עין לדרבי צופיה: על היסטוריה, היסטריה ואיך בכל זאת אפשר לצאת עם משהו מהדרבי
את המספרים מהשנים השחונות של הפועל ת"א בדרבי לא צריך לפרט. היה שם כל תסריט אימה אפשרי: מהפסדים בדקות הסיום, כמעט ניצחונות, טעויות שיפוט שדומה שכולן היו לטובת אותו צד ותבוסות משפילות. התוצאה: הקהל ואולי אף חלק מהשחקנים "רק לעבור את הדרבי בשלום", התקווה לניצחון התפוגגה לה זה מכבר והמחשבות הן יותר איך לא לחטוף מאשר כיצד לנצח. בעוד בענף השני הדרבים הפכו בשנים האחרונות לחגיגה של ממש עבור הקהל האדום, בכדורגל סף העצבים והייאוש נמצאים כבר מזמן מעל נקודת המקסימום.
ועדיין, כולם זוכרים את הדהירה של קייס גאנם אל עבר שערו של דניאל פרץ, שנעצרה עם אדום חכם לסאבוריט שאיפשר למכבי לצאת עם תיקו מהמפגש האחרון. רגעים כאלה מזכירים לך איפשהו עמוק בתוך התת מודע, שזה אפשרי. אמנם נזדקק פה ללכמה דברים שלא אמורים לקרות בהסתברות גבוהה, ועדיין, למזלנו, למרות הפערים הכלכליים האדירים, עדיין מדובר בכדורגל שבו ביום נתון דברים מוזרים יכולים לקרות.
אז הנה כמה כאלה.
מי יעזור לאזוגי?
נקודת החוזק של היריבה העירונית השנה היא במשחק האגפים. אם להיות מדויקים יותר באגף שמאל בעיקר. מילסון ורביבו יוצרים בעיות לא פשוטות לכל הגנה שמתמודדת איתם, מילסון מוביל את הצד הצהוב בשערים ובישולים כך שניטרול שלו יוכל להיות ההבדל בין דרבי נפל נוסף לבין תיקו ומעלה שייתנו המון מוטיבציה לאוהדים האדומים.
מי שיופקד על צד ימין בהגנת הפועל, הצד שיתמודד עם אגף שמאל במכבי, הוא אלון אזוגי שהתקשה מאוד במשחק החוץ בטרנר. כידוע, אזוגי הוא המגן הימני היחיד בסגל של האדומים שבחרו שלא לנצל את חלון ההעברות ולהחתים מגן נוסף, כך שנדרש לחשוב כיצד מחזירים לאזוגי את הביטחון ובמקביל דואגים לגבות אותו על מנת שלא יתמודד לבדו עם מילסון ורביבו.
אפשרות אחת היא לחזור לשיטת שלושת הבלמים – הפעם עם שלושה בלמים טבעיים בדמות בלוריאן, ישראלוב ופאסי. בשיטה זו, כשהיא מבוצעת נכון, הבלם הימני מצטרף לעזור למגן באגף וכך אל אזוגי יצטרף אחד מבין בלוריאן/פאסי באגף כדי לנטרל מצבים של קשר כנף ומגן שעושים שניים על אחד מול המגן.
האפשרות השנייה נוגעת לשחקן הכנף בצד ימין, בטרנר, עומרי אלטמן התקשה לרדת להגנה ולסגור את לופז הבאר שבעי שתקף מהאגף שלו. אלטמן עדיין לא חזר לכושר משחק מלא כך שייתכן והאופצייה העדיפה בצד ימין היא מאוויס צ'יבוטה שיוסיף מימד של מהירות, מה שיוכל לעזור להפועל בשני צידי המגרש.
איך סוגרים את זהבי?
גם בגילו הלא צעיר ערן זהבי הוא המוציא לפועל העיקרי בהתקפה הצהובה, ולאחר עזיבתו של יובאנוביץ' התלות של מכבי בו גדלה. זהבי הוא לא דריבליסט מחונן, הוא שחקן שמבסס את משחק ההתקפה שלו על תנועה בלתי פוסקת ללא הכדור ואל תוך השטחים "המתים" בהגנה כדי לקבל את הכדור במצבי הבקעה טובים. סגירה הרמטית שלו תוכל לנטרל את רוב המשחק ההתקפי של היריבה העירונית.
בענף השני, זה עם הכדור הכתום, ישנה שיטת הגנה שנקראת מאצ' אפ זון. היא מתבססת על שמירה איזורית – כל שחקן שומר בעיקר על איזור מסוים, אך עם תוספת של חילופי שמירות בהגנה, כדי לנטרל תנועה ללא כדור של שחקני היריבה, השיטה הזו דורשת בעיקר כושר גופני גבוה ותיאום בין שחקני ההגנה שצריכים לתקשר אחד עם השני ולתאם ביניהם שמירות.
בעבר ראינו מאמני כדורגל שמעתיקים שיטות ותבניות התקפה והגנה מהכדורסל, כשהדוגמא הבולטת לכך בליגה שלנו הייתה ברק בכר שהשתמש בתרגילי חסימה במצבים נייחים כדי לשחרר שחקנים פנויים למצב נגיחה טוב. היציאה מאיזור הנוחות והלמידה מענפים אחרים יכולה לפתח מאמנים ולשנות דפוסי חשיבה עתיקים שלא בהכרח הוכיחו את עצמם.
ייתכן ואותה הגנת מאצ' אפ היא הדרך להתמודד עם משחק ההתקפה של מכבי ובעיקר עם זהבי והתנועה שלו ללא כדור. חילופי הגנה של הבלמים עם עזרה של רודריגז מהקישור האחורי יכולה לנטרל את זהבי ולהוציא את העוקץ ממשחק ההתקפה של מכבי. כך אולי אם הפועל תמנע ממכבי להגיע למצבי הבקעה תתממש הקלישאה הידועה "מי שלא מבקיע סופג" ויגיע הניצחון המיוחל.
ומה עושים בהתקפה?
מאז תחילת העונה הפועל מתקשה להבקיע ולייצר מצבים ממשחק מסודר. רוב רובם של השערים (שלושה, כן?) הגיעו כתוצאה מפעולות לחץ או פעולות אישיות של הישאם לאיוס. מול היריבות שהפועל פגשה עד כה משחק הלחץ לא היה אפקטיבי במיוחד, רובן היו קבוצות שמעדיפות משחק נסוג יותר כך שיציאה להתקפות מעבר הייתה נדירה מולן.
יכול להיות שדווקא בדרבי סגנון המשחק הזה יוכיח את עצמו התקפית. מכבי אוהבת להתקיף עם שחקנים רבים ולעתים תכופות משאירה שחקן או שניים מאחור. חטיפות כדור ויציאה להתקפות מעבר טובות יכולות להיות המפתח להבקעת שערים.
הפועל תרצה להפעיל את משחק הלחץ ולדאוג שאחד מבין אייבינדר או רודריגז יקבלו את הכדורים וישלחו קדימה את לאיוס או צ'יבוטה. הטכניקה של לאיוס והמהירות של צ'יבוטה יכולות להוות יתרון מול ההגנה הכבדה יחסית של מכבי.
הקהל יזרוק אבוקות?
עם ההפרדות הנדרשות, מסתמן שכל הכרטיסים הפנויים לדרבי יימכרו ובלומפילד, לפחות בחלקים שיהיו פתוחים לקהל, יהיה צבוע באדום. על אף השנים הקשות כשאוהדי הפועל שומעים את מילת הקסם "דרבי" דומה שכל סיוטי העבר מתפוגגים, התקווה מזדחלת אל תוך הלב, החזה מתנפח והחולצה והצעיף מוכנים כבר ימים מראש. כל האמונות הטפלות חוזרות – חולצת/תחתון המזל יוצאים מהמגירה, אלו המגיעים ברכב דואגים לעבור בצד הנכון של העץ וכולם מצטרפים לשיירה אדירה שהולכת לבלומפילד שם ביפו.
בעונה שעברה הקהל האדום היה השחקן ה-12 במסע ההישרדות של הקבוצה בליגה, שער ההישארות שהקשית בן שבת לשערו הוא, הגיע באמצע שירה אדירה מהיציעים שכאילו שאבו את הכדור אל תוך השער. גם בדרבי לקהל האדום ישנו ערך מוסף לחיוב ולשלילה, אם הקהל יתמקד בעידוד הכל אפשרי.
בצד הפחות חיובי הפועל תצטרך לקוות שהאוהדים, בניגוד לכל הדרבים הקודמים, יחדלו מהשימוש באמצעים פירוטכניים מכיוון שנגד הקבוצה עומד עונש על תנאי של מינוס 2 נקודות. העונש עלול ליצור מצב תיאורטי בו אם הקהל יחליט לזרוק אבוקות למגרש ובמקביל המשחק יסתיים בתיקו תצא הפועל עם מינוס נקודה במקום לצאת עם נקודה בקופה. הנהלת הפועל הוציאה מכתב לקהל האדום בבקשה לא לפגוע בקבוצה, ניתן רק לקוות שהמכתב לא נפל על אוזניים ערלות.
כי כמה שזה נשמע מגוחך, לסיים את הדרבי עם אפס נקודות זה לא התסריט הכי רע שיכול להיות להפועל.
