אין שאלה בכלל. הסיכוי לנצח באואקה מתאדה ומתפייד לאללה כשקבוצה אורחת מאפשרת לווינר כמו סלוקאס לקבוע שיא קריירה בנקודות (29). ועוד במאני טיים של סדרת פלייאוף. ובטח אחרי שניסו להדביק לו את האחריות להפסד במשחק הראשון.
אתם יודעים, מי שמחטיא מהקו ומאבד כדור ברגעי שיא של המשחק הוא האשם. וברצינות, זה טוב רק לכותרות העיתונים.
חוויה עוצמתית לשבת בין נהרות של יוונים ירוקים. וכמה שהם פחדו ונעו בחוסר נוחות כשהפער הצטמצם – לפני הריצה הירוקה שניצחה עבורם את ההתמודדות ברבע האחרון. הם כבר ראו את הסנריו של המשחק הראשון מכה בהם שנית.
יש דבר אחד ראוי להערכה בממלכת הטרלול שיצר ינאקופולוס הבן באואקה. אצלו לא תראו קמפיינים בנוסח "אתה הראש אתה אשם". הוא לא זרק על עתמאן את האחריות להפסד במשחק הראשון פלוס איבוד הביתיות, והשרופים של שער 13 לא צרחו בקולניות כנגד הבעלים ולא האשימו אותו בהפסד ל"ציונים". ויש שם יחסים מורכבים וטעונים בין חלקו של גרעין האוהדים הקשה לבין אותו דימיטריס ינאקופולוס.
71:68 זה כל הסיפור
בשני המשחקים זכה לוח התוצאות להראות את המספרים האלו ובשני המקרים פאו הובילה בתוצאה הזו.
בפעם הראשונה מכבי היתה במומנטום אדיר של צמצום הפער ובדרך למהפך הקדוש, ובפעם השנייה הסלוקאס חזר למגרש עם 4 העבירות שלו ודהר כל הדרך ליצירת פער דו ספרתי ירוק שקבע הפסד צהוב.
ובכדורסל עסקינן.
לא יכול להיות שהווינר היווני יצליח לסחוף את קבוצתו לניצחון כשהוא משחק דקות ארוכות (כרבע שלם) עם בעיית עבירות ולא נמצא באזור המושיע הצהוב שידביק לו את החמישית.
אם בלאט הצליח להדביק לו בפרק זמן קצר את השלישית ואת הרביעית אז אין סיבה בעולם לא להיות נעולים על המטרה ולהצליח עם החמישית. אבל לא נמצא בסביבה השחקן הצהוב שיעשה זאת. או שינסה לעשות קולות אודות החשיבות הקריטית של העניין.
לכו תבדקו מתי הוא שיחק כרבע שלם עם 4 עבירות במשחק מאני טיים, וכשקבוצתו לגמרי תלויה בו, ותראו שלא יהיה קל למצוא. בטח במשחק שבו הוא מסיים כקלעי המוביל של קבוצתו. כולל בפיראוס ובאיסטנבול. אולי זה קרה בימי קונסטנטינופול, אבל אז לא בטוח שפרובוקטור כמו ארדואן היה נחלץ להגן על הערס (הלא מתורבת) עתמאן. כי אחרי הכל מדובר בקבוצה יוונית שהיא לא זרע מזרעו של מייסד הרפובליקה הטורקית ונשיאה הראשון – אטאטורק.
כמה מתסכל שדווקא נגד המכבים חזר לחיים פפאפטרו. הפורוורד היווני כבר מזמן אינו פקטור בשום מקום בו משחק. השחקן הזה, שקולע פחות מ-4 נקודות לערב, מוסר חצי אסיסט למשחק, קוטף פחות משני ריבאונדים, חוטף כשליש כדור וחוסם כשליש זריקה – דווקא הוא מפרק בצ'אקות מרחוק את הגנת הצהובים ומסיים עם 4 מ-7 (57%) לשלוש.
אפילו עתמאן לא חלם שהיווני הזה (שבעבר הרחוק נתן אחלה תוצרת בפיראוס) יסיים שני ברשימת הקלעים שלו וכשהוא קולע 15 ומקדים את מיטוגלו שסיים עם 14. עד אז הוא שיחק 13.27 דקות ולפתע הוא זכה באפיקומן של 28 דקות. לכו תדעו, אולי עוד נשמע את פפאפטרו טוען בתוקף שעתמאן הוא ציוני גדול.
ההצגה של פפאפטרו היא ללא ספק תוצאה של היעדרות הרננגומס. והיא עשתה טוב על הלב לפאו. המאמן הטורקי לא תכנן זאת, אלא פשוט ניסה כל מה שיש על הספסל כדי לכסות על ההיעדרות של הספרדי, ועל התרומה בדמות תשעת הריבאונדים שקטף בערב הראשון.
אין שום סיבה בעולם כי בערב בו: גריגוניס מסיים עם 2 נק', גרנט בקושי עם 3 נק', וילדוזה קולע 5 נק', נאן מסיים עם 10 נק' ב-40% מהשדה (לשתיים ולשלוש) ולסור מסיים עם 11 – זה יגמר בדו ספרתי ירוק ובוהק. לכאורה המספרים האלו אמורים להעלות ספקות בקשר ליכולת של פאו להכריע את יריבתה. אבל כשאין בולדווין וכשהמכבים לא מצליחים להגיע לסקור של 80 בערב בו סלוקאס תופר צ'אקות מכל טווח – אז זו התוצאה. בטח כשאין בנמצא (עד כה) פתרון לבעיית מיטוגלו שמקשה לאללה על הצהובים.
כן, חסרונו של המטכ"ליסט בולדווין הוא צרה צרורה. כי בלעדיו קשה להגיע לסקור הנושק ל-90 נק' במשחק. ובלעדיו קשה להאכיל מרור את סלוקאס. אבל אפשר וצריך לנצח את פאו גם בלעדיו.
להתמקד בנאן, סלוקאס ומיטוגלו
אז מה צריכה מכבי לעשות כדי לקחת את משחק 3 ולהכניס את היוונים לפאניקה לקראת המשחק הרביעי?
קודם כל, קליבלנד חייב לשבור את שיא דקות הפרקט שלו. שישחק כ-25-30 דקות ושלא יאפשר לסלוקאס לנשום אוויר. בכלל. רק שומר כמוהו יוכל לטמטם את קוסטאס ולהוציא לו את החשק לרקוד על הפרקט ולפטם בכדורים את חבריו.
לא יכול להיות שאדון ווב ישחק 18 דקות ויסיים עם 2 נק' בלבד, עם 1 מ-4 מהשדה, כולל 0 מ-2 לשלוש. את פאו אפשר לנצח כשכותשים אותה בצבע וכשמהווים עליה איום מבחוץ – בדמות צ'אקות מדויקות לשלוש. וכאן נכנסים לתמונה מובילי הכדור הצהובים (בראשות לורנזו) שמוכרחים למצוא את הג'יימס שלנו על קשת השלוש אחרי תנועה ותרגיל – ורק רשת. ואם אפשר אז הרבה. כי אחרת – רק דמעות. ונא לבצע כשהעסק עדיין חי ולא בגארבג'. כמובן גם לתשומת לבו של אנטוניוס שסיים עם 12 חיצים צהובים.
מכבי סיימה את הערב רק עם 4 חטיפות. וזה נתון נמוך מדי ובעייתי לסדרת פלייאוף. וגם כאן קליבלנד הוא מפתח. לחץ אימתני על הכדור ושמירה עם הגוף תוך כיפוף ברכיים יכולים להביא לחטיפות כדור לטיסה למתפרצות. חובה להשיג נקודות קלות. כי אחרת יהיה קשה. מאד קשה.
נכון, זו תעודת כבוד לצהובים שידעו לחזור מדו ספרתי גדול לזכות הירוקים (הרבה בזכות בלאט), אבל אסור להרפות ולו לשנייה. כי כבר הוכח שכל מטאטא יורה וכי אי אפשר לדעת מהיכן תבוא הצרה. ולכן אם הקליבלנדים, הבלאטים, הקולסונים, הניבואים, הכהנים והבן אלים רוצים פיינל פור אז הם חייבים להתנפל על כל כדור ולנטרל את היכולת של פאו לחגוג מבחוץ ומבפנים.
למשל, לא יכול להיות שקבוצה כמו פאו תנצח בריבאונד 33:27. לא יכול להיות שחניכיו של עתמאן יקטפו יותר אופנסיב ריבאונד ממכבי (12:10 לירוקים). קולסון, ווב, ריברו ושוב קליבלנד חייבים לקחת אחריות על תופעת מיטוגלו. ומה עושים? מתלבשים עליו, מתישים אותו ומורידים משמעותית את תפוקת הנקודות והריבאונדים שלו. חד משמעית אפשר לצמצם את הנזק האחרון שספגנו ממנו (14 נק' ו-6 ריבאונדים).
לסור לא יכריע אותנו. גם גרנט לא. האח של יאניס לא יכריע אותנו. גם גריגוניס כנראה שלא. לכן יש להתמקד ובבהילות בסלוקאס, מיטוגלו ובנאן.
מפתח צינורות ושמו קולסון
הכלבויניק הנפלא לא יכול לשחק 35 דקות ולסיים עם מאזן נרפה של 6 נק' ו-4 ריבאונדים. 2 מ-6 מכל הטווחים. כי זו "עבירה על החוק" ששחקן נהדר כמוהו מסיים עם מאזן חלש כל כך.
הוא חייב לקבל את הכדור באזור הטופ אוף דה קי /לואו פוסט /זווית 45 מעלות על קשת השלוש, לבצע חיתוך פנימה ולעלות לזריקה לשתיים. האחוזים שלו לשתיים טובים כשהוא זורק ממרחק של 3-4 מטרים. וזה חייב לקרות שוב ושוב. בלי הכלבויניק אי אפשר לנצח את פאו. בטח כשבולדווין חסר. בלי השלשות שלו אי אפשר לנצח. בטח כשהוא מוביל את הצהובים מבחינת דקות משחק.
קולסון הוא הברומטר והצינור שדרכו פאו חייבת להרגיש כאב. חייבת להרגיש רע. חייבת לאבד את האמונה שהיא יכולה לכבוש את האולם הסרבי על שם אלכסנדר ניקוליץ'. כי זה הצינור דרכו צריך ויכול לעבור כל השטף ההתקפי המבורך שייסד עודד קטש.
צילום: Andreas Papakonstantinou / Tourette Photography
המפתחות: הגנה וריבאונד
אנחנו צריכים את ניבו מתחת ומעל הטבעות כמי שמקשה על פאו להתמודד איתו ועם יכולת הניתור שלו. ועם יכולת הסיום הרכה שהתווה לעצמו. וכל צבירת נקודות שתגיע מפיק אנד רול של בלאט את ריברו – תשמח לבב אנוש צהוב.
ושימו לב לנתון מדהים. מכבי קלעה את הסקור הכי נמוך שקלעה מאז חודש ינואר (79 נק'), ועדיין היא ניצחה בשני רבעים של המשחק (הראשון והשלישי). אחרי רבע ראשון מעולה שאותו סיימה בפלוס 8 היא קרסה לחלוטין ברבע השני (31:11 לזכות פאו). וכאן הוכרע המשחק.
אסור בתכלית האיסור להפוך את פאו לקבוצה המפגיזה סקור גבוה מדי משחק. במשחק הראשון היא קלעה כ-6 נקודות מעל הממוצע שלה ובמשחק השני היא קלעה כ-14 נקודות מעל הממוצע שלה (שעומד על 81 וקצת לערב).
פעמיים ברציפות הירוקים קולעים כ-50 נקודות במחצית הראשונה. זה לא רציני. וזה חייב להשתנות בפיוניר. ישתנה – ונחייך. לא ישתנה – סכנת החזרה לאואקה הולכת וגוברת.
אם מכבי רוצה להראות מי בעל הבית בבלגרד אז למן השנייה הראשונה היא חייבת לסגור קווי מסירה, לבצע סוויצ'ים מהירים ואגרסיביים בהגנה, להרים יד לפרצוף כל אימת שאיזה פפאפטרו עומד על קשת השלוש ולהתמרפק חופשי (מלשון האיבר מרפק) עם כל מיטוגלו. או לסור. או גרנט. או גריגוניס. או כל מיני וילדוזות. אין סלים קלים, נקודה. אין חגיגה לסורית בצבע, נקודה. או בעברית: כאן לא יהיה נאן. לנאן לא יהיה שום פאן. ואת פאו נעיף מכאן. לסור בפיוניר? לא. לסור הביתה. עם הזנב בין הרגליים.
אופנסיב ריבאונד הוא צו השעה. הוא סייע לנו רבות במשחק הראשון והוא חייב לסייע לנו במשחק השלישי. בלעדיו – צרות. איתו – יש מצב לעוד תירוצים עתמאנים ולאמירות "ציוניות" מגוחכות של הירוק על הקווים.
ללא ספק פציעתו של ג'וני קריטית כי היא מכבידה על היכולת לעצור במשהו את סלוקאס. ודווקא בגלל שאנו חסרים למעשה 2 גארדים סופר משמעותיים אז חובה למצוא פתרונות יצירתיים. וקליבלנד הוא אחד מהם ללא ספק. הגנתית והתקפית.
וכמה מילים לסיום:
אבות אכלו בוסר ושיני סלוקאס תעקרנה ותקהינה.
אבן מקיר תזעק כי ייצא עתמאן אבל וחפוי ראש מהפיוניר אשר בבלגרד.
אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו וינאקופולוס שאין בו דעת לא יישב על פרקט סרבי השבוע. אוי לה לאותה בושה, או לה לאותה כלימה. אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן האב פאבלוס ינאקופולוס. ויוגלה לאלתר דימיטריס לאי שדים יווני אשר בים האגאי. או בפאקינג ים תיכון.
אוי לי אם אומר מה על בולדווין היקר. אוי לי אם לא אומר כי על אף היעדרות בולדווינית אפשר להכות ביוונים בני אואקה.
אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי. ובעברית מודרנית: אוי ואבוי לי אם יצר עתמאני רע ישתלט על שופטי הפיוניר ואוי ואבוי אם התותח סלוקאס ימטיר אש ולהבות ותמרות עשן ביום שלישי השבוע.
אין ארץ ישראל חסרה כלום ואין המכבים חסרים יכולות לנצח אימפריה עתמאנית. אין דבר טוב יוצא מתוך מריבה ועל כן אין טעם להתכתש עם עתמאנים, אלא יש להוכיח כי אין עתמאן אומן בלא כלים.
אין האור ניכר אלא מתוך החושך ואין נאן עושה רק רשת. כמו שאין לסור הסר למרותו של קו העונשין. כי אם להחטאות בלבד.
מכבי אהובה אל תהי צדיקה כי אם תנחיתי מכה. אל תדוני את מיטוגלו כי אם תחסלי את מקומו על הפרקט. עד שייעלם בין קירות הפרתנון. ולא ישוב עוד לעולם.
פאו ירוקה, אל תאמיני בעצמך עד יום מותך. או עד שבן אל יופיע ויסחוף אחריו להקת צהובים להופעה מנצחת.
ואם לא עכשיו אימתי?
בהצלחה רבה לצהובים במשחק השלישי נגד העתמאנים ורק שיגיעו ימים שקטים.
