שניים אוחזין: כך תצליח מכבי לשתק את הנשק של באסקוניה

הגיע רגע האמת. מפגש עם שועל קרבות כמו דושקו האיום. וצורך בהול לבלום וואחד צלף ושמו הווארד. ובעברית: על באסקוניה אחת צריך להתגבר כדי להילחם באימפריה העתמאנית באואקה. 

במשחק נוק אאוט שכזה הכל יכול לקרות. בטח אחרי שהבאסקים ניצחו לאחרונה במדריד ובבולוניה, ומצויים בכושר נהדר. כדי שנרגיש אושר בלב צריכים לקרות שני דברים עיקריים: הגבלת הווארד ל- 15-18 נקודות. (סתם, סקור של 20 נק' יתקבל בברכה פלוס משלוח פרחים שיגיע למחתרת הבאסקית בצפון ספרד/ אבל דיר בלאק, לא יותר מ-20). השני, הוצאת הכדור מידיו של מילר–מקינטייר.

הראשון מוליך את טבלת קלעי היורוליג עם 19.4 נק', השני מוליך את טבלת מוסרי האסיסטים עם 7.2 למשחק.

ויש לטפל בעוד שני אובייקטים הדורשים טיפול צמוד: מונקה הניגרי ומרינקוביץ הסרבי  שקולעים 14 ו-11 נקודות בהתאמה. השניים האלו בצוותא עם הווארד קולעים 44.3 נק' מתוך 84.2 נק' שקולעת באסקוניה מדי ערב. כלומר, השלישייה הזו קולעת למעלה ממחצית הנקודות של הקבוצה. לכן, נדרשת לאלתר בלימה או התשה של הציר האמריקאי-ניגרי-סרבי. 

היכולת של הגארדים הצהובים להפעיל לחץ בלתי פוסק על מילר–מקינטייר, כולל שימוש בשמירות כפולות ולחץ על כל המגרש, יעזרו לאללה במאמץ המלחמתי למיגור חבל הבאסקים בבלגרד. לטיפולם המסור של בולדווין, בראון, בלאט, ג'וני (הלוואי) וקליבלנד. 

כאמור, שלושה שחקנים בלבד קולעים בדאבל פיגרס עבור הבאסקים: הווארד (19.4), מונקה (14) ומרינקוביץ' (10.9), אבל עדיין יש שם עוד כח התקפי: הסנטר קוסטלו והפורוורד סדקרסקיס מגרדים את הדאבל פיגרס מלמטה עם 9.3 ו-8.9 נק' בהתאמה. 

ותבינו, מדובר בקבוצה שאין לה באמת סנטרים (קצת מזכיר את מכבי), אלא שחקניה וורסטיליים מאד ויכולים לקלוע מכל טווח. קוסטלו קולע 65.4% לשתיים ואין לו חשש לקחת שלשה כל אימת שההגנה תאפשר לו. מונקה קולע ב-61% לשתיים וב-36% לשלוש. אסור בתכלית האיסור להשאיר אותם לבד. יד על הפרצוף הכרחית תמיד ובכל מצב. 

אם נאפשר מבטים טובים לסל – נקבל חלום בלהות. וסיוטי לילה שדושקו מריץ אותנו במדרגות של הפרננדו בואסה ארנה. גם ליאור אליהו כבר לא יוכל לעזור. יד לפרצוף על כל שחקן – ונחגוג עם כוסית ג'יימסון ניצחון שני בשטארק ארנה מאז ומעולם. 

ככלל באסקוניה קולעת מעולה מכל מצב – 55.5% לשתיים, 36.7% לשלוש. נא להתכונן, כי תמיד יכול להגיח איזה סנטר אסטוני כמו קוטסאר ולדפוק הופעה. כמו גם יווני ושמו רוגקאבופולוס. בחייאת, מאיפה הם מוצאים את השמות האלו וכמעט תמיד פוגעים בול בסקאוטינג. אין אף מועדון ביבשת שכמעט כל שנה מחליף חלק ניכר מן הסגל, אבל תמיד נשאר תחרותי ונאבק כדרך קבע על פלייאוף ועל שאר ירקות.

מלבד הווארד אין לבאסקים כוכבים של ממש. אבל יש להם שחקנים נהדרים ויעילים להפליא. היות שהסכנה יכולה לבוא מכל עבר ומכל שחקן אז אין ברירה אלא להעלות את רמת האינטנסיביות בהגנה. לולא הגנת שלשות אפקטיבית ספק גדול אם בכלל נגיע למדריד. 

אוניברסיטת הווארד

היות שלא ברור כמה כשירה תהיה הכתף של ג'וני אז קליבלנד הופך לשחקן מפתח. הגנה טובה (אבל נטולת עבירות מיותרות) ויתרון גובה משמעותי שלו על הווארד נחוצים כאוויר לנשימה.

הצלף האמריקאי בקושי מגיע ל-1.80 מ' עם נעליים (1.78 מ' באתר היורוליג). אתלט על כמו אנטוניוס יכול למרר לו את החיים אם יזכה לעזרה בהגנה מחבריו. בעת שהווארד חודר לסל כדי לסיים בפלואותר אז ניבו / סורקין / ווב / ריברו חייבים לצאת אליו כדי לחסום את הזריקה. 

הגאנר הזה קלע העונה 125 מתוך 314 זריקות לשלוש. ובאמריקאית: הוא צולף ב-40% לשלוש. 

מומלץ שהביידנים ישלחו איזו נושאת מטוסים שתוכל לסייע לנו בהגנה האווירית גם מול הווארד. שלא רק האיראנים יזכו לכבוד הזה. 

ללא ספק הזריזות של הווארד מחייבת מאמץ קבוצתי כדי להוריד את ממוצעיו. הוא קולע כמעט 4 שלשות בערב ומי שרוצה לנצח לא יכול לאפשר לעצמו לספוג כמות צ'אקות שכזו. 

בחודשיים האחרונים הוא מצוי בכושר הטוב בקריירה ותפר 30 נקודות ומעלה בכמה הזדמנויות. 

במפעל הטוב ביקום הוא משחק בסך הכל 23:08 דקות. וזה אומר כי מוכרחה להיות עליונות צהובה ברגעים שהוא לא על הפרקט. ונחוץ לנסות ולהדביק לו עבירות על ידי חדירות לורנזיות ובולדוויניות לסל. שחקן ההתקפה שמולו חייב לחפש את המגע כל הזמן כדי שאנשי המשרוקית יעשו את הדבר הנכון וירגיזו אותו. אחרת הוא יתסכל אותנו ואללה יוסטור. 

ככל שהצהובים יצליחו להוציא את הכדור מידיהם של מילר -מקינטייר והווארד כן ייטב. אין לדושקו הרבה אפשרויות של הובלת כדור. עבודה טובה על השניים האלו הכרחית. כי פשוט לא בא לנו למכור טחינה. ואין חשק לשום לארקין. ולא דחוף לראות מוסא במדריד.  פשוט בא לנו בטירוף טברנה יוונית. ואוזו. 

לחץ נכון על כל מיני מרינקוביצ'ים ודיאזים יוביל לחטיפות כדור, למתפרצות ולסיומת קלה ובאחוזים טובים. הקולסונים והסורקינים מוכרחים לצאת עם יד לפנים בכל פעם שהשחקן שלהם יוצא החוצה לקליעה. 

שחקניו של דושקו מאבדים 12.4 כדורים לערב. יש למכבי חוטפי כדורים טובים וקדימה לעבודה. בטח כשמדובר בסוג של משחק ביתי שאין ממנו דרך חזרה. חובה לחטוף, לשרוט, ליפול ולקום, לנשוך, לדחוף, להתמרפק, להשתטח וולרצות יותר. 

עושים כבוד לקודי

הפוינט גארד של דושקו נמצא בעונת היורוליג הראשונה שלו. אוטוטו הילד בן 30. לא ברור אם יש לו חום גבוה. אבל ברור לאללה שהוא רואה מגרש ומוסר בחסד עליון. בדצמבר האחרון היה חסר לו ריבאונד אחד לטריפל דאבל. אם היה עושה זאת היה הופך לראשון מאז שעשה זאת קלאתס ב-2019. אבל אל דאגה. בפברואר האחרון קודי שיחק אותה ועשה טריפל דאבל בניצחון קבוצתו על וילרבאן. והוא הרביעי בכל הזמנים להשיג הישג מרשים שכזה. 

הוא נבחר לשחקן המחזור של הליגה הטובה בעולם במחזורים 8 ו-26. כמו רבים אחרים הוא מחזיק בדרכון אירופי ומייצג את נבחרת בולגריה. בזמנו הוביל את ליגת ה-VTB  באסיסטים (8.2 למשחק) כששיחק בפארמה פרם.

במכללות שיחק עבור ווייק פורסט. משם עבר לבלגיה כשחתם בלובן ברס. אחר כך חתם בדאלאס מאבריקס ומצא עצמו בקבוצת ג'י ליג של המועדון. שוב חזר לרוסיה כדי לחתום בזניט סנט פטרסבורג ואז הגיע למדינות הבלקן – קודם ללובליאנה ואז לפרטיזן. היעד הבא היתה בורז׳ (סגנית אלופת היורוקאפ). אבל הנדודים חייבים להמשיך וכך מצא עצמו בליגה הספרדית בקבוצת אנדורה ובמעבר חד הגיע בעונה שלאחר מכן לגזיינטפ הטורקית. והחל מתחילת העונה הוא טועם יורוליג ובהצלחה מרשימה. 

הוא מגוון לאללה. 8.5 נק', 7.2 אסיסטים, 4.1 ריבאונדים, חטיפת כדור למשחק ומדד 13.5. ויש לו הכי הרבה זמן פרקט. 29 דקות של אמון הוא מקבל מקואץ' איוונוביץ'.

הוא מאבד 2.4 כדורים לערב וביחד עם הווארד שמאבד 1.8 הם צוברים 4.2 איבודים. מכאן נובע המפתח לשגע אותם בהגנה ולא לתת להם לנשום. פשוט חובה להיכנס להם לגופייה ולטמטם את הצמד הזה. 

המפתח בצבע

מכבי מגוונת יותר מבאסקוניה באזור הצבע. אם בלאט יפעיל בצורה מדויקת ונכונה את ריברו אז יהיה טוב. אבל לא להסתבך ביער ולא בכוח. אלא עם מוח. ולא למסור לאזור הרגליים אלא לגובה המתניים. ולשמור על הכדור. הוא יקר מפז. אם לורנזו ובולדווין יעיפו כדורים מעל הטבעות עבור ניבו את סורקין אז יש מצב שננשום את אוויר הפסגות של האקרופוליס. 

מכבי חייבת ללכת חזק לאופנסיב ריבאונד. וזה משמעותי לאללה יותר מתמיד. מדוע? מפני שבאסקוניה היא קבוצת ריבאונד הגנה מעולה. 25 ריבאונדים היא קוטפת מתחת לסל שלה מדי ערב. ככל שניבו וריברו יאמללו יותר את המונקות ואת הקוסטלואים יגדל הסיכוי לעונה פנטסטית של ממש. 

מכבי קוטפת 23 ריבאונדים בהגנה. כל השחקנים חייבים לתרום בסגירה לריבאונד כדי שבאסקוניה לא תעבור את הממוצע שלה שעומד על  10 וקצת אופנסיב ריבאונד. 

חידת קולסון

הכלבויניק הנפלא מוכרח לשוב ולהוות ציר דומיננטי בשטף ההתקפי שכה מאפיין לטובה את קבוצתו של קטש. לאחרונה ישנה נסיגה קלה בתרומה ההתקפית. במשחק האחרון בין הקבוצות הוא לא היה פקטור התקפי. במשחק הראשון בין השתיים הוא קלע 12. 

לקולסון יש יכולת להרים זריקה מבחוץ ומבפנים. לקחת אופנסיב ריבאונד ולקלוע. לחטוף כדורים ולטוס למתפרצות. לקלוע מקו העונשין באחוזים טובים. הופעה טובה שלו ואנו על הסוס. או על כרכרה במונסטרקי. או על טוסטוס בפלקה. 

אם ייעלם – תישמע אזעקת אמת בשטארק ארנה ושום מקלט לא יעזור. 

לצידו, בעמדה 4, כל דקת משחק של הכהן הגדול ושל אדון ווב חייבת לקבל תרגום לנעיצת שלשה פה וצ'אקה שם. לעזרה בריבאונד הגנה. לאגרסיביות וליכולת לשים גוף על כמות בשר כזו או אחרת. 

תרומה יפה של השניים תתקבל בשמחה רבה.

הניצחון על חולון

 לפני פסטיבל באסקוניה היתה עוד משימה. לנצח את חולונייה ביד אליהו. והצהובים צלחו את המשחק הקשה. 

המשחק היה צמוד כמעט לכל אורכו. מכבי ניצחה "רק" בשני רבעים – את הראשון ואת האחרון. 

5 שחקנים קלעו בדאבל פיגרס (בראון, בולדווין, בלאט, ניבו וסורקין) והובילו את מכבי לאורך כל הערב. נקודת האור היתה הקליעה משלוש: 11 מ-24 כדורים מעבר לקשת צללו פנימה. 46% זה חלום. נא לגלות ריכוז בעת שעומדים על קו העונשין, כי 67% זה מעט מדי. ו- 13 איבודים זה יותר מדי. אבל 40 ריבאונדים זה מעולה. התעוררות ברבע האחרון סייעה למכבים להתבסס במקום הראשון.

מן הצד השני מגיעה מילה טובה ליותם חנוכי שנתן אחלה הופעה וקלע באחוזים טובים מכל הטווחים. ניב משגב מנהל את משחק קבוצתו באחריות ומכתיב עניינים בצורה יפה. סמית' והרווי היו הזרים שבלטו בחולון. 

וכמה מילים לסיום:

לא מעניין דרכון. אין טעם לדוש באחד הדרכונים של משפחת בולדווין. המטכ"ליסט הוא השחקן הטוב ביותר של מכבי. הוא מקצוען והוא צריך לעלות לפרקט ולפרק לבאסקים את הצורה, נקודה. אין מחר, אין הזדמנות שנייה. אין יותר הסחות דעת.  רק המטרה ניצבת מול העיניים. הוא תחרותי ברמות על ורק אחד כזה יוכל להביא אותנו לחוף מבטחים. 

בלימה מסוימת של האוורד וקודי. הקניית חופש פעולה לשניים ונהיה בצרות איומות. מצד שני אם הגארדים הצהובים יעלו עם אש בעיניים ויכניסו אותם לבעיית עבירות – זה יכול וצריך להיות שלנו. 

לורנזו וקולסון. דאבל פיגרס בנקודות של השניים יכול לקדם אותנו אל המטרה. זמן מאני טיים מחייב לקבל תוצרת מכובדת משניהם. כמו שכבר קרה העונה ובטח כפי שקרה בעונה שעברה. 

ה-16.4 הוא תאריך חשוב. ביום הזה ב-2014 עשתה מכבי נס במילאנו מול קבוצתו של לוקה באנקי, ולאחר מכן העפילה לפיינל פור. באותה מילאנו. ה-16.4 יכול להיות היום בו ניצחו המכבים לראשונה אי פעם משחק פליי אין. כי אי אפשר לחשוב על אפשרות אחרת. 

וזה גם יום הולדתי. כשהייתי בכיתה ב' ביקשה המורה לכתוב ציפיות לשנה החדשה ולאפסן זאת בתיקייה. כתבתי שאני רוצה להיות כרים עבדול ג'אבר. בסוף השנה פתחנו את התיקיות וגיליתי ששנים לפני שהייתי בתכנון גם הוא נולד באותו תאריך. וגם אסתר רוט שחמורוב. וביל בליצ'ק. ופייר ליטברסקי. וצ'ארלי צ'פלין. ועוד רבים וטובים.

אז יש לי ניסיון טוב במשחקים בימי הולדת. ורק שהעסק ימשיך כך. 

בהצלחה רבה למכבים נגד הבאסקים ורק שיגיעו ימים שקטים.