אוהדי הכדורגל הם הקהל השבוי בעולם, אוהדי הפועל הם במצב יותר שבוי משבוי, עשור לא הישגי כולל ירידת ליגה לא מונע מהם לבוא לבלומפילד פעם אחר פעם ולראות את הקבוצה מתבזה בדרבי העירוני. הפעם זה נגמר בעוד 5:0 מהדהד, שלא באמת עשה רושם מיוחד על האוהדים האדומים, השבורים, שכבר התרגלו למחזה הדו שנתי. אחרי הכל, זו לא הפעם הראשונה אלא השלישית בשבע השנים האחרונות, שבה מכבי משאירה חמישה כדורים ברשת של השוער האומלל התורן.
אבל לפני שמתעסקים בתוצאה, בכדורגל שלא היה או במחדלים המקצועיים והניהוליים שהביאו לאותו תוהו ובוהו במגרש, אי אפשר להתעלם ממה שקרה מסביב. החל מהפשיטה המשטרתית על המחסן של אלוטראס הפועל ועד האלימות חסרת הפרופורציות של כחולי המדים בכניסות לבולמפילד.
מי ישמור על ״השומרים״?
לא מזמן שחרר משרד הספורט סרטון אימה, במסווה של פרסומת, שבמרכזו ילד תמים שחולם ללכת למשחק כדורגל, מתרגש כל כך מההגעה לאיצטדיון אך נחשף לאלימות בין אוהדים ולאבוקות. בזום על הפרצוף של הילד בסוף הסרטון זולגת לו דמעה ומופיעה שקופית "האלימות הורסת לנו את המשחק".
הגיע הזמן לשאול את משרד הספורט, מנהלת הליגות לכדורגל, ההתאחדות, בית הדין והמשטרה – האלימות של מי הורסת לנו את המשחק?
אין בכוונתי לטעון כי אין אלימות במגרשים. היא קיימת, אך הדרך לפתור אותה היא לא בדרך שבה נוקטים קברניטי ההתאחדות, המנהלת והמשטרה.
נחזור לבלומפילד. שעתיים וחצי לפני פתיחת המשחק המשטרה הוציאה הודעה חגיגית על מעצרם של עשרות אוהדי הפועל בפשיטה על מחסן שלכאורה שייך להם ובו על פי החשד נמצאו אבוקות (חלקן, באופן מוזר ומעורר שאלות, בצבעי צהוב כחול), זיקוקים ואף בקבוקי תבערה. אין ספק כי לו ארגוני האוהדים היו מחזיקים או משתמשים באמצעים אלו במגרש היינו קרובים לאסון, אך למוד ניסיון מהתנהלות המשטרה במקרים קודמים אין לי אלא לפקפק בהודעה זו.
מילא. בעוד את הפשיטה על המחסן עוד אפשר לראות כפעולת מניעה לגיטימית של המשטרה, מה שקרה בתורים מחוץ לאיצטדיון כבר היה מוגזם לחלוטין. מראות אלימות קשים, שוטרים מכים אוהדים באגרופים ובאלות, עשרות סרטונים שמתעדים את אירועי האלימות הללו הופצו בין האוהדים שבאותו רגע הבינו כי במצב כזה אין מקום לכדורגל. המשטרה הוסיפה חטא על פשע, סגרה את הכניסות ליציעים, יצרה עומסים אדירים על השערים, ובהמשך גרמה לדחיית המשחק בחצי שעה. מעניין מה חושבים קברניטי המנהלת על מצבו של המוצר כעת?
בתוך הכאוס נחשפו מראות דומים לאלו בסרטון של משרד הספורט – ילדים בוכים ומבקשים לצאת מהמשחק – אבל בניגוד לנראטיב שניסו לייצר מיקי זוהר ופקודיו, זה לא קרה הקהל, אלא רק בערבות ההתנלות הפושעת של אלו שאמורים לשמור עליו.
מעורבות המשטרה באירועי ספורט היא מונופוליסטית: היא זו שקובעת את כמות השוטרים, ואת כל ההתנהלות מסביב. בדרבי, למשל, הם גם אלו שהחליטו שיציעים 13 ו-10 יהיו סגורים. הקבוצות משלמות עשרות ומאות אלפי שקלים עבור האבטחה הזו, אך אם מתרחשים אירועי אלימות הקבוצות הן אלו נאלצות לשלם גם על זה. למרות האבטחה חסרת התקדים, גם בדרבי הזה היו אבוקות, הפעם "רק" מהצד הצהובֿ. משטרת ישראל, למרבה הנוחות, לא לוקחת אחריות. יותר מזה, כמעט כל העצורים שנעצרו במחסן או בתורים בכניסה לאיצטדיון הספיקו להשתחרר ללא כל תנאי עד לכתיבת שורות אלו.
האלימות המשטרתית תמיד נדחקת לשוליים. ולרוב גם לא מטופלת. רק לפני כשנה נחשפנו לאלימות קשה מצד שוטרי חיפה כלי אוהדי הפועל בסמי עופר. הלחץ בתקשורתי גרם להקמת ועדת בדיקה אך מסקנות עדיין אין. התלחונות שהוגשו למח״ש כבר מזמן מעלות אבק על איזה מדף נידח ועושה רושם שלאף אחד לא באמת אכפת.
למרות ש-90% מהם אינם כאלה, אוהדי הכדורגל מתוייגים פעם אחר פעם כאלימים. הם משלמים סכומי עתק על מוצר בינוני ומקבלים בתמורה איצטדיונים מיושנים ואלימות שוטרים.
הגיע הזמן לומר עד כאן, למנות ועדת בדיקה חיצונית שתשפוט את תפקוד המשטרה בדרבי בפרט ובאירועי ספורט בכלל. לא ייתכן שהפיתרון היחיד שלהם הוא הפעלת עוד ועוד כוח על הקהל. לא ייתכן שגם כשהמשטרה נכשלת באבטחת הקהל אין שום הפקת לקחים בנושא. לא ייתכן שכשיש פירו מהצד של מכבי שר הספורט מיקי זוהר אומר "זו התקדמות שהפירו נשאר ביציעים" ואין הפקת לקחים איך למרות מגנומטרים, מאות שוטרים ושלוש וחצי שעות של בידוקים נכנסו אבוקות ליציע הצהוב.
המנהלת והתקשורת מציגות: שתיקת הכבשים
לאלימות ולציור האוהדים כפושעים אלימים יש שותפים נוספים שמעורבותם לא מדוברת מספיק – גופי התקשורת. מהגוף המשדר ועד לאתרי הספורט השונים. כל פאנל לפני משחק גדול נפתח בשיחה על רמת המסוכנות של המשחק ואיך עוצרים את האוהדים. נדמה כי בתקשורת הספורט שכחו שהקהל שלהם והקהל של המשחק כולו הם האוהדים, אותם אוהדים שמושמצים בוקר וערב בתוכניות השונות.
מנהלת הליגות אחראית לכך במידת מה, בשם קדושת "המוצר" הוכנס למכרז השידורים סעיף הקובע כי אסור לדבר על אירועים אלו בשידור. האוהד הממוצע שלא נמצא ברשתות החברתיות ומתעדכן במשחק רק באמצעות השידור מקבל תמונה חלקית ומגמתית מאוד. אסור לשדר את הסרטונים מהאלימות המשטרתית, אבוקות ביציע או פריצת קהל למגרש. רק במצב הזה, אלפי אנשים יכולים להידחס בכניסות ולקבל אלות בראש משוטר על סוס בזמן שאלי גוטמן וצביקה הדר חוגגים יומולדת לעמיחי שפיגלר.מלבד איזכור חטוף של מאור בוזגלו הצופה קיבל מידע חסר, שכלל בעיקר את המגנטים של המאמן הלאומי לשעבר ובדיחות קרש של ז׳וז׳ו חלסטרה.
אותם גופי תקשורת פשוט מועלים בתפקידם. לצערי, אין דרך אחרת לתאר את זה, תקשורת אמורה לשקף לצופה ולקורא תמונה מלאה, לטעון ש"האוהדים אלימים" ולצקצק על האבוקות במגרשים מצד אחד ומנגד לתאר את "האווירה המחשמלת במראקנה/בומבונרה/פרטיזן", מגרשים בהם אבוקות נוכחות כדרך קבע – זו התנהגות שיש בה הרבה מן הצביעות.
למחרת הדרבי שיטוט באתרי הספורט יביא ידיעה או שתיים על האירועים לכל היותר תוך דיברור של תגובת המשטרה ובלי שום תגובה מהאוהדים שהיו במגרש. למעשה, יש אתרים שהעלו מסת ידיעות על "מספרים מהדרבי" או "הניצחון של מכבי" ולעומתם ידיעה בודדת על האלימות שחוו הקהלים. הבנת הסיטואציה של אותם אתרים לוקה בחסר אם זו ההתמקדות שלהם לאחר הדרבי.
והאמת? קשה לצפות מאותם כתבים להבין את החוויה של האוהד. מה הם מבינים? הם קנו פעם כרטיס, נתקעו בתורי ענק במשך שעות ועברו השפלות והפשטות בכניסה אי פעם? התשובה היא כמובן לא. מדובר בחבורת מפונקים שמגיעה ליציע הנוח שלה שעה לפי המשחק במקרה הטוב, ניהנת מכיבוד קל במחצית ולא תטריח את עצמה להקיף את האיצטדיון כדי לראות בעיניים שלהם מה באמת קורה בשטח. אחרי זה אף אחד לא מתפלא שהם מדקלמים כמו תוכים את הודעות הדוברות של המשטרה.
ועדיין, שתיקת הכבשים של אתרי הספורט הרבה פחות מפתיעה מאשר השתיקה של הפועל, שנכון לרגע כתיבת שורות אלו לא טרחה להגיב לאירועים, מלבד התייחסות רפה של ראש קבוצת המשקיעים, דיוויד מינצברג, במסיבת העיתונאים לאחר המשחק. בעידן הבעלות החדשה וכשאמון הקהל במועדון נמצא בירידה תלולה בשנים האחרונות, זו יכולה להיות טעות אקוטית.
רכות והרפתקנות: הטעויות של ואלקניס
למזלו של מייקל ואלקניס, האירועים מסביב למגרש מעט הקהו את ההשפלה על הדשא. ההפסד אולי לא הפתיע האיש, אבל התוצאה ובעיקר ההכנה הלקויה, הרכות וההצפרקות אחרי השער השני מעלים לא מעט סיבות לדאגה.
כל ילד שראה משחק של הפועל העונה יודע שאגף ימין של הפועל הוא נקודת תורפה הגנתית. ב״ש חגגה עליו בשבוע שעבר, אבל לא נראה שמישהו עשה משהו כדי לתקן את זה, בטח כשאתה יודע שהקיצוני הכי חם בליגה הולך לפרפר שם את אלון אזוגי המסכן. עזרה מהקישור? קיצוני שיורד אחורה? הצחקתם את ולקאניס. שני השערים הראשונים של מכבי הגיעו ממילסון והאגף הפרוץ, ומשם הדרך לקריסה היתה קצרה.
אפשר להאשים מאמן אחרי תבוסות, במקרה הזה כמובן שיש לו חלק עם המערך ההרפתקני והרך שבחר. מלבד כמה דקות בתחילת המשחק, ואחרי שמכבי כבשה את הרביעי והורידה שני הילוכים, שחקני הפועל פשוט לא הצליחו לייצר כלום.
הבעיה היא שזה בא על חשבון ההגנה והמשחק ההגנתי, שם ההפקרות צרחה לשמיים כבר לאחר פרסום ההרכבים. ועדיין, להאשים רק את המאמן זה הפיתרון הקל. האשמה נמצאת במקום אחר והגיע הזמן להצביע עליה.
משלמים על הכנה לקויה
הבנייה של הפועל בקיץ העלתה ריח כבד של חוסר ניסיון. ראשית החתמה של מנהל מקצועי שהיה רק עונה לפני כן אנליסט ומעולם לא היה בצוות של קבוצת בוגרים. לחן סול יש אולי הבנה במפרים ובטכנולוגיה, אבל הוא לא בנה מימיו קבוצת כדורגל. אבל כשהגיבוי (או המנטור) שלך, ניק האמונד, עסוק יותר בפרויקט לידס יונייטד ולמעשה לא באמת לוקח חלק במאמצים.
סול קיבל לידיו את המושכות המקצועיות בקיץ, ומאז עשה כל טעות אפשרית מבחינת רכש, אולי מלבד ההחתמה של אור בלוריאן. השחקנים הכי יקרים, עמרי אלטמן וחוסה רודריגז, הוחתמו בעודם פצועים. הספרדי כבר חזר לעצמו אבל אלטמן עדיין לא התחיל רשמית את העונה.
הזרים הנוספים שהוחתמו על ידי מערך הסקואטינג הכה מתוקשר של הבעלות החדשה – עזיז קאיונדו ובריאן פאסי, לא משחקים בשלב זה ונראים כמו פלופ מהדהד. ואל כל זה תוסיפו את החרם של לאיוס עד חתימת החוזה החדש וההצטרפות המאוחרת של צ׳יבוטה ותקבלו הכנה מגומגת במקרה הטוב ושערוייתית במקרה הרע. למעשה,תקופת ההכנה "בוזבזה" על דקות משחק של שחקנים כמו ארי כהן, רועי אלקוקין, אביב סלם וטל ארצ'ל, שבוקשי נכנסים לרוטציה היום וחלקם אף לא נכללים יותר בסגל. עידן חדש כן, השאלה אם הוא לא דומה מדי לזה שהיה לפניו?
מחדל הזרים של הפוטבול דיפרטמנט
נושא השחקנים הזרים ממחיש היטב את עוצמת הכישלון. לאחר שהפועל קיבלה החלטה ללכת על 5 זרים ולקבל את המענק ממתווה שר הספורט מיקי זוהר היה מצופה כי הזרים שיבואו יהיו זרים מובילים. אלא שבדרבי היא שיתפה שלושה בלבד, וככה אי אפשר לתת פייט לקבוצה עם תקציב פי ארבעה יותר גבוה משלך.
הסיפור עם קאיונדו ופאסי נותן הצצה על קבלת ההחלטות בקיץ. פאסי, לפחות כרגע, לא מספיק טוב כדי לפתוח לפני ישראלוב או בלוריאן. קאיונדו יושב על עמדת המגן השמאלי שבה יש להפועל לא פחות משלושה שחקנים שאמורי לשחק לפניו (גורפינקל, סאלם וגם ישראלוב במידת הצורך). וכאן שוב עולה השאלה מה היה כל כך דחוף לשרוף מקום של שחקן זר עם אחד שכרגע נראה יותר כזר למקצוע.
אבל המחדל הכי קשוח של סול והפוטבול דיפרטמנט שלו היא הוואקום בעמדת המגן הימני בפרט והכנף הימנית בכלל. את הקבוצה עזבו בתום העונה שעברה בן ביטון ודור אלו. אלון אזוגי חזר מהשאלה לא ממש מוצלחת בקטמון ומכבי פ״ת, אבל במשך שלושה חודשי פגרה הפועל לא טרחה להביא מגן נוסף. אחרי שעסקת קנדיל נפלה אי שם ביולי, מלבד דיבורים בעלמא על זוהר זסנו לא נעשה ניסיון אמיתי להביא מגן ימני. לא באוגוסט ולא בימים האחרונים של החלון, אחרי שראו איך הפועל ב״ש תוקפת אותנו בהצלחה מהאגף לאורך כל 90 הדקות בטרנר. התוצאה: מלבד השער השלישי של דן ביטון, ארבעת השערים האחרים בדרבי הגיעו מהצד של אזוגי, שנראה בשלב הזה הדמות הכי אומללה בוולפסון למרות הבאנקר בהרכב.
נס לא היה לנו
יש משפט ביהדות שאומר ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". הנמשל הוא שכדי לייצר דבר טוב צריך פעולות מקדימות ולהיפך. הפועל ישנה בקיץ והביאה מנהל מקצועי חסר ניסיון, מאמן חסר ניסיון ובנתה סגל על יותר מדי שחקנים חסרי ניסיון או פצועים ולא מוכחים היא הפרצוות ושחקנים חסרי ניסיון. היא הפקירה עמדות משמעותיות במגרש וציפתה לנס. ניסים כידוע קורים למי שעובד קשה (ועדיף גם חכם) כדי להשיג אותם. הפועל לא עבדה מספיק קשה בקיץ ובטח לא בחכמה. הדרבי הוא רק התוצאה של ההתנהלות הזו.
