במשחק המחשב פוטבול מנג'ר היו הרבה מאוד דרכים אלגנטיות לדלג על משחקים. למשל לשלוח את עוזר המאמן או להשתמש באפשרות של יציאה לחופשה. אם לאליניב ברדה הייתה אפשרות כזו בחיים האמיתיים, הוא כנראה היה משתמש בה לפני המשחק מול מכבי חיפה בסמי עופר. אבל במציאות, כמו שאנחנו יודעים, דברים קורים אחרת.
הפועל באר שבע יצאה למשחק החוץ בסמי עופר מתוך מטרה אחת – לחזור בחתיכה אחת ולהתחיל לספור את הדקות לקראת חצי גמר הגביע ברביעי מול מכבי נתניה. עכשיו צריך להישאל השאלה העיקרית וזה האם תבוסה 4:1 ארבעה ימים לפני משחק משמעותי נכנס להגדרה של "חתיכה אחת"?
ברדה החליט לקחת כמה וכמה צעדים קדימה בחלוקת הכוחות לקראת חצי הגמר. אמנם היו לא מעט אילוצים שנגרמו מפציעות, אבל בסופו שלדבר מההרכב שניצחה את מכבי תל אביב רק חמישה קודם ימים לכן נשארו שלושה נציגים, מלבד השוער ניב אליאסי – איתן טיבי, מריאנו בריירו ויוני סטויאנוב. השינוי הקיצוני שלח לדשא שחקנים שמיעטו לקבל הזדמנות או היו בשולי הרוטציה ועליהם הוטלה המשימה להעביר את המשחק.
כבר במחצית הראשונה הכל התפרק. שני השערים הראשונים שיבשו את התוכניות. השער שני, בו שריף כיוף ביטל במסירה אחת לא פחות מעשרה שחקני כבר הייתה עדות להתרסקות שבדרך. ההבדלים בין שניים, שלושה או ארבעה שערים הפכו למינוריים ביחס ליכולת המקצועית.
ההתבטלות של הפועל באר שבע במשחק הזה הייתה כמעט מוחלטת. היא בעטה חמש פעמים לשער, כשרוב הבעיטות היו במחצית השנייה עם כניסת המחליפים, שרובה עם למעשה שחקני הרכב. רק בדקות הסיום היא הצליחה למצוא את הרשת מבעיטה מרשימה של עמראן אולאד עומאר, אבל זה היה מאוחר מדי ולא מספיק כדי לחפות על יום רע במיוחד בעבודה של קבוצה שלמה.
תבוסה ניהולית
במקומות שבהם רוצים להתגאות בעבודה אינטנסיבית, תמיד משתמשים בסופרלטיבים כמו "מסביב לשעון" או "לילות כימים". בהפועל באר שבע הקפידו לא מעט לחזור על הקלישאות האלה כדי לתאר עד כמה עובדים שם קשה כדי להציב קבוצה טובה יותר. אחת הדוגמאות שהוזכרה לא מעט העונה הייתה עסקת ההעברה של שגיב יחזקאל לטורקיה שנסגרה ממש תוך כדי ערב ראש השנה.
בימים כתיקונם, התבוסה בחיפה הייתה אירוע בפני עצמו שגורם לאורות בבית האדום להיות דלוקים גם בשעות לא סטנדרטיות, קרוב לערב החג. נראה שבעבר ההפסד הזה היה מספיק כדי להדליק לא מעט נורות אדומות, בלי קשר למצב הקבוצה בטבלה או בגביע. הפעם התחושה היא שעבור מקבלי ההחלטות, ההפסד הזה יהיה בבחינת לא קיים אם הקבוצה תרשום העפלה נוספת לגמר הגביע באמצע השבוע.
כאן טמון הפער המנטלי הכמעט עצום בין האופי של המועדון בשנים האחרונות לבין הגישה של ברדה. בעוד המאמן מנסה להנחיל מהאופי הווינרי שלו לקבוצה, למרות התנאים הלא פשוטים שהוא מתמודד איתם, הוא נתקל בחומה שכמעט קשה לפרוץ. הרוטציה שהוא חייב לבצע בסגל מסיבות מקצועיות ובגלל חלוקת עומסים הופכת אוטומטית לוויתור על משחק ואירוע שצריך להכיל.
ההימור ישתלם?
עכשיו הפועל באר שבע תצטרך להראות שהליגה והגביע הם שני קווי עלילה נפרדים. היא תצטרך להוכיח שהוויתור הכמעט מוחלט על המשחק בשבת מביא איתו גם תועלת מקצועית, אחרת היא תמצא את עצמה שוב במרדף בניסיון להבטיח את המקום השלישי והכרטיס לאירופה.ֿ
עם מרדף כזה או בלעדיו, במשרדי ההנהלה יצטרכו לחשוב על הרבה מאוד דברים בנוגע לעתיד המקצועי של הקבוצה, בטח כשהפסד כזה מרחף באוויר.
