על מה המהומה: מה באמת מציע ספרא למינצברג?

המערבולת סביב הפועל ת״א מסרבת להירגע, אך למרות שנראה כי היא מאיימת על עסקת ספרא, לא כך הוא הדבר נכון לכתיבת שורות אלו. אמנם יש הרבה רעש מסביב, עשרות ידיעות, ציוצים ושמועות, אך על עובדה אחת אין עוררין – כל הצדדים החל מדיוויד מינצברג, דרך הניסנובים ושותפיהם ועד ספרא עצמו – עדיין מעוניינים שהעסקה תצא לפועל ושהקבוצה תעבור ידיים.

אז למה הכל הסתבך? מאוד פשוט. בתחילת המגעים, כשהקבוצה עוד היתה בליגת העל, הקציב ספרא לעסקה כ-30 מיליון שקלים. 15 לכיסוי חובות ו-15 לטובת כיסוי ההשקעה של מינצברג בעונה החולפת. אלא שאז, אחרי ירידת הליגה ומתוך הבנה שהעונה הבאה תעלה לו הרבה יותר, הוא הודיע למינצברג כי הוא אינו מוכן להוציא להוציא 15 מיליון שקלים נוספים מכיסו (הגרעון המוערך בעונה הבאה לאור ירידת הליגה), ושבתור מי שאחראי להתפרקות ולירידה הוא זה שייאלץ לספוג את ההשלכות שלה. 

מכאן התחיל הבלגאן. מינצברג הבין כי הדרך היחידה שלו לצאת עם משהו מהמועדון היא על ידי כך שיצליח לגרום לבעלים הקודמים לשלם את החובות שהוא טוען שהם חבים לו, והשופרות שלו בתקשורת וברשתות החברתיות יצאו במתקפה חסרת תקדים על הבעלים הקודמים ומאיר תושב בראשם.

אלא שרגע אחרי שיצאה ההודעה של הפועל על כך שהמו״מ עם ספרא מושהה עד סיום סאגת חובות העבר, תושב החליט לפעול. למרות שעד אותה נקודת זמן איש לא פנה אליו, לא מהצד של מינצברג ולא מהצד של ספרא, הוא החליט לא להשאיר את הזירה ריקה ומיד הציע פיתרון.

מכיוון שכל צד טוען שהצד השני חייב לו כסף ומתוך רצון לראות את המניות עוברות לספרא בלי קשר לחובות העבר, הציע תושב כי שני הצדדים יפקידו כסף הנאמנות, יעבירו את המניות שלהם לספרא ויגשו להליך מהיר כדי לברר את העניינים עם בורר מוסכם. או לחילופין ימשיכו את הליך הגישור שנערך במשרדו של מורן מאירי במשך מספר חודשים, עד שפוצץ בפתאומיות על ידי מינצברג.

ההצעה הזאת נשלחה אל ספרא, אך הגיעה מהר מאוד גם אל מינצברג שדחה אותה על הסף, שהוא נסמך על הדו״ח של דלויט שעל פי הפרסום של הדר יעקבי באתר ערוץ הספורט סך החובות שהשאירו הניסנובים עומד על כ-25 מיליון ש״ח. מהצד השני, חשוב לומר, לניסנובים יש גירסה אחרת לגמרי. בוואן פורסם כי דו״ח של bdo טוען כי החובות קטנים בהרבה, ואחד הבעלים לשעבר, זאב גרינברג, אף טען כי הם אינם גבוהים מ-3 מיליון שקלים.

לטענת הבעלות הקודמת, יש בדו״ח של דלויט ניפוח של סעיפים רבים, יש להם טענות גם לגבי הפיטורים שלהם מהדירקטוריון ועוד עניינים שונים ומשונים. לא משנה מי צודק, דבר אחד ברור – כדי לפתור את הסכסוך הזה צריך גורם שלישי שיפסוק. 

למרות שבהסכם המקורי נקבע כי דלויט תהיה הגורם שיקבע את גובה החובות, עולות טענות רבות מהצד של הניסנובים על הפוזיציה שבה מצויה החברה. דלויט היתה הלכה למעשה מי שתיפעלה את הפועל ת״א בעונה שעברה. המנכ״ל הראשון, איתי בונה, שעזב אחרי פרוץ המלחמה, הגיע משם וכמוהו גם המנכ״ל הנוכחי, עמית פסט. בסביבת הניסנובים הצביעו השבוע על מנהל הסניף הישראלי של דלויט, אילן בירנפלד, כעל ״האיש החזק בהפועל״ וזה שמצוי בקשר קבוע עם דיוויד מינצברג, וטענו כי ללא בדיקה נגדית של הדו״ח שאותו הכינה חברה שנמצא בכזאת פוזיציה אי אפשר יהיה לקבוע את גובה החוב המדויק.

אם מינצברג יתעקש שהדו״ח הזה הוא סופי ומוחלט, הסיפור לא ייפתר בקרוב והצדדים צפויים ללכת לבית המשפט.

הלחץ מדבר

אז אחרי כל הדם הרע זה בטח תשאלו למה עדיין יש אופטימיות שהעסקה תיסגר? כפי שנכתב פה בהתחלה כי לכולם יש אינטרס שזה יקרה. ספרא, כאמור, הוא סימן השאלה הגדול ביותר כי אנשיו לא מדליפים ולא חושפים את הקלפים שלהם. גם לניסנובים נמאס והם ישמחו לסיים את הסכסוך עם מינצברג ולצאת סופית מהקלחת הזאת.

השאלה הגדולה היא מה רוצה מינצברג, והתשובה היא כמובן כסף. אבל מינצברג הוא בסופו של דבר האיש הכי לחוץ בעסק. ספרא יושב על הגדר, הניסנובים מוכנים לקרב משפטי אם לשם זה ילך, ואילו הבעלים האמריקני הוא זה שצריך, נכון לעכשיו, גם לתפעל את הקבוצה, שההווה שלה לוט בערפל והעתיד לא מבשר טובות.

כפי שנכתב כאן בעבר, נקודת האל חזור תהיה בתחילת השבוע הבא כשמינצברג יצטרך לשלם לעובדי המועדון את משכורות מאי, המוערכות בכשני מיליון שקלים. המצב הפיננסי של הפועל מורכב ולכולם ברור כי אם ייאלץ לשלם אותן בעצמו זה גם יוריד סכום ניכר מהכסף שתיכנן להחזיר למשקיעים שלו (אם וכאשר) או לחילופין עלול להכניס אותו להתחייבות מול צד שלישי.

ההערכות מדברות על כך שמינצברג רוצה מאוד לסגור את העסקה כבר בימים הקרובים, לכן הפעילו מקורביו ושופרותיו בליץ תקשורתי עצום בסוף השבוע, במטרה לגרום לבעלות הקודמת להתגמש. כמו שזה נראה כרגע – זה לא עבד לו ובפניו עומדות שתי אפשרויות: למהר להעביר את הקבוצה לספרא או להמשיך להחזיק בה ולנסות לארגן מימון.

לאור הקשיים הפיננסיים, ההערכות דיברו על כך שאמיר כבירי, מי שהיה הבעלים והוביל את הקבוצה לפירוק ב-2017, עשוי להיות הארנק שיעזור לו. הסכם בין הצדדים, כזכור, נחתם כבר בפברואר השנה. אך בסביבתו של המפרק, עו״ד שאול קוטלר, הבהירו השבוע שאם כבירי אכן יעביר כסף להפועל זה עלול לפגוע בהסכם שיש לו עם המפרק.

דמות נוספת שאורבת בחשיכה היא אלי טביב, שמת לחזור להפועל. אלא שגם כאן ישנה בעיה, מעבר לטינה שיש כלפיו בלב רבים מהאוהדים: טביב אוהב לקחת קבוצות נקיות מחובות להשביח אותן ואז לצאת ברווח. זה ממש לא המצב בהפועל כרגע, אם הסכסוך בין הניסנובסים למינצברג לא יסתיים במהרה.

אתמול הוזכר גם עופר ינאי כמי שקיבל פנייה להתערב, אך בעלי קבוצת הכדורסל הבהיר בחשבון הטוויטר שלו שעד שהעונה בסל לא תסתיים הוא לא יכניס את הראש הבריא שלו למיטה החולה הזו.

אופטימיות זהירה

איך זה ייגמר? מה בדיוק יהיה? כל אחד שייתן לכם בימים האלה תשובה עם ביטחון עצמי גדול, הוא שרלטן במקרה הטוב ושקרן במקרה הרע. יש הרבה נתונים מעל פני השטח: הדו״ח של דלויט, הטענות של הבעלות הקודמת, המצב הכלכלי של מינצברג והגרעון שצפוי בעונה הבאה. אבל יש נעלם אחד שהוא מעל כולם – אדמונד ספרא – האיש שעדיין לא אמר מילה, לטוב או לרע, וכל מה שאנחנו לגביו הוא מצדדים שניים ושלישיים, לא תמיד אמינים. 

דבר אחד ברור, אם לספרא היה נמאס מהתנהלות הצדדים הוא כבר היה חותך, אבל הוא עדיין כאן. נכון לכתיבת שורות אלו, ההצעה שלו להעביר 15 מיליון שקלים לכיסוי חובות העבר עדיין תקפה, אך מכיוון שהצעה כזאת מוציאה את מינצברג מהפועל ללא החזר השקעה מינימלי, הכדור כרגע בידיים של הבעלים הנוכחי.

ההערכה שלי היא שהכל ייסגר עד סוף השבוע, לכאן או לכאן, עם סבירות גדולה יותר שהעסקה תצא לפועל. כי כפי שכבר נכתב פה בעבר, למינצברג יש שתי אפשרויות – גרועה ויותר גרועה. האחת לצאת בלי כסף מיידי ולהמשיך את המלחמה המשפטית שלו בניסנובים. השנייה היא להישאר, להתחייב להשקעה של עוד מיליוני שקלים ולנהל במקביל את אותה המלחמה. נסו לחשוב באיזו אופציה אתם הייתם בוחרים.

דגו תחילה

והיתה גם החתמה אתמול. זו של מסאי דגו, שאמנם חתם מול עמית פסט אבל הסגירה שלו קיימת כבר מספר שבועות מול אנשיו של ספרא. זו לא היתה הכוונה המקורית, אך תגובת השרשרת לפרידה של אליניב ברדה מהפועל ב״ש עשתה את שלה. מכבי פ״ת, שאיבדה את רן קוז׳וך לטובת הדרומיים, נותרה ללא מאמן. וכשבשוק אין כמעט מאמנים עם רזומה של ליגת העל, אבי לוזון עשה מאמצים לפתות את דגו להגיע למחזיקת הגביע. זה חייב את הפועל לפעול מהר, למרות שכלל לא ידוע מי יהיו השחקנים וכמובן תחת איזו בעלות הוא יאמן.

עוד נרחיב על המאמן בהמשך, אבל כרגע יש סימן שאלה גדול לגביו. דגו מגיע להפועל מאחת משתי המערכות הכי איכותיות ועוטפות שיש בכדורגל הישראלי. במכבי חיפה היה מי שבחר לו את הזרים, היה סביבו צוות עוזרים מעובה ואיכותי ומחלקת סקאוטינג מפוארת שדאגה להשלים עבורו עבורו כל פרט מידע אפשרי על היריבה. בהפועל הוא ייתקל במציאות שונה. נכון לעכשיו, אין לו מושג מה יהיה התקציב או מי יהיו השחקנים, לא יהיה מעליו מנהל מקצועי והוא יצטרך לבחור את הזרים בעצמו. ובכלל, המערכת בכללותה הרבה פחות תומכת והרבה יותר דולפת מאשר זו בירוק.

מדובר באתגר מורכב למאמן יחסית צעיר וחסר ניסיון. הפידבקים עליו מחיפה מצוינים, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. ״איש של אנשים״ אומרים עליו שם. אלא שאם העסק חס וחלילה לא ידפוק, גם טיפוס רציני, מקצועי וחיובי כמוהו עלול לגלות שחורשי רעתו ברדיו חיפה היו משחק ילדים לעומת מה שקורה בימים קשים בוולפסון.