מוותרים על שליטה, מקווים לטוב ומסתפקים בתיקו: סיכום המשחק בסכנין

הכל החל בדקה השמינית של המשחק. כדור ארוך וסתמי של בלוריאן הגיע לבירם כיאל שבמעשה שטן מבחינתו נגח אחורה לשוער אבו ניל. אבל האחרון לגמרי במקרה היה בתנועה קדימה, לא הצליח לקלוט את הכדור והדף אחורנית. כל מה שנשאר למאוויס צ'יבוטה זה להגיד שוקראן, לגלגל לרשת ולצאת לריקוד הטורף המסורתי שלו. וזו חברים היתה, פחות או יותר, הפעם היחידה ש״שיטת המשחק״ של הפועל תל אביב עבדה בערב המאכזב מול סכנין.

מאותו רגע ראו שחקני הפועל כי טוב ואימצו כדרך חיים את הטקטיקה של ״בואו נעיף קדימה, אולי יקרה משהו טוב״. תוך שבע דקות מכיבוש השער עוד שלושה כדורים ארוכים נורו לכיוונו של צ'יבוטה – פעמיים זה נגמר בנבדל ובפעם השלישית הבלם חילץ. 

שום ניסיון להניע כדור או לשלוט בקצב לא היה בארסנל של הפועל מול קבוצת הנוער המחוזקת של סכנין. לא עיבוי הקישור על חשבון ההגנה. שום דבר. ניסיון עיקש וזהיר לשמור על השער המקרי, שגם הוא לא נגמר טוב, עם השיוויון של סכנין והפסד של הזדמנות נדירה להתחיל את העונה עם שלוש נקודות במגרש לא פשוט בכלל.

עומסי תנועה כבדים במרכז

זו לא היתה הופעה טובה של הפועל. למרות ההרכב החסר של היריבה והשער המוקדם היא התקשתה להגיע למצבים ובעטה רק 6 פעמים לעבר השער של סכנין. למעשה, הפועל ת"א והפועל חדרה הן הקבוצות שבעטו הכי מעט לשער במחזור הראשון. 

בנוסף, הפועל מסרה חיברה בסה"כ 221 מסירות מדויקות. 190 מאותן מסירות, מעל ל-85 אחוז מהן היו באיזור ההגנתי או סביב קו חצי המגרש. עם כמות מסירות קטנה כזו לאיזור השער של סכנין, מה הפלא שהפועל התקשתה להגיע למצבים? סכנין, אגב,  מסרה 328 מסירות מדויקות. 50% יותר מחניכיו האמיצים של ולקאניס

על פניו, נראה כי הפועל באה עם ההחלטה שלא מעניין אותה לשלוט במשחק. הטקטיקה היתה לצופף בהגנה ולצאת למתפרצות, אבל זה פשוט לא עבד. וכשזה לא עובד פונים לניסיונות נואשים. הפועל ניסתה לבצע לא פחות מ-21 דריבלים, כמות גבוהה מאוד עבור קבוצה שמנסה לצאת למתפרצת כאשר במקום למסור את הכדור השחקנים באדום ניסו לעבור עוד ועוד שחקנים בדרך אל השער. כפי שידוע לנו – במבחן התוצאה זה לא עבד.

כדורגל בסופו של דבר הוא משחק פשוט. למסירות קצרות יותר יש יותר סיכוי להגיע לכתובת, ולשחקן קל יותר למצוא אופציה טובה כאשר יש לידו שחקנים אחרים שעושים תנועה נכון לשטח מת או "מושכים" איתם שחקני הגנה. כשמסתכלים על המיקום הממוצע של שחקני הפועל במשחק מבינים את מהות הבעיה – רוב השחקנים התרכזו מאיזור קו החצי עד לטווח 30 מטר מהשער של זובאס, כשרק שני שחקני ההתקפה – לאיוס וצ'יבוטה – היו למעלה במרחק רב משאר הקבוצה. הצפיפות במרכז איפשרה ליריבה ללחוץ בקלות, ומכאן חוסר היכולת של הפועל להניע כדור בדוחא.

איך פותרים את הצפיפות הזו? במצב אידיאלי אמורים להיות יותר שחקנים מקדימה, בין אם אלו שחקני כנף/מגינים ובין אם זה קשר התקפי, רן בנימין, שאמור היה לתפוס את העמדה של הקשר ההתקפי שיחק קרוב יותר לקו האמצע. גם המיקום של אלון אזוגי, שבשיטה של ואלקאניס אמור היה "לשרוף" את האגף, היה בעייתי. המגן הימני היה תקוע מאחור ותרם את חלקו לפקק שנוצר באמצע.

תרשים המיקום הממוצע של שחקני הפועל, מתוך דו"ח OPTA  שפרסמה מנהלת הליגות לכדורגל:

שאלת ולקאניס

מייקל ואלקאניס הוא דמות מעט אניגמטית, המאמן האוסטרלי-יווני שנחת הקיץ בוולפסון הגיע ללא ניסיון רב בכדורגל בוגרים, למעשה מעולם לא פתח עונה בקבוצה בוגרת. לצד ניסיון, בעיקר כעוזר מאמן בנבחרת יוון וכמאמן פיתוח שחקנים במדינות המפרץ, ולקאניס לא התנסה בבניית קבוצה ובהכנתה לעונה.

לא מעט גבות הורמו עם מינויו למאמן האדומים. מיד התעוררו התהיות מי הוא אותו מאמן, מה שיטת המשחק המועדפת עליו ואיך כל זה יתחבר לקבוצה תוססת ומלהיבה שתחזיר את התקווה לבלומפילד.

כבר בגביע הטוטו ניתן היה לראות שוואלקניס מעדיף את שיטת המשחק 5:3:2. ראוי לציין כי מלבד גיחה קצרה בבלגיה עם אופן לא שיחקו הקבוצות שבהן עבד ואלקאניס בשיטה הזו. באוסטרליה, שם גם כן שימש כעוזר מאמן, נע היווני בין שיטות התקפיות יותר כמו 4:3:3 או 4:2:2, גם נבחרת יוון בה היה עוזרו של ג'ון שקיפ שיחקה בקו של ארבעה שחקנים מאחור. 

ייתכן, אם כן, שהסיבה בה ואלקאניס משחק בקו של חמישה שחקני הגנה בהפועל טמונה באילוצים שמונעים ממנו לשחק בשיטה אחרת. למשל, הפציעה של בראיין פאסי בשבת, חוסר במגן ימני, או הפציעות של עומרי אלטמן ואלן אוז'בולט, שרק בשבוע שעבר שיחקו דקות רשמיות ראשונות ועדיין אינם כשירים ל-90 דקות. 

לאן הולכים מכאן?

הנתונים האלו מביאים אותנו לחלון ההעברות שפתוח עד ה-20 לספטמבר. הפועל תצטרך להתחזק כדי להוציא לפועל בצורה טובה יותר בחלק ההתקפי וכדי לתת עוד אפשרויות לולקאניס מבחינת הרכב ושיטת משחק. כמו שהדברים נראו במשחק מול סכנין ייתכן והחתמת עושה משחק – פליימייקר, שיפתח בהרכב במקום רן בנימין יוכל לתת להפועל מימד נוסף של ייצור מצבים דרך האמצע ויפחית את העומס על הישאם לאיוס שכרגע הוא השחקן היחיד בסגל האדום שמייצר לאחרים. נוסף על כך מגן ימני עם אוריינטציה התקפית יותר מאזוגי יוכל לעזור להפועל לאזן יותר את המשחק שלה ולהוסיף אפשרויות התקפיות לא רק דרך לאיוס וגורפניקל. 

להפועל יש אפשרויות התקפיות לא רעות בכלל ביחס לקבוצות אמצע/תחתית ליגת העל. לא מעט קבוצות היו חולמות על חלק התקפי שכולל שחקנים כמו לאיוס, צ'יבוטה, אוזבולט ואלטמן. חסר רק הגרוש ללירה – שניים/שלושה חיזוקים נקודתיים, על מנת למקסם את הפוטנציאל שקיים בקבוצה.

כעת הכדור במגרש של מקבלי ההחלטות בוולפסון שיצטרכו לקבל החלטה יחד עם ואלקאניס בנוגע לשינויים הדרושים כדי שהפועל לראשונה העונה תנצח, תיראה טוב יותר ותוכל להתקדם במעלה הטבלה אל עבר המטרות שלה. 

ולסיום, כמה קטנות-גדולות

סולד אאוט – הרבה זמן לא היה בהפועל סולד אאוט כרטיסים כ"כ מהיר למשחק חוץ בסכנין, הקצאת הכרטיסים הראשונה אזלה במהירות ונפתחו עוד שתי פעימות נוספות של מכירות כרטיסים, כולם נחטפו כמו לחמניות חמות. מעל 2000 אוהדים אדומים עשו את דרכם לאיצטדיון דוחא המיושן בו נאלצו להמתין דקות ארוכות בתור לכניסה לאיצטדיון עקב הערכות לקויה של הסדרנים וכוחות האבטחה. האוהדים הפיקו מופע מרשים, עודדו לאורך כל המשחק ואף ארגנו תפאורה משותפת במסר חד נגד גזענות יחד עם אולטרס סכנין. חבל שאת תובע ההתאחדות כל זה לא ממש מעניין וכדי למלא את קופת ההתאחדות הוא בחר להעמיד את הפועל לדין בגלל כמה ילדים/נערים שהחליטו לקשקש בשירותים ובגלל מייבש ידיים שנהרס, אלו דברים שלא צריכים להגיע לפתחו של בית הדין ועצם ההעמדה לדין היא עודף משפטיזציה מיותר מצד תובע ההתאחדות, לא היה פשוט יותר לחסוך את ההליך המשפטי ולשלוח להפועל חשבונית לתשלום על אותם נזקים?

ביי אאוט – יומיים לאחר המשחק בסכנין מיהרה הפועל להודיע על שחרורו של דוד קלטינס מהקבוצה, ייתכן וקלטינס אכן אינו בתוכניות של ואלקאניס, כמו גם שחקנים אחרים שממשיכים להתאמן בהפועל אגב, אבל קלטינס מילא בצורה סבירה לחלוטין את עמדת הבלם בשלהי העונה הקודמת וכעת הפועל במצוקת בלמים כאשר גם טל ארצ'ל הצעיר וגם בראיין פאסי פצועים ויחמיצו שבועיים/שלושה לפחות, הפועל בין כה ובין כה משלמת לקלטינס, לא היה עדיף לחכות עם השחרור עד שהפצועים יחזרו?  חלון ההעברות פתוח עד ה20.9 ובמקרה כזה בו קלטינס משוחרר ולא עובר לקבוצה אחרת ניתן היה לשחרר אותו גם ביום האחרון לחלון ההעברות במידה ומייקל ואלקאניס וחן סול היו מעוניינים בכך.

היסטריה – פרק הזמן הקצר ביותר שאוהדי הכדורגל מכירים הוא בין תיקו/הפסד לבין כתבות בסגנון "שחקנים בקבוצה הביעו ביקורת על המאמן" או לחילופין " מעמדו של מאמן X התערער בעקבות התוצאות" , התאוריה הזו, שהמצאתי בעת כתיבת שורות אלו, הוכיחה את עצמה לאחר המשחק בסכנין, כמו פטריות אחרי הגשם צצו כותרות על שחקנים שמבקרים את ולקאניס על החילופים במשחק. השיא היה בדיווחים על מעמדו המעורער של ואלקאניס ועל כך שרן בן שמעון כבר מועמד בכיר להחליפו, לא אתייחס לזהות הכותבים, אך ידיעות מסוג זה הן לא יותר מניסיונות לקושש צפיות בתוכניות/פודקאסטים או כניסות לאתרים השונים, ספוילר :  למעט מקרי קצה דוגמאת ג'יג'י בקאלי בבוקרשט, רוב קבוצות הכדורגל לא ממהרות לפטר מאמן בעקבות משחק, אפילו לא בעקבות כמה משחקים בגביע הטוטו.
ייתכן ובשלב מסוים במהלך העונה הפועל אכן תחליט לפטר את המאמן, זה לא יקרה בגלל תיקו אחד בסכנין.