איך אומרים בירושלמית השחקן הכי טוב בליגה?

השחקן הטוב בליגה. עד לא מזמן היה מעט מופרך לכנות כך את ירדן שועה בליגה בה משחק ערן זהבי, אך המספרים והיכולת על הדשא לא משקרים, ומוכיחים, שבת אחרי שבת, עד כמה גדול מספר 7 בצהוב שחור. שלושה בישולים נגד הפועל חדרה שבקלות היו יכולים להיות 5 אם חבריו להתקפה היו מעט יותר מדויקים, מעמידים את המאזן של שועה על 15 שערים ובישולים מתחילת העונה, והרגל עוד נטויה.

מבחינתו של שועה זה היה עוד יום בעבודה, שבו הוביל את בית"ר לניצחון. וזה לא רק המספרים אלא מבחן העין – קשה לצפות במשחק של בית"ר מבלי שתגובות כמו "וואו" יוצאות מהפה אחת לכמה דקות. מסירות האומן שהפכו לנורמה, ההרגשה ששחקנים רק צריכים לעשות את התנועה וירדן ימצא אותם, ההבנה שנגד שועה לא יעזור הדאבל אפ כי הייחודיות שלו אינה נעוצה בתנועה או בדריבל אלא במסירה שאותה הוא יספק כך או כך.

מה שכל כך מיוחד בעונה הנוכחית של ירדן שועה זה שכבר אין מעל ראשו את הכוכבית הזו, שבעבר תמיד הייתה מכתימה את הקבלות שהיה מנפק על הדשא. עם סרט הקפטן על היד וספרינטים בחזרה להגנה שועה מנסה וגם מצליח לטשטש את הסטיגמות מהעבר. גם כשמגיעות ידיעות באתר ערוץ הספורט על עימות עם אבוקסיס לפני כחודשיים או על בקשה מצידו להחליף את פריידי אתמול, אז השחקן דואג להפריך את הידיעה בדרכו שלו ברשתות החברתיות.

גדול ככל שיהיה את ההצלחה האישית של שועה לא ניתן לנתק מההשפעה של מאמנו. לא מעט ביקורות יש העונה על יוסי אבוקסיס ורובם אף מוצדקות, אך לא ניתן להתעלם מההשפעה שיש לו על כוכב הקבוצה ותרומתו להצלחה הכבירה. בניגוד ללא מעט מאמנים אחרים, שסביר להניח שהיו בונים את הסגל אחרת, אבוקסיס הימר בכל הכח על האס שלו, ולא נסוג גם כשהיה קצת קשה. ככל שעובר הזמן הוא נותן לו יותר ויותר אחריות על המגרש וזה מתחיל מסרט הקפטן שעל ידו ועד הפיכתו לשחקן השני בליגה בדקות משחק מבין כל שחקני השדה.

שועה הוא אולי לא האישיות הכי קלה לאימון, אבל אבוקסיס כבר למד איך לגמד את החיכוחים הקבועים עם השחקן – כך עשה בסיבוב הקודם נגד הפועל פ"ת כשהחליף אותו במהלך המשחק ולא נתן לו לפתוח במשחק הבא. זה נגמר, כמובן עם שער של שועה במחצית השנייה של אותו משחק. אבוקסיס דומה בהרבה אופנים לקולגות שלו, אבל קשה להאמין שאחד מהם היה מצליח לייצר סביבה כל כך תומכת ומכילה שהייתה מאפשרת לירדן שועה לצמוח למימדים שאליהם צמח. אולי בעתיד הקרוב דרכיהם של אבוקסיס ושועה ייפרדו שוב, אך לאחר שתי קדנציות מוצלחות יחד – בבני יהודה ובבית"ר ירושלים – ניתן לקבוע שהם תמיד יהוו תעודת ביטוח אחד של השני.

יונה, סורו וג׳ורג׳ חוזרים לעצמם

שועה הוא אולי השמש של בית״ר אך מסביבו מתחילים לזהור גם כוכבים אחרים. למשל עדי יונה, שחזר מול חדרה לבלוט אחרי שני משחקים פחות טובים. בכלל, נחמד לראות מהצד את הסבלנות של אבוקסיס כלפי הקשר הצעיר. את ההבנה של המאמן שכשנותנים את הקרדיט לשחקן בגילו צריכים לקבל גם את הירידה המאוד טבעית אחרי תקופות טוהבות ואת החוסר העקביות. סביב יונה נוצר מעין באז תקשורתי שאליו התווסף חוזה חדש שהעמיס עוד לחצים על כתפיו הצנומות, אך הוא הוכיח שוב שהוא יותר מראוי לבמה של ליגת העל.

לצידו בקישור נדמה שאיסמעילה סורו מתחיל להיכנס לקצב. הקשר האחורי ניצח הכי הרבה מאבקים על הכדור בקבוצה (4) ואחרי תחילת עונה לא פשוטה לאחרונה, הוא מתחיל להזכיר את היכולת מבני יהודה. הפתעה נוספת בסגל הייתה הכשירות של מיירון ג'ורג'. גם אם מצבו הפיזי רחוק מלהיות אופטימלי, העובדה שיש לאבוקסיס אפשרות להכניס חלוץ אמיתי מהספסל כשפרד פריידי עייף או ביכולת פחות טובה, היא שיפור עצום וגם הקבוצה הרוויחה שער נוסף לרשימה.

החזרה של ג'ורג' יחד עם ההגעה של זוהר זסנו ואולי גם רכש חדש שיחתום בימים הקרובים, יאפשרו למאמן ולצוות מעט יותר אפשרויות מהספסל ויעזרו לו להתמודד עם הקשיים שהקבוצה חווה לאורך המחציות השניות בחלק הראשון של העונה. לפי הדיווחים באתרים השונים כבר ביום רביעי נגד בני ריינה זסנו יערוך את הבכורה שלו בצהוב שחור. מעניין יהיה לראות כיצד זה ישפיע על המערך והמשחק של בית״ר.

מי מפחד משבת בצהריים?

צהרי שבת מאירים פנים לירושלמים. בהשפעת בעלי בית לשעבר ואינטרסנטים אחרים הקבוצה לא שיחקה כ-15 שנים במהלך השבת עצמה כחלק מתהליך הדתה שהדיר לא מעט אוהדים מהמגרשים. אלב עם התוצאות אי אפשר להתווכח: כבר משחק שלישי בעונה וחצי שבו הקבוצה משחקת בשבת בשעה 15:00 בצהריים ובכולם רושמת ניצחון. זה לא רק הניצחון על הדשא זה בעיקר הניצחון ביציע.

את אווירת הלחץ מחליפה אווירה נינוחה,  את שירי הנאצה והגזענות מחליפים שירי אהבה. את חלק מלובשי החולצות השחורות מחליפים ילדים במעיל צהוב. באווירה כזאת אפילו אדי גוטליב מצליח להשתתף בחגיגה ולכבוש.

נדמה שהשינוי מחלחל וגורם גם לקיצוניים ביותר להבין שבית"ר היא כמו כל קבוצה בליגה – גם אצל אחרים יש שומרי שבת וגם לבית"ר יש אוהדים שזכותם לראות את בית"ר משחקת בשעת צהריים. אם בעבר מיד לאחר פרסום לוח המשחקים ע"י המנהלת היינו נחשפים לתגובה של הפלג הדתי בקהל, עכשיו זה אפילו לא נושא. ממש אירוע שבשגרה.