טיול בהיכל: סיכום הניצחון של מכבי על נס ציונה (וגם על אתא ור״ג)

החמצה. על פי אחת ההגדרות המילוניות מדובר במצב שבו לא פגעת במטרה, לא קלעת, לא כבשת, החטאת. או בעברית פשוטה: שעת הכושר הוחמצה. 

כמובן שאין הכוונה ליכולת הטובה ולניצחון המשכנע של מכבי על נס ציונה בפתיחת סדרת רבע גמר הפלייאוף. הכוונה היא לתחושה החזקה מנשוא כי מכבי עם בולדווין בריא עוד היתה יכולה להתמודד בגמר היורוליג נגד ריאל מדריד. חד משמעית. ואז חניכיו של טפירו היו פוגשים את אלופת אירופה או את סגניתה. 

אבל אין אם בספורט. זה לא אומר שאסור לפנטז ולהשתעשע ברעיון הלא מופרך כשלעצמו. אז מותר אבל המציאות אומרת אחרת. נו טוב.

וללא ספק לאימפריה העתמאנית היו תוכניות אחרות. וכן, שעת הכושר הוחמצה ב-5 ומשהו הדקות האחרונות של הרבע הרביעי במשחק הרביעי בבלגרד. ושוב עלתה המחשבה הזו ביושבי ב-17:00 אחר הצהריים בהיכל המקדש. 

הארדואניות שפיתח עתמאן מייצרת בחילה קשה, אך שיחק אותה הקואץ' הטורקי שזכה באליפות אירופה השלישית שלו ובכך השתווה במניין הזכיות לפיני גרשון הגדול.

ואינעל עתמאן והעולם. פאו עברה אותנו במניין הזכיות ביורוליג וכעת 7 כאלו במאזנה. אחת יותר מאשר לצהובים. וזה אומר כי הרבה ירוק ראה בעיניים דימיטריס. או הרגיש אותו באף. או השיג אותו למיסטר בום בראש נאן. או אנא עארף לאן נעלמת יא ריאל. 

לא היה נס לציונה

מכבי המשיכה את כושר הקליעה המעולה שלה מהעת האחרונה. 71% לשתיים ו-48% לשלוש עשו את העבודה במשחק הראשון של הסדרה. שוב מכבי חצתה סקור של 100 נקודות ושוב היריבה לא ניצחה ולו רבע אחד של ההתמודדות.

קטש חילק בצורה יפה את דקות המשחק ו-6 שחקנים (בראון, ג'וני, הכהן הגדול, ניבו, קליבלנד וסורקין) קלעו בדאבל פיגרס. למעשה המשחק הוכרע כבר ברבע השני שאותו ניצחה מכבי 36:19. עד המחצית ניבו קלע 12 נק', הכהן הגדול וג'וני הוסיפו 9 ומכבי כולה קלעה 61 מול 36 של האורחים. 

כמו נגד קריית אתא, שוב הקבוצה האורחת קטפה יותר אופנסיב ריבאונד לעומת הצהובים (16 מול 13) ויש לתת על כך את הדעת. כי להבא זה עלול ליצור סכנה. 

לאורך כל המשחק היו מהלכי כדורסל יפים, בין אם כחלק מהשטף ההתקפי וביצוע נכון של תרגילי ההתקפה, ובין אם בהתקפות מעבר טובות עם סיומת קלה של קרש סל.

ראוי להדגיש את תרומתם של: לורנזו (18 נק', 4 ריבאונדים, 7 אסיסטים, מדד 25 ו-16+ בפלוס מינוס), ג'וני (15 נק' ב-15 דקות), הכהן הגדול (14 נק׳, 4 ריבאונדים, מדד 18 ו-13+ בפלוס מינוס) וקליבלנד (12 נק', 4 ריבאונדים, 3 חטיפות ומדד 15).

בצד של נס ציונה ראוי להדגיש כי 7 שחקנים סיימו במינוס את מדד הפלוס מינוס וזה מראה כי למשך דקות ארוכות לא נמצאו הציוותים הנכונים עבור חמישיות ששיחקו על הפרקט.

מדובר בקבוצה שטובה משמעותית מהופעתה החלשה נגד הצהובים. אין להקל ראש לקראת המשחק השני כי תמיד קשה בנס ציונה ואין ארוחות חינם. 

על אף שליטה צהובה מוחלטת למן הפתיחה חזרה שוב בעיית איבודי הכדור (18) ויש למזער להבא את פוטנציאל הנזק הזה. כי הפעם, כדי לזכות באליפות, נצטרך לעבור את שתי האדומות של ירושלים ותל אביב (בסבירות גבוהה לאללה). והרבה שנים דבר כזה לא קרה. אלא אם חולונייה תפתיע.

לא טיול של שישי בצהריים בזיסמן

כהקדמה לערב הפיינל פור פגשה מכבי את עירוני רמת גן במחזור הלפני אחרון של הבית העליון. סדרות רבע גמר הפלייאוף נקבעו עוד לפני ההתמודדות הזו ומטבע הדברים המשחק לא התעלה לרמה גבוהה כי לא באמת היה על מה לשחק.

ג'וני המשיך לקבל מנוחה (זכר לפציעתו נגד ירושלים בגביע) וסורקין (14 נק פלוס 6 ריבאונדים) המשיך את היכולת הטובה שלו בליגה מהתקופה האחרונה. מכבי שיחקה בהרכבים שלא משחקים בדרך כלל אפילו באימונים והרבתה לאבד כדורים (19). גם רמת גן הפליאה עם 17 איבודי כדור וכבר ראינו משחקים טובים יותר.

הרבע הראשון נגמר ביתרון מינימלי של רמת גן והחל מהרבע השני (אותו ניצחו הצהובים ב-11 הפרש) מכבי לקחה את ההובלה ולא שמטה אותה עד לסיום. בלטו במכבי ריברו עם 16 נק' ואגרסיביות מתחת לסלים, עומר מאייר שהריץ כמה התקפות יפות וקלע 12 נקודות בחדירות ובקליעות יפות ממרחק. היכולת שלו לסיים ביד שמאל מרשימה ותסייע לו בהמשך הדרך.

מכבי כבר עלתה לדו ספרתי במחצית השנייה אך כמה איבודי כדור צהובים פלוס קליעות רמת גניות איפשרו למקומיים לצמצם את ההפרש עד לתוצאה הסופית (84:81 למכבי).

מגיעות למחמאות לרמת גן על עונה סדירה נהדרת ועל יכולתה לשמור על תחרותיות ועל יכולת טובה גם לאחר שינוי במצבת הזרים. הגבוהים אומאט ומתיאנג הפגינו יכולת טובה מתחת לסלים ומגיעה להם מילה טובה. כמו גם לאדם אריאל (13 נק') ולג'ורדן כהן (9 נק'). הג'ורדן הרמת גני מסייע מאד בריבאונד, מוסר אסיסטים והוא בעל ג'אמפ נהדר וניתור מרשים מהמקום. 

שיאים חדשים נגד קריית אתא

בתחילת השבוע מכבי השלימה את כל משחקיה בבית העליון לאחר שגברה על קריית אתא ביד אליהו. 

הפעם בן אל ריברו והכלבויניק קולסון לא נרשמו ובלאט וג'וני קיבלו מנוחה לקראת סדרת הפלייאוף נגד נס ציונה. 

המשחק התאפיין בסקור גבוה מאד כששתי הקבוצות יורות עוד ועוד תחמושת מעבר לקשת שלוש הנקודות. מכבי סיימה עם שיא ליגה של 23 צ'אקות מדויקות משלוש (23 מ-39 ניסיונות) ב-59%. פנטסטי. גם קריית אתא לא ישבה בחיבוק ידיים והמטירה 32 זריקות מעבר לקשת השלוש, אך דייקה ב-9 פעמים בלבד. 

הצהובים ניצחו את כל רבעי המשחק כשהם מצליחים לקלוע 34  נק' ברבע הראשון ו- 33 נק' ברבע האחרון. עומר מאייר זכה ל-23 דקות, הפגין יכולת נהדרת וסיים עם שיא ליגה בדמות 16 נק', אליהן הוסיף גם 6 אסיסטים, 3 ריבאונדים. והכי חשוב: 0 עגול בעמודת האיבודים. מדד 21 ו-11+ בפלוס מינוס שווים שאפו ענק לילד המוכשר והבוגר הזה.

מילים טובות מגיעות לאדון ווב שסיים עם 19 נק' וחמש שלשות באחוזים נהדרים, למנקו שסיים עם 12 נק' באחוזים טובים, לאנטוניוס הגדול שסיים עם 12 נק', 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-2 חטיפות,  לישו ניבו שסיים ללא החטאה מהשדה ומקו העונשין (10 נק') וליותם גולדמן שקיבל 19 דקות והחזיר כמו ענק עם 9 נק' ושתי שלשות. 

ראוי להדגיש כי מאייר וגולדמן שיחקו גם יום קודם ולצערנו הפסידו לעמק חפר בפתיחת סדרת גמר הפלייאוף של ליגת הנוער. ומכאן נחזיק להם אצבעות כי יצליחו להביא אליפות גם למכבי נוער. 

נורת אזהרה קטנה: שחקניו של אברהמי ניצחו בריבאונד (41 לעומת 31) וקטפו 20 אופנסיב ריבאונד. חובה לשפר את הסגירה לריבאונד לקראת שלבי העונה המכריעים. 

אחוזי הקליעה המעולים של מכבי (63% לשתיים ו-100% מקו העונשין) פלוס ההפגזה המרשימה מטווח השלוש הם שסייעו לצהובים להגיע ל-117 נק'. וזה נפלא ומבורך. רק אפשר וראוי להימנע מספיגת 95 נק' במשחק ליגה ביד אליהו. כל הכבוד לזרים של קריית אתא בראשות פרואיט, סטיבנס ומושיוס ולתומר פורת על שלא נטשו את המשחק גם בהפרשים גבוהים לטובת הצהובים. 

העתמאנים הירוקים אלופי אירופה

מרשים לאללה. מה שעשה עתמאן בפיינל פור הזה. קודם הוא השאיר את פנרבחצ'ה על 57 נקודות ואז השפיל את ריאל שקלעה רק 26 נקודות במחצית השנייה של גמר היורוליג.

15:7 ברבע השלישי לטובת פאו. וזה מסמל כי רק לוחמי שוורים אמיתיים יכולים לנצח בגמר את אלופת אירופה ולמנוע ממנה הנפה שנייה ברציפות. לאחרונה הניפה ריאל שנה אחר שנה ב-1967 וב-1968. מאז לא קרה כדבר הזה. דרך אגב, ריאל עשתה זאת גם ב-1964 וב-1965. יא ווראדי. יא אלוהים. יא אללה איתך יא צ'וס מתיאו. לא אללה פיטר קראוץ' ולא נעליים. וכמה קשה לראות ירוק בעיניים. 

לפחות חיפה עשתה במכנסיים. וגם חטפה בדרבי אפס שתיים. 

לחזור ממינוס 15 בגמר היורוליג כדי לנצח ב-15 = פאר היצירה.

האם פאו היא הקבוצה הטובה ביבשת? ממש לא. אבל זה כל היופי. האם הירוקים זכו בצדק? לגמרי כן. האם יכולת סבירה פלוס של ריאל במחצית השנייה היתה מביאה לה גביע? יתכן שכן. האם ארגין עתמאן עושה קסמים? וואלה, מסתבר שכן.

עתמאן הוא אלוף העולם במציאת ציוותים נכונים של חמישיות שיביאו לו תפוקה דרמטית בכל דקת משחק. הוא רב אומן ביכולת שלו לגרום לשחקניו להאמין בו. תשאלו את המצביא סלוקאס. הגדולה של הטורקי נעוצה בעובדה שהוא לא עושה שום דבר מיוחד מבחינת כדורסל, אך המוצר הסופי שלו מושלם. פרובוקטור ואסטרטג. פרחח וחתול רחוב. קריזיונר אבל חד כתער. בלתי נסבל אבל ווינר. וזה מה שחשוב.

מדי משחק הוא מוצא ג'וקר חדש שיחולל עבורו פלאים. פעם זה מיטוגלו, פעם זה פפאפטרו, פעם זה קלאיצקיס, לפעמים זה גריגוניס. או איזה חואנצ'ו. אבל תמיד זה סלוקאס ולסור. הרכז היווני הוא מלאכת מחשבת של ווינריות אין סופית. 24 נק', 100% מהשדה, 8 מ-9 מקו העונשין, מדד 31 ו-9+ בפלוס מינוס. פשוט יצירה מושלמת של אחד הגדולים בכל הזמנים. 4 זכיות ביורוליג בשלוש קבוצות שונות (פעמיים עם אולימפיאקוס, פעם אחת עם פנרבחצ'ה ופעם אחת עם פאו) מציבות אותו בקדמת הבמה האירופית לעוד שנים רבות. רק עבר מפיראוס לאתונה וכבר הניף עוד גביע. לא ייאמן. 

קיסר צרפת והמחוז שמעבר לים 

מרטיניק הוא אי בים הקריבי הממוקם צפונית לטרינידד וטובגו. הוא אחד ממחוזות צרפת אשר מצויים מחוץ לאירופה ומוכרים רשמית כחלק מהרפובליקה הצרפתית. לכל מחוז כזה יש ייצוג באסיפה הלאומית של צרפת, לתושבים יש זכות הצבעה לנשיאות צרפת ולפרלמנט האירופי, והמטבע הרשמי שם הוא האירו. וכל מחוז כזה המצוי מחוץ ליבשת אירופה קרוי המחוז שמעבר לים. 

בשנת 1763 נולדה באי ז'וזפין דה בוהרנה שלימים הפכה לאשתו הראשונה של הקיסר נפוליאון בונפרטה. ב-1804 הכתיר אותה נפוליאון לקיסרית צרפת. 

ומשם הגיע קיסר צרפת האמיתי המכונה מתיאס לסור. המפלצתי. עד גיל 15 (לפני שעבר לצרפת עצמה ולקבוצת שאלון) הוא גדל במרטיניק ושרד סופות הוריקן, הצפות מים של גשמי בחורף והתפרצויות של הרי געש. בעצם הוא עצמו הר געש המכחיד כל יריב ומכלה כל מתנגד. 

17 נק', 6 ריבאונדים, מדד 22 ו-14+ בפלוס מינוס. ואת זה הוא עשה במאני טיים נגד מפלצות כמו טבארס, פוארייה, יבוסלה ואנדייה. מה זה אם לא מדליית חירות נשיאותית שאולי יעניק לו בהמשך הדרך הנשיא דונלד טראמפ. 

ולא נקפח את הסקורר הנפלא המכונה נאן מלך העולם. 21 נק' , כשמרביתן מגיעות בדיוק כשצריך ועל הראש של טובי השחקנים של אלופת אירופה היוצאת. כל הכבוד.

וכמה מילים לסיום:

שאראס. פעם חמישית שאחד הגדולים ששיחקו את המשחק באירופה נכשל טוטאלית בפיינל פור. עם ז'לגיריס פעם אחת, עם ברצלונה שלוש פעמים ועם פנרבחצ'ה פעם אחת נוספת. בקצב הזה הוא עוד יגיע למאזן של מאמנים גדולים כמו אאיטו רנסס ויאניס יואנידיס שהעפילו לפיינל פור 6 פעמים ולא זכו מעולם להניף את גביע היורוליג. אבל אאיטו למשל זכה ב-3 גביעי קוראץ' / יורוצ'אלנג', 2 גביעי ספורטה / יורוקאפ ומדליית כסף אולימפית. 

גלבוע. ברכות חמות לבייבי של חיים אוחיון עליו השלום שהצליח לשוב לליגת העל לאחר עונה אחת בלבד. אוחיון היה איש חזון גדול ויזם בחסד עליון. הקבוצה ניצחה במשחק חמישי ודרמטי את רחובות ועשתה הישג ראוי להערכה. אז אין גלבוע בגליל ואין גליל בגלבוע, אך שוב ינסה המועדון החשוב הזה לתקוע יתד במפת הכדורסל שבארצנו. בנפת ג'נין אשר בארץ ישראל. עד הניצחון המוחלט. 

וכבוד גם לנתניה שהעפילה גם היא לליגת העל. יש תוצאות לקידום ישראלים מוכשרים. שאפו לשתיים האלו. 

ווילביקין. סקוטי עשה מיני צ'יימברס כשסיים את ההפסד לפאו בחצי הגמר עם 2 נקודות, 1 מ-10 מהשדה ושיא יורוליג שלילי בפיינל פור בדמות 9- במדד. וכמה רציתי שהוא יעיף את עתמאן בחזרה לאתונה. אבל באוטובוס. כמו שדימיטריס יודע להעניש אחרי הפסדים כואבים באיסטנבול.

אז הזוניה מאשים את עצמו באיבוד התואר של ריאל, אבל לפחות יש לו ברזומה זכייה אחת במפעל הטוב ביקום. דווקא בפיינל פור ראשון בקריירה מנפק הרכז האמריקאי הופעה רעה לאללה. לפחות הוא לא האשים אף אחד. אבל אז מגיעים ההסברים והתירוצים. כמו (כמעט) תמיד.

ריאל. שינויים רבים במצבת השחקנים יעבור מועדון הפאר הספרדי לקראת העונה הבאה. וזו ההזדמנות להוקיר כבוד רב לרודי (המאוס), לרקדן המהולל סרחיו רודריגז, לשמאלי הקטלני קוזר ולקפטן האלמותי יול על כל פועלם עתיר השנים וההישגים. קרוב לוודאי שאנו חווים כעת את סוף הקריירה (יול יבעט גם ב-2025) של כמה מהגדולים שידעה אירופה. הכבוד היה כולו שלנו. ההתרגשות היתה בלבבות של כולנו. ורק שעד סוף העשור עוד נניף בצהוב את הגביע הקדוש. ושאנצ'לוטי יניף עוד גביע בשבת הקרובה. כי אין ולא יהיה כמו קרלו. כי אין ולא יהיה כמו מועדון הכדורגל של ריאל. כי אין ולא יהיה כמו רונאלדו. שהלוואי ויניף את הגביע הסעודי בשישי הקרוב על חשבון אל הילאל. הלו ביידן, ונאמר אל מלא רחמים על השלום עם סעודיה או שמא יביא אותו הנשיא טראמפ?

בהצלחה לקבוצת הנוער הצהובה במשחקה השני נגד עמק חפר בסדרת גמר הפלייאוף ובהצלחה רבה לצהובים במשחק השני נגד נס ציונה.

ורק שיגיעו ימים שקטים.