים את האדומים) ועם השלכת סלעי בזלת (שלשות הזויות) מ-400 דונם.
ההרעשה הארטילרית הקלה על האדומים ונתנה להם את האמונה שהם יכולים לחזור למשחק ואף לגנוב אותו. ושלא יובן לא נכון – בלאט הוא ממש לא האשם היחיד במחדל וזה ממש לא רק עליו. כשקליבלנד משחק 4 דקות ונראה אבוד על הפרקט – אז כראה שהמאמן איבד בו אמון. כמה עבירות הוא עוד יעשה עם הידיים למען השם?
כשג'ייק כהן משחק בליגה המקומית רק 8 דקות אחרי שאיבד את מקומו בחמישייה לאחר תקופה ארוכה, ומסיים עם 2 נק' בלבד וללא השפעה ממשית (גם אם לא מזיקה) – אז מתחייב בירור פנימי של המערכת לגבי יכולתה (או אי יכולתה) ליצור היררכיה ברורה ומועילה.
בחייאת עודד. כבר היה לנו משחק ביד. כן, זה היה צריך להיות שלנו, נקודה. אחרי משחק לא מרשים – לא התקפית ולא הגנתית הגענו בצורה סבירה פלוס לרבע האחרון. אז אם לא הולך לבלאט – תוריד אותו לספסל. זה חוקי וזה מותר וזה היה הכרחי. ואם הכהן הגדול מעביר זמן פרקט קצר, אך כזה בו מכבי עדיין סוחבת איכשהו – אז היתה זו שגיאה קשה להוציאו ולהכניס במקומו את קליבלנד (שהפעם לא תרם דבר מלבד עבירות מיותרות עם הידיים) אובד העצות.
נגד המאסטרו הסרבי הובלנו ב-24 והושפלנו תוך שבירת שיא שלילי ביורוליג. בדרבי הובלנו ב-12 ברבע האחרון ואז נרמסנו תחת גלגלי המנפורד. מעניין מה עוד מצפה לנו. בימים מאתגרים אלו רותח בקרייה. ואין הכוונה דווקא לזו השוכנת במרכז ת"א, אלא לזו המשמשת כבית לאברהמי ולהקתו. ממש מסכנה קריית אתא. היא כבר חשבה שאולי תוכל למתוח את הצהובים למשחק צמוד עד השניות האחרונות. בעצם אין זו אגדה, לכו תדעו. בטח כל עוד בעיות מנטליות ומקצועיות (שמחרבות/לא יודעות להכריע משחקים) רובצות על כל העסק.
מכבי התחפשה להפועל והחליטה ללבוש (וכמה זה כואב) את מדי הלוזריות החגיגיים. אבל אם מישהו רוצה לנסות ולמצוא נחמה כלשהי בזוועה הספורטיבית שהתרגשה עלינו בליל אמש בדרייב אין – אז תמיד הוא יוכל לומר: איזה כיף שאין פקקים ביציאה מהחניון. כי מכבי חילקה מתנות לרוב והאדומים חגגו עצמם לדעת בתוך האולם לדקות (אם לא לשעות) ארוכות וכך נסללה בחופשיות הדרך הביתה. פשוט עליבות צהובה שמחייבת מציאת נחמה כלשהי. ובעצם, לא נחמה ולא נעליים. מקסימום ה-כינה נחמה. ואיזה מבול של כינים (שלשות וסלי מומנטום) חטפנו ברבע האחרון. או בעברית: דרעק של ממש.
איבדו את הכדור ואיבדו את הראש
לפני המשחק טענתי כאן שהמפתח לעצירת הפועל הוא בלימת שלושת הישראלים המובילים של הפועל (גינת,טימור וזלמנסון). זה צלח והם סיימו עם מאזן עלוב של 11 נק'. האדומים לא חלמו שינצחו את מכבי כשהשלישייה הישראלית הבכירה תורמת כל כך מעט, שלא לדבר על בעיית העבירות המוקדמת של טימור. וזו תעודת לצהובים, שכן לפני המשחק הם היו חותמים על הנתון הזה.
22 איבודים זה ביזיון. זה כאילו ששחקני מכבי לא הפנימו נגד מי משחקים. והרי הם ידעו היטב במי מדובר. אז הכיצד יתכן שנירפות איומה וחוסר ריכוז יוליכו את העסק לכל אורך הרבע הרביעי? ואם הפועל מאבדת אצלה בבית 15 כדורים נגד מכבי ועדיין מנצחת למרות משחק כה בינוני שלה – אז מכבי מחויבת לבדק בית עמוק ויסודי.
לא יכול להיות כי מסירות פזיזות וחסרות אחריות של בלאט יוציאו למתפרצות קלות את האדומים. האיבודים שלו ו-20% משלוש (כשהוא בועט את השלשות פעם אחר פעם למרומי יציע 4-5 בבלומפילד) הוו נדבך עיקרי ביצירת המומנטום האדום של החזרה למשחק ושל הניצחון שהשיגה. נו באמת, זו לא מכבי. בשגרה מתאים להפועל לאבד משחק שהיה לה ביד. מה פה קורה פה?
61% קלעה מכבי לשתיים. פנטסטי. הפועל קלעה 46% לשתיים. לא להיט, בטח כשהיא משחקת בבית. מכבי היתה חותמת על נתון כזה בכל משחק ולא משנה באיזו מסגרת ובאיזה מפעל. ועדיין הפועל ניצחה. זוועת עולם. אבל הפועל קלעה 46% גם לשלוש מול 27% פתאטיים של מכבי. וזה היה נוק אאוט אדום – בטח כשגינת ומנפורד קלעו את הצ'אקות בדיוק ברגעים הנכונים. וטיימינג זה הכל (או כמעט הכל) בחיים.
שליטה צהובה ואבסולוטית בריבאונד. 42 מול 31 של הפועל. לפני המשחק הצהובים היו חולמים על נתון כזה בכדורים החוזרים. כמה עוד הזדמנויות צריכים הצהובים לקבל כדי להעניש את האדומים ולנצח? לא ייאמן.
83% מקו העונשין קלעה מכבי, 63% קלעה הפועל. וכל זאת כששתי הקבוצות עומדות 30 פעמים ומעלה על הקו. גם פה הצהובים היו טובים יותר, אך זה לא עזר להם. מכבי היתה חותמת ללא קושי על מאזן של 25 מ-30 מקו העונשין מדי ערב.
ניבו. לא יתכן שהוא יסיים דרבי עם 4 נקודות וכשהוא זורק פעם אחת בלבד לשתיים.
בולדווין לא יכול לבד
אי אפשר להתבסס רק על היכולת (הטובה לפרקים ארוכים של המשחק) של בולדווין. נכון שהוא ברומטר, אך הוא חייב סיוע ארטילרי איכותי. אם בתחילת העונה נראה היה שצריך לצרף גבוה נוסף – אז כעת אין לשלול הבאת גארד יוצר ושומר שיעזור בהובלת הכדור ובהכנסתו לרשת של החפץ הכתום. לא אכנס כלל לעלויות והאם זה אפשרי או לא מבחינה כלכלית לאור הקשיים של המועדון, אך מסתמן כי מכבי עלולה להגיע לישורת האחרונה כששחקניה המרכזיים מותשים מהתלות הרבה בהם וביכולתם.
ואם רק היה לנו סוג של אנגולה כזה – אז בכלל היה טוב. ולא נעים לומר (כי אני כה רוצה בהצלחתו של קליבלנד), אך לחשוב שאנגולה היה צריך ללבוש צהוב וצמרמורת בקטע לא טוב מתפשטת.
ככלל, הסגל התורם קצר ולא מספק את הסחורה כשאנו עומדים לקראת רגעי ההכרעה האמיתיים של היורוליג.
לפחות בליגה עומר מאייר יכול וצריך לקחת חלק באופן קבוע. הוא מספיק קר רוח ובוגר במשחקו כדי לאפשר לג'וני ולבלאט לנוח כשהם אינם במיטבם.
חובה למצוא פתרון לעמדה 4. לא יכול להיות שמכבי תקבל תרומה אפסית בעמדה הזו. זה יכול להיות בהתעקשות על ווב בכל משחק ליגה כדי לתרגל אותו עבור היורוליג, זה יכול להיות בכוח או במוח, אך משהו חייב לקרות כי אחרת הרכבת האירופית (וגם הישראלית) תברח.
מצב העניינים הנוכחי מחייב שימוש בסוגים שונים של הגנה אזורית, כי נראה לעיתים שאוויר לא מגיע מעל הכתפיים, שאין כיפוף ברכיים בהגנה, שהרגליים כבדות וכי הידיים עפות לכל עבר ומייצרות עבירות מיותרות ומרגיזות. כמובן בתנאי שהגנה כזו תורגלה בצורה כזו או אחרת.
וכמה מילים לסיום:
כל הכבוד לאדומים שידעו כיצד להישאר במשחק ולגנוב אותו במאני טיים – בדיוק כפי שצריך במשחקים מהסוג הזה. זה מראה על חוסן מנטלי (ששנים הפועל התחננה שיהיה לה) ועל יכולת לשחק דקות אחרונות בצורה אגרסיבית וחכמה.
איפשהו קשה שלא להרגיש צביטה בלב בעת שעופר ינאי אומר שהפועל היא הקבוצה הטובה בישראל (כשג'ייקובן בראון בכלל לא משחק). לא כי הוא אמר זאת, אלא מפני שהחוזק הפיננסי של הפועל יכול רק לקבל דחיפה קדימה לאחר ניצחונות כאלו וזה לא בריא ללבבות הצהובים. והרי עידן אדלסון וינאי בוודאי שלא מבשר טובות למועדון הצהוב.
שלא לדבר על פרנקו שמדבר על קבוצה אחת שסירבה להפסיד – והיא לא מכבי. נא להתעשת – ומהר.
לדבר שוב על שפת גוף לא טובה – לא מוביל לשום מקום. השחקנים הישראלים של מכבי חייבים לקחת יוזמה ולערוך שיחות ביניהם פלוס אסיפה קבוצתית שתבהיר (בטח לזרים) מה נדרש ומהי מחויבות למועדון כמו מכבי, כי אחרת הקבוצה יכולה לצלול למקומות לא בריאים.
קטש צריך לייצר היררכיה ברורה לליגה וליורוליג. לא יתכן ששחקן משחק דקות רבות ואז בקושי משחק או לא משחק בכלל.
נחזיק אצבעות נגד קריית אתא ונחפש בית כנסת קרוב כדי ששערי שמיים יקבלו באהבה את התפילות העוצמתיות לניצחון על פנאתינייקוס החזקה. כי הפסד ליוונים – ויהיה כמעט בלתי אפשרי להתברג בטופ 8 בסיום עונת היורוליג הסדירה. ניצחון – ונמשיך לפנטז על נס של פלייאוף.
בהצלחה רבה לצהובים ורק ושיגיעו ימים שקטים.
