בין ולקאניס לאלטמן: ברוכים הבאים לקזינו של המינצברגים

המהפכה האמריקאית בוולפסון לוותה בהרבה מאוד תקוות. אחרי שנים במדבר של האחים ניסנוב ושותפיהם, הכניסה של משקיעים חדשים, אמידים יותר ועם ניסיון ניהולי מרשים פי כמה, עוררה לא מעט חלומות שהיו נצורים עמוק בלב ובראש של האוהדים במהלך העשור המזוויע שעבר עליהם.

אלא שחודשיים אחרי שנכנסו לתפקידם, המהפכה הזו מתרחשת כעת רק מחוץ לתחומי המגרש: במישורים הכלכליים והפיננסיים. על הדשא, מנגד, העניינים נראים רע והעתיד מעורפל.

הסיבה המרכזית לערפל היא סדרה של הימורים מקצועיים שלקחה קבוצת הניהול החדשה בראשות דיוויד מינצברג. כמעט בכל צומת שבו היא עמדה היא מינתה את המועמד ״המפתיע״ או ה״לא סביר״, תלוי איך אתם מסתכלים על זה.

הנה סדרת ההחלטות ״מחוץ לקופסא״ שהצלחתן תביא את הפועל לצמרת אך כישלון שלהן עלול להסתיים באסון. 

ההימור הנעלם: ניק האמונד, יועץ מקצועי בכיר

על פניו ההחתמה של ניק האמונד כיועץ מקצועי בכיר היתה אמורה להיות יתרון גדול על מרבית הליגה. איש מקצוע מנוסה עם רזומה מכובד, שנעזר בשתי חברות ניתוחי נתונים וסקאוטינג שאמורות היו לתת גיבוי אנליטי ולמנוע נפילות.

בפועל, התקווה שהשיטה הזו תביא לוולפסון זרים איכותיים שישדרגו את המועדון או מציאות מפתיעות, התבדתה כבר בחודשיים הראשונים. את חוסה רודריגז כולם הכירו עוד הרבה לפני שחתם, בריאן פאסי שירד לליגה השלישית בצרפת לא נראה כמי שינהיג את ההגנה הצעירה העונה ועל ההחתמה של עזיז אבדו קאיונדו עוד רבות ידובר ויסופר.

הכח של האמונד הוא באי הבריטי. שם עשה את כל הקריירה שלו, שם הצליח בצורה פנומנלית על פלימות׳ ושם גם נכשל בסלטיק. אם יצליח להנחית פה פתאום שני שחקנים צעירים מהאי הבריטי שיגיעו כדי לצבור ניסיון, נדע שגם הוא הצטרף למאמץ הקבוצתי. אחרת, אי אפשר שלא לחשוב שהג׳וב שקיבל במקביל בלידס מעסיק אותו הרבה יותר מאשר ההשקעה המזרח תיכונית של שותפיו האמריקאים.

ההימור המתחכם: חן סול, ראש המערך המקצועי

חן סול קנה את האמריקאים כבר בשיחת הזום הראשונה עם המנהל המקצועי במיל. עומר בוקסנבוים. הוא הפגין אנגלית רהוטה, ידע מקצועי ואנליטי נרחב ושליטה מרשימה בפן הטכנולוגי. במרץ 2023, בגיל 36 ועם רזומה של מאמן נערים, הוא הפך למינוי הכי מפתיע של ההנהלה החדשה ומונה לראש מחלקת הכדורגל. מהקומה השנייה לשמינית תוך כמה חודשים. מטאור.

אלא שכמו במקרה עומר בוקסנבוים, מהר מאוד התבהר שתפקידים שונים מצריכים תכונות שונות, שאותן ככל הנראה לא בחנו הבעלים החדשים כשהחליטו להמר על סול בראש הפירמידה המקצועית. אצל בוקסה זה היה המעבר מהנוער לבוגרים שכשל. אצל סול זה היה השדרוג מפינת המחשב לשולחן המנהל וסוגר העסקאות. כי יכולת אנליטית וניתוח מתקדם לא מביאים את השחקן למעמד בחתימה בוולפסון. בדרך צריך לדעת לסגור את הדברים, ובשביל זה צריך להכיר את הסוכנים, לנהל מו״מ ולגרום לשחקן להגיע. ופה התגלתה הבעיה.

היו במהלך הדרך שחקנים אטרקטיביים שמערכת הסקאוטינג איתרה, אבל לכלל סגירת עסקה זה לא היה קרוב. לא הכל באשמת סול, שכמובן קיבל גבולות גזרה בכל מו״מ, אבל השורה התחתונה היא שכרגע שני הזרים ״החדשים״ היחידים שנחתו פה הם פאסי וקאיונדו, על הברקות בשוק הישראלי סטייל לאיוס בקיץ שעבר, אין בכלל מה לדבר, ומעל הכל – קבוצה שאמורה לעבוד מסודר מגיעה לאמצע אוגוסט עם מגן ימני אחד וגם הוא אחד שחזר מעונת השאלה בלאומית.

ההימור המסוכן: מייקל ולקאניס, מאמן

27 מאמנים התראיינו למשרת המאמן הראשי. מכולם החליטו החבר מינצברג ויועציו לבחור דווקא באוסטרלי-יווני שמעולם לא היה מאמן ראשי בקבוצה (מלבד כממלא מקום לתקופה קצרה) ושבחייו לא בנה סגל בפגרת הקיץ כמאמן ראשי. בניית הקבוצה כמובן התחילה אפילו לפני שואלקניס חתם, ובשבועות האחרונים מתפרסמות ידיעות כי הוא אינו שבע רצון, בלשון המעטה, מהסגל שהורכב עבורו.

אם ולקאניס, שגיע לישראל מאקדמיית נוער נחשבת בקטאר, יצליח במשימה המרכזית שלו שהיא קידום הצעירים הרבים שבסגל, אז יכול להיות שהמינוי יתגלה כהברקה. אבל בינתיים, מעבר לעובדה שהוא צריך לנהל קבוצה בוגרת וצוות אימון מלא, הוא בעיקר מוציא על הצעירים את העצבים אחרי עוד משחק חלש, וקשה לראות שנבנה בין הצדדים אמון שיאפשר את צמיחתם.

תוסיפו לזה את הזמן שלוקח לו להבין את המנטליות המקומית ואת חומר השחקנים שעומד לרשותו, ובמקביל להתמודד עם העמדות החסרות והפצועים הרבים, ותקבלו מאמן שיודע שאם הדברים ימשיכו להראות כך הוא יהיה הראשון לשלם את המחיר. 

ההימור השברירי: אלטמן, רודריגז, אוז׳בולט, פאסי

הקלישאה אומרת שכשבונים קבוצה מתחילים מעמוד השדרה שלה: שוער, בלם, קשר אחורי, קשר אמצע וחלוץ. גם בהפועל הלכו בכיוון הזה, אבל אולי לא שמו לבעיה אחת מרכזית – כשירותם של אותם עוגנים מרכזיים.

חוזהו של השוער אמיליוס זובאס הוארך והוא למעשה החולייה הכי יציבה בשרשרת הזו. שאר הכוכבים בפוטנציה הגיעו לעונה הזו או פצועים או לאחר חודשים ארוכים בהם לא שיחקו כדורגל. רובם פספסו את מרבית ההכנה לעונה וחלקם כלל לא בטוח מתי ואיך יחזרו.

עמרי אלטמן, לדגומה, סובל מבעיות בגב ונכון ל-15 באוגוסט עדיין לא רשם דקת משחק אחת במדי הפועל מאז החתימה בתחילת יוני. מצבו הבריאותי היה ידוע, בדיוק כמו הבעיה בשרירי הבטן ממנה סובל אלן אוז׳בולט שצפוי ככל הנראה ללכת לניתוח ולהיעדר תקופה נוספת. גם הבלם הקונגולזי-צרפתי, פאסי, שאמור להיות מעוז ההגנה, הגיע לאחר מספר חודשים בהם נעדר בעקבות פציעה ואילו רודריגס פשוט היה חלק מקבוצה איכותית מדי ולא שיחק כמעט לחלוטין לאורך כל חצי העונה האחרונה של 2022-23. הספרדי עוד שיחק מעט במשחקי ההכנה, אבל נראה קצת לא חד ונעדר לא פעם בשל רגישויות בשרירים או מחלה.

החמישייה הזו היתה אמורה להיות עמוד השדרה של הקבוצה, יחד עם איינבינדר ולאיוס, ויכול להיות שעוד חודשיים היא אכן תהיה ותציג כדורגל טוב, אבל כרגע זה ממש לא המצב: רודריגס, זובאס ופאסי צפויים להיות כשירים למשחק בדוחא ב-26 באוגוסט, אבל אלטמן אולי ישולב בחלק ממנו וייקח לו זמן להיכנס לעניינים. לגבי אוז׳בולט אין עדיין הערכה, וגם אם העתיד יהיה ורוד, כרגע ההווה נראה אפור בגוונים לא מחמיאים.

ההימור המחושב: הצעירים 

חלק חשוב באג׳נדה הניהולית והכלכלית של קבוצת המשקיעים היא השבחה של צעירים. הם קיבלו את המועדון בחינם עם נכסים שיכולים להיות שווים כמה עשרות מיליוני שקלים, אבל בשביל שזה יתממש הם יצטרכו להשביח אותם כך שיהיו לא רק שחקני נוער מצטיינים אלא גם שחקני בוגרים לגטימיים. משחקי גביע הטוטו הוכיחו שזה יבוא, בהכרח, על חשבון ההישגיות. הם קיבלו צ׳אנסים אבל פשוט לא לקחו אותם.

אל ים קנצפולסקי ואור ישראלוב הם העוגנים של החבורה הצעירה. שניהם מתחילים עונה שלישית בבוגרים ויצטרכו להפוך לבאנקר בהרכב כדי שלא יישענו רק על הקלטות שלהם מהמונדיאליטו. תוספיו את טל ארצ׳ל שהראה ניצוצות בהכנה, אבל חוץ מהם כל השאר פשוט לא נראו מתאימים.

רן בנימין קיבל קרדיט בלתי מוגבל בקישור ההתקפי בזכות הפציעות אבל החזיר בקבלת החלטות לא טובה ורמת ביצוע בינונית, כמוהו גם עומר סניור שנהנה מהוואקום באגף ימין כדי לקבל לא מעט דקות להוכיח את עצמו, אבל מה שייזכר ממנו בפתיחת העונה זו ההחטאה הנוראית מול השער הריק של מכבי פ״ת.

הלאה. ארי כהן אולי כבש מול לגאנס, אבל מאז הפך למנחוס – בכל פעם שנכנס כמחליף בגביע הטוטו הקבוצה ספגה. ליעד רמות עדיין לא נבחן כמו שצריך וגם שגיא גניס לא מראה את הניצוצות שהראה לפני שנתיים כשקיבל צ׳אנס ראשון בבוגרים.

במועדון טוענים שלא יותר מ-2-3 מהם אמורים לפתוח בהרכב אחרי שכל הפצועים יחזרו. אבל הם כן צפויים להוות את הגיבוי הראשון מהספסל, וכולם ראו מה קרה בגביע הטוטו כשעל המגרש היו יותר מדי מהם. השאלה תהיה איך מוצאים את האיזון הנכון בין השיתוף, השפשוף וההשבחה שלהם לבין יצירת קבוצה הישגית. כרגע זה ממש לא שם.

סיכום: הווה מדאיג, עתיד מעורפל  

עוד מוקדם לקבוע האם המינויים הללו יתבררו ככושלים או מוצלחים, אבל כשבעלים חדשים נכנסים לקבוצה במשבר הצעדים הראשונים שלהם קריטיים לייצוב המועדון וקביעת הדרך. עושה רושם  שקבוצת מינצברג החליטה לברוח מהנורמה ביותר מדי תחומים. כאילו מנסים לקצר תהליכים, לטפס כמה מדרגות במכה אחת, ולצמצם בזמן קצר את הפערים האדירים שנוצרו בין הפועל לקבוצות הצמרת בשנים האחרונות. 

אם כל ההחלטות הללו יתגלו כבינגו אז בקיץ 2024 אולי נכתיר את המינצברגים כגאונים, אך מהצד האחר אם 2-3 מההחלטות המרכזיות שלהם יתבררו כטעות אנחנו עוד עלולים להתגעגע לימי ניסנוב הלא ממש עליזים.