בית"ר ירושלים זה מועדון שמהותו הכל או כלום. מועדון עם קהל שיכול להתרעם על כך שהשוער לא עולה לקרן בדקה התשעים במצב של תיקו. לכבוש את ההר או למות, שום דבר אחר לא מתקבל.
למרות תחושת הבהלה והלחץ לנצח בכל מחיר את מכבי נתניה, אחרי שחזרו הביתה ונרגעו מעט, הירושלמים יכולים להיות מעט מעודדים מהנקודה שהשיגו בטדי. בליגה שבה כל קבוצות הפלייאוף התחתון מועמדות לירידה, בית"ר צריכה ללמוד שגם צעד קטן הוא צעד, ושהוא לבטח עדיף על אינספור השערים שהקבוצה ספגה ברשלנות בדקות הסיום במהלך העונה.
עידן ברק יצחקי בירושלים החל אתמול רשמית, עם משחק שהיה מעין תצוגת תכלית של כל החששות והתקוות של אוהדי הקבוצה ממאמנם החדש. ועם שתי מחציות כל כך שונות, שקשה להאמין שניהל אותן אותו המאמן והשחקנים היו אותם השחקנים. קבוצה משוגעת, כבר אמרנו?
מחצית הכוס המלאה
כחלק מהניסיון לייצר קבוצה אחראית ומנוסה מספיק כדי להתמודד עם הלחץ הגדול מהמצב בטבלה בחר יצחקי לפתוח עם בן ביטון ודור מיכה הוותיקים והמנוסים, שלא זכו ללבוש את חולצת ההרכב יותר מדי פעמים העונה. לפחות ביטון הראה שהמאמנים הקודמים צדקו לגבי אי שיתופו בהרכב. הוא אמנם הוחלף עוד במחצית הראשונה בגלל פציעה, אך בדקות ששיחק היה פחות טוב ולא מעט הזדמנויות של מכבי נתניה הגיעו מהאגף שלו.
בכלל, המחצית הראשונה היתה סיוט. היה נדמה ששיטת המשחק איתה הגיעה יצחקי למשחק, פשוט שיחקה לידיים של נתניה. הרצון לייצר לחץ ומשחק אינטנסיבי עם שחקנים שלא מתורגלים לכך איפשרו לאורחים להגיע לאינספור הזדמנויות ורק אלילת המזל והבוהן של לירן רוטמן הצילו את בית"ר מפיגור במחצית.
את הניצוצות החלו לראות דווקא במחצית השנייה, המחצית הפחות טובה של בית״ העונה. אולי היתה זו השיחה של המאמן במחצית או התאמות טקטיות שביצע יחד עם מגן יותר אינטנסיבי בדמותו של זוהר זסנו, אבל לחצי השני הופיעה קבוצה אחרת, קבוצת כדורגל אמיתית. כזו שמממשת את החזון של ברק יצחקי כפי שהציג אותו במסיבת העיתונאים.
111 ק"מ רצו הירושלמים במהלך 90 הדקות, לשם השוואה השיא הקודם של הקבוצה עמד על 105. זאת בנוסף ל68% אחוזי החזקה בכדור, ומכך ניתן להבין למה האוהדים הירושלמים יצאו מעט מעודדים למרות שלא השיגו את מלוא הנקודות. המגינים יצאו קדימה בכל הזדמנות, שחקנים כמו שועה ומיכה לחצו ללא הפסקה, סורו ליקט כל ניסיון של נתניה לצאת קדימה ורק שחקן שיהפוך את כל הטוב הזה לשער אחד כל כך יקר, לא היה בנמצא. איזה יצחקי כזה, שיסדר ליצחקי שעל הקווים בכורה מושלמת.
השחקנים יעמדו בקצב?
בקצב החריג של העונה הנוכחית שבה שיחקו בחודשים האחרונים אחת ל-3-4 ימים, מקבל יצחקי תשעה ימים כדי להכין את הקבוצה שלו בצורה האופטימלית לסיום הליגה הסדירה. את עיקר העבודה יצטרכו לעשות בנושא הכושר. כי אם הוא מתכוון להמשיך באינטנסיביות ולחץ כאלו ומעוניין שהשחקנים יצליחו לבצע את הדרישות שלו, הם יהיו חייבים להיות בעלי כושר טוב יותר מהכושר הנוכחי. השאלה אם זה בכלל ריאלי בשלב הזה של העונה?
בכל מקרה, במצב הנוכחי ובהנחה שיבחר להמשיך ללחוץ ולצאת עם הרבה שחקנים קדימה, יצחקי יזדקק לסגל מלא כי לא כולם יחזיקו מעמד 90 דקות.
בית"ר תקווה גם לקבל את טימוטי מוזי עד המחזור הבא, שבהיעדרו בלט חוסר המהירות בהתקפה במשחקים האחרונים. גם עדי יונה ושועה מתקשים כשלידם שחקנים יותר סטטיים.
הלו"ז הקשה עד סיום העונה לא מותיר ברירות ליצחקי והוא יהיה חייב לשפר את הקבוצה בכל מחיר. למשל את ירדן שועה, שרשם מספר חריג של 37 איבודי כדורים במוצ״ש, הוא יצטרך להפוך ליותר אפקטיבי. אם השחקן יצליח לשחזר אפילו במעט את היכולת מתחילת העונה הרי שהדרך של הירושלמים להישארות בליגה תהיה סלולה. גם במשחק חלש של הקפטן הבית"רי הוא היה מרחק מילימטרים מבישול לנהוראי דבוש ורחוק הצלה הירואית אחת של עומר ניראון מגול ניצחון בדקה 90.
על קשרים, חברים וציטוטים עלומים
בעוד הקהל הצליח לראות את חצי הכוס המלאה, נדמה שיש כאלה שכבר פחות. למשל כתב Ynet ומגיש 5 באוויר, נדב צנציפר, שפחות התלהב מהופעת הבכורה של ברק יצחקי.
בכתבה שפרסם ביום א׳ מוקדם בבוקר זעקה הכותרת "ביקורת בבית"ר על ברק יצחקי: בשביל להישאר בליגה צריך מאמן מנוסה". זהות המצוטט, כמובן, לא נכתבה. כמה קל, כמה מסריח.
ולנו, אלה שמכירים קצת את הקשרים מאחורי הקלעים, נותר רק לתהות האם באמת גורמים שרק לפני חמישה ימים החתימו את יצחקי כבר הספיקו להתחרט או שאולי לא ידעו בשעת מעשה שאינו מנוסה מספיק כמאמן? או שאולי יש לכל ה״ציטוטים״ הללו קונטקסט קצת אחר?
צנציפר נוהג להתגאות על טיב הקשר והחברות בינו לבין אופיר חיים, מאמן נבחרת הנוער שהיה מועמד לעמדת המאמן של בית"ר ירושלים, לפני שיצחקי זכה בג׳וב. יכול להיות שהוא והחבר שלו קצת מתוסכלים?
ולנו רק נשאר להביא ציטוט של גורם בכיר ב״דאבל״ שתוהה ״האם ניסיון בשמינית גמר מונדיאליטו נגד אוזבקסיטן או שלושה משחקים כושלים כמאמן הפועל ת״א הם רזומה מספיק בשביל לתפקד בסיר הלחץ הירושלמי״. זהות המצוטט תישאר, ברשותכם, עלומה גם כן.
