הצבעת אי אימון: כך חירב בורחה לאמה גם את המשחק מול מכבי נתניה

לאחר עשרה משחקים בתפקיד ורגע לפני רצף המשחקים מהגיהינום מול הפועל ב"ש, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים, ניתן לומר שההימור על בורחה לאמה לא מוכיח את עצמו. ולא שהיינו צריכים את המשחק מול מכבי נתניה בשביל זה, אבל הוא הוכיח שוב את כלל החסרונות של הבחור הספרדי שהפועל החליטה משום מה למנות כמאמן ראשי

זה החל בהרכב תמוה עם אל ים קנצפולסקי כבלם וטל ארצ'ל כמגן ימני, וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע גם הקישור דולל לשני שחקנים בלבד – דן אייבינדר ורן בנימין. בורחה לאמה עלה במערך מאוד התקפי מחד – עם אלטמן, צ'יבוטה, אוז'בולט ולאיוס- ועם הגנה מאוד מבולבלת ולא מתורגלת שכוללת קו של ארבעה שחקנים כשלמעשה רק פאסי וגורפינקל שיחקו בעמדות הטבעיות שלהם.

ההתחלה אמנם היתה מבטיח והפועל היתה יכולה להיות ביתרון 0:2 עוד לפני שהשעון סגר עשר דקות בזכות לחץ וחטיפות במרכז המגרש, אבל מאותו רגע היתה רק קבוצה אחת על המגרש, כשההרכב של מכבי נתניה מתייצב והבעיה האדומה החלה.

היהלומים שטפו את המגרש, הפכו את התוצאה תוך עשר דקות והגיעו בקלות רבה מדי למצבים נוספים שיכלו להכפיל את התוצאה. את המחצית הם סיימו עם 12 נסיונות הבקעה לעומת 3 בלבד של הפועל.

ובאותו זמן על הקווים – דממה, הלם קרב.

בורחה לאמה לא ביצע חילוף עד למחצית, לא פרסונלי וגם לא במערך או בציוות השחקנים, על אף שמהדקה ה-15 הקבוצה שלו לא הייתה קיימת על המגרש. וגם כשכבר החליט לעשות חילופים היו אלו חילופים תמוהים במיוחד. לאמה המשיך באותו קו הגנה תמוה והכניס במחצית את עומר סניור לעמדת הכנף במקום ציבוטה שהיה בין השחקנים הפחות רעים על הדשא. 

העובדה שעלה עם כל ״התותחים ההתקפיים הכבדים״ שלו בהרכב, לא באמת הותירו ללאמה עתודות. וכך, גם כשניסה להפוך את המשחק ולשלוח שחקנים טריים לדשא אלו היו ילדים חסרי ניסיון שלא באמת סיכנו את השער של תומר צרפתי. האבסורד היה שבדקות האחרונות מי שהיו צריכים להחזיר את הפועל למשחק היו סניור, ליעד רמות, נועם בונה וארי כהן. לא השחקנים שאפשר לבנות עליהם לשער שוויון, שמן הסתם לא הגיע.

הפועל אפילו לא היתה קרובה במיוחד להשוות, וגם כשעלתה עם כל השחקנים למעלה בדקות הסיום היתה זו דווקא נתניה שהייתה קרובה יותר לכיבוש שער מאשר השחקנים באדום.

לאמה לי לקחת ללב?

לאחר עשרה משחקי ליגה בתפקיד אפשר כבר לבחון בצורה אנליטית את עידן בורחה לאמה. מבחינת צבירת הנקודות אולי המצב לא כל כך רק כי בכל זאת לאמה השיג 12 נקודות מ-30 אפשריות שזה 40% אחוזי הצלחה, אבל אם משווים זאת לתקופה של מייקל ואלקניס שהשיג 53% אחוזי הצלחה מול יריבות קשות משמעותית, ובודקים מול מי השיג את הניצחונות ברור שהמגמה שלילית.

עידן לאמה מאופיין עד כה בניסויים מתמשכים במערך, לעיתים הוא עולה עם חמישה שחקני הגנה ושלושה שחקני אמצע, לעיתים עם ארבעה שחקנים בהגנה ושלושה באמצע ולעיתים הוא מעלה שני שחקני אמצע בלבד.

לאמה מחק למעשה מהרוטציה את אלון אזוגי, המגן הימני הטבעי היחידי בסגל. בהתחלה הוא ניסה במקומו את עומר סניור אך מול מכבי נתניה הוא העדיף להעלות בלם כמגן ימני מאשר את אזוגי או סניור. וזה לא הכל, אזוגי אינו השחקן היחיד שחווה רגרסיה מאז שחזרה הליגה. גם הישאם לאיוס מאז החלפת המאמן ומתקשה לבוא לידי ביטוי על כר הדשא ומשחקים רבים שלו נראים כמו מבוא לעבירת שוטטות. ויש כמבון את סדרת החינוך לאלן אוז'בולט, החלוץ היחידי בסגל. אין מה להוסיף.

מפתח סול: מנהל המחלקה או פקיד של האמונד?

לאמה לא לבד בכל הבלגאן שנוצר בהפועל ת״א. אפשר אפילו לקרוא לו קורבן של הנסיבות, שהביאו מאמן ששיא הקריירה שלו היה כמאמן כושר בלאומית ומאמן ראשי בליגה ג׳ לעמוד בראש המערכת של קבוצה עם עשרות אלפי אוהדים.

ומי קיבל את ההחלטה? לפי הדיווחים מדובר בחן סול, שגם הוא סוג של סימן שאלה ענק. מה באמת התפקיד של האנליסט שהפך לראש ה״פוטבול דיפרטמנט״? האם הוא פקיד של ניק האמנד, מתורגמן של מינצברג או באמת ראש מחלקת כדורגל. ואם האופציה האחרונה היא הנכונה, וסול רואה עצמוח כאיש מקצוע ובאמת אוהד הפועל, איך יכול להיות שהוא עדיין לא אמר את האמת לבוסים שלו באמריקה. או, לחילופין, לקח אחריות ואמר שאם זה המצב הוא לא מוכן להיות זה שחתום עליו.

סול הוא תעלומה אפילו גדולה יותר מלאמה. האנליסט האלמוני יחסית שמונה למנהל מחלקת הכדורגל אחרי שתפקיד האימון היחידי שלו היה בנערים ג׳ במועדון, קיבל את התפקיד לאחר שתיווך לקבוצת הבעלות החדשה את המידע המקצועי על הפועל באנגלית צחה משל היה מתורגמן מדופלם. במחלקת הנוער נודע סול בזכות הכנסת שימוש ברחפנים לניתוח אימונים ומשחקים, ובשל היותו מאמן נערים מוערך.

הרזומה של סול לא מעיד על יכולות או התאמה לתפקיד. בתחילת עידן מינצברג טענו האמריקאים כי מי שאמור לחנוך את סול ולייעץ לו הוא שחקן העבר האנגלי ניק האמונד, שביצע תפקידים דומים במועדונים מהליגות הבכירות באנגליה. אלא שזמן קצר לאחר מכן מונה האמונד ליועץ מקצועי בלידס, והיה ברור ונראה כי אינו מעורב ברמה יומיומית בהחלטות המקצועיות בהפועל. כתוצאה מזו גדל כוחו של סול במתחם וולפסון, ואחרי עזיבתו של המנכ״ל איתי בונה, גורמים במועדון טוענים כי סול מתערב גם בדברים אחרים והפך למעשה לאיש הכי חזק במתחם וולפסון.

לאור מצבה של הקבוצה מאז חזרת הליגה, בהנחה שאכן למילה שלו יש משקל, סול צריך לשאול את עצמו האם קיימת בו היושרה המקצועית להודות בטעויות שנעשו? כמו למשל הויתור על החתמת מגן ימני, או ההימור היקר יחסית על שחקנים עם היסטוריית פציעות לא פשוטה כמו אלטמן ורודריגס או אפילו החחתמות הלא זולות של פאסי וצ׳יבוטה שחוו עונות נוראיות אשתקד.

לאור הדיבורים על המצב הכלכלי הלא מזהיר באדום ייתכן והגיע הרגע בו מנהל מחלקת הכדורגל נדרש לפנות לבעלי הקבוצה ולהודות שענשו טעויות בבניית הקבוצה, ושחיסכון כספי בעמדת המאמן עלול לעלות ביוקר רב בהמשך. ודאי אם יש לדיוויד מינצברג שאיפות להתברג בפלייאוף העליון ולהתחרות על המקום במפעלים האירופיים.

הפועל הימרה לא מעט השנה, על מנהל מקצועי חסר ניסיון, שחקנים צעירים חסרי ניסיון ומאמן חסר ניסיון ואחריו עוד אחד עם אפילו פחות ניסיון. הניסיון הזה, שחסר ללא מעט גורמים באדום, נקנה בדרך כלל בשכר לימוד יקר, וייתכן ולהפועל אין אשראי בלתי מוגבל לשלם את שכר הלימוד הזה עבור גורמים רבים כל כך במועדון.

ההבדל הדק בין מלחמת הישרדות לפלייאוף עליון

אבל בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בראש הפרימידה, ומי שיצטרך לבסוף לקבל את ההחלטה על המשך העונה הוא ראש קבוצת הבעלים, דיוויד מינצברג, עורך הדין האמריקאי שעבד בכמה מועדוני ספורט בעולם יצטרך לגלות מעורבות רבה יותר בהתנהלות של הדברים בארץ. ישנם שינויים מקצועיים על הדשא ומחוצה לו, מחויבי המציאות – הן בעמדת המאמן והן בעמדת המנהל המקצועי/מנהל מחלקת הכדורגל/מנהל מערך רחפנים ראשי. השינויים הללו צריכים לקרות בטווח הזמן המיידי על מנת שלהפועל תהיה יכולת להתאושש לאחר רצף המשחקים הקשה שעומד בפניה.

אמנם, חלון ינואר השנה לא משופע בשחקנים, אבל אם יש דבר שאפשר ללמוד ממחלקת הכדורסל הוא שניתן לשכנע זרים טובים לנחות פה גם במצב העניינים הנוכחי בארץ. החתמת שחקנים ושינויים מקצועיים מתבקשים יוכלו לעזור להפועל להעפיל לפלייאוף העליון ואולי אף להילחם על מקום באירופה, דבר אותו האדומים לא השיגו כבר עשור. בעונה שבה הפערים בין הקבוצות שאינן מכבי ת"א/מכבי חיפה/הפועל ב"ש קטנים כ"כ, התאמות בחלון ינואר הן המפתח במאבק על המקום הרביעי שמוביל להשתתפות באירופה.