המימרבול חגג בטדי: סיכום ההפסד של של בית״ר לריינה

תמיד יהיה לנו את עונש מינוס 4 הנקודות. זה הקו המנחה איתו יצא ברק אברמוב אל עונת 23-24. אולי יתחבר ומוזי, ברקוביץ' ואשכנזי יצליחו בענק או שבמקרה הפחות טוב יהיה ניתן להאשים את בית הדין על העונש שספגה הקבוצה על ירידת הקהל אל הדשא בטקס הנפת הגביע בעונה שעברה. גם עשרת אלפים מנויים בחודש אוגוסט וקרבה לפלייאוף העליון באמצע חודש ינואר לא הזיזו את אברמוב מהקו המנחה – יש אשמים.

אל חודש ינואר יצא ברק אברמוב עם בעיית עומק בסגל, עם מחסור בחלוץ נוסף לשני הזרים הקיימים שמתקשים לשמור על כשירות, עם שלושה בלמים ישראלים שמתחרים ביניהם מי הפחות גרוע ובעיקר ירדן שועה אחד שציפו שיצליח לעשות את הקסם שלו שוב ושוב ושוב.

הבעלים בחר כבר בקיץ לקוות שהמינימום יהפוך למקסימום ודבק בשיטה גם בינואר. כך יצא שלמשחק מול בני ריינה נאלץ אבוקסיס לעלות עם אוראל דגני בהרכב, לשחק 90 דקות עם מיירון ג׳ורג׳ שסובל מעודף משקל ולהעלות את הרכש החדש, זוהר זסנו, בעמדה הלא טבעית שלו. אין פלא שבמחצית הראשונה בית"ר הציגה לתפארת את כל המגרעות שלה – שחקני התקפה שלא מצליחים לייצר מצבים וטעות קריטית בהגנה שמאפשרת לשרון מימר יתרון קל מידי.  

אותו הסיפור: שוב פיגור, שוב הפסד

חשיבות המשחק עבור המשך העונה הייתה ברורה גם לקהל, שביטא כמובן את אכזבתו. גם לאבוקסיס הבין שכך זה לא יכול להימשך והחליט לעשות שני חילופים שהובילו לשער מהיר של אחד המחליפי, מוזי, אחרי שלוש דקות בלבד על הדשא. מכאן זה היה מבחן עבור אבוקסיס. אחרי כל טעויות בציוות השחקנים במחצית הראשונה, הוא הצליח לאזן כשמחצית שלמה לפניו ורוח גבית של כ-12 אלף צהובים שחורים. הוא כשל גם כאן.

אם יש משהו שברור מ-45 הדקות האחרונות מול ריינה, זה איך הקהל הוא זה שמתווה את הדרך ואיך אבוקסיס מובל ואף מתקשה לשלוט בשחקניו. מנגד, מימר ביצע שלושה חילופים נכונים, תפס במתפרצת את ההגנה הבית"רית לא מוכנה וכשקבוצתו ביתרון מספרי באותו המהמלך, הצליח קוסטה להחזיר את היתרון לריינה.

זאת הייתה הפעם הרביעית שבה בית"ר נקלעת לפיגור במחצית הראשונה ובכל המקרים היא סיימה את המשחק ללא ניצחון, ורק באחד מהם סיימה בתיקו. בית״ר היתה עצבנית ולא מצאה פתרונות לצפיפות של ריינה, ושוב ירדה מהדשא לקול קריאות הבוז מהיציע. 

אחרי ההפסד לריינה הלחץ על המאמן הופך לגדול יותר. אמנם הניצחון על חדרה סיפק אשליה רגעית שהקבוצה יכולה עדיין לעלות על הגל אל עבר הפלייאוף העליון, אך נדמה שההפסד ליריבה הישירה על המקום באחד מששת המקומות הראשונים מאלץ את המאמן להיכנס לפרופורציות ולהתכונן לשבוע הנפיץ מבחינת הקהל והקבוצה שבסופו ניתן יהיה להיפרד רשמית מהפלייאוף העליון ומהגביע במקביל – בשני משחק בבלומפילד נגד הפועל ת"א ובשבת סיבוב ח' בגביע המדינה נגד הפועל ב"ש.

אבוקסיס סוחב על גבו את הלחץ מהקהל בגלל המצב בטבלה, ובשני יתווספו גם הזכרונות מאותה תבוסה בטדי לאדומים מתל אביב בסיבוב הראשון. אם ההפסדים בליגה והיכולת החלשה עדיין לא הוציאו את כלל הקהל מכליו, לא מופרך להניח שהקש שישבור את גב הגמל יהיה האפשרות של מפלה נוספת במשחק הכי חשוב עבורם מול האדומים מתל אביב. אם התירוץ של אברמוב מתחילת העונה עוזר לו לברוח עד עתה מהביקורות, הפעם עושה רושם שגם החיסרון של ירדן שועה (צהובים) לא יוכל לשמש כתירוץ.

האש אמנם מופנית לאיש שנמצא על הקווים, אך אברמוב צריך לדעת שהוא הבא בתור. האיש שטען בעבר "לא בטוח שאוכל להעניק לבית"ר איכות חיים" יצטרך להתאים את עצמו לרמת ציפיות של עשרת אלפים מנויים וכמות צופים גבוהה בכל משחק גם בתקופת מלחמה.

אברמוב יכריז על עצמאות מול לה פמילייה?

אחת השיטות העיקריות של אברמוב לבניית שקט במערכת היחסים של בעלים קהל הייתה לתת חופש פעולה ללה פמיליה ובכך להימנע מביקורת ביציע. נדמה שבשבוע האחרון מתווספת למצב הקבוצה גם סוגייה נוספת שעלולה לערער את מערכת היחסים בין הבעלים לארגון האולטראס של המועדון.

בשבוע האחרון החלו להופיע בכלי התקשורת דיווחים על מעמדו של הקפטן ויקיר לה פמילייה עוד מימי הצ׳צ׳נים, אופיר קריאף, ועל האפשרות שיעבור להפועל חיפה או למ.ס אשדוד. מיד לאחר הפרסומים החל קמפיין ברשתות החברתיות להשארתו וגם פוסטים של ראשי לה פמיליה שלא מותירים מקום לספק – שחרור של קריאף לא בא בחשבון. בשבועיים הקרובים נוכל לראות האם אברמוב, שמעדיף לראות את קריאף מחוץ לבית"ר, ילך לראשונה למהלך שהלה פמיליה מתנגדים אליו באופן מובהק. עוד מוקדם לדעת היכן הכדור שלג ייעצר, אבל ניתן להעריך שאברמוב יתקשה לבלום אותו אם ישחרר את הקפטן ובמקביל הקבוצה תמשיך ביכולתה גם מול היריבה השנואה מתל אביב.