לפני שבועיים וחצי, בעת שביקרו בארץ, ערכו נציגי קבוצת הבעלות בהפועל ת"א, האחים דייוויד ומייקל מינצברג, מסיבת עיתונאים. הרקע היה רצף המשחקים ללא ניצחון, שעמד אז על שבעה, וניצני מחאת אוהדים שדרשו את פיטוריהם של בורחה לאמה וחן סול.
באותה מסיבת עיתונאים טען דיוויד מינצברג שהתוצאות הרעות מגיעות בעיקר בגלל מכת הפציעות שעברה על הקבוצה. כדוגמה לכך הוא שלף את חוזה רודריגז ודרש מהנוכחים לבדוק מה המאזן איתו ובלעדיו כהוכחה לכך שברגע שרודריגז יחזור המצב המקצועי ישתפר. התשובה לשאלתו של מינצברג אגב, היא שהמאזן עם רודריגז הוא 18 נקודות מתוך 36 במשחקים בהם שיחק בהרכב – 50% הצלחה, בלעדיו עומד אז המאזן על 5 נקודות מתוך 27 אפשריות, פחות מ-20 אחוזי הצלחה. האמת היא שבזמן המסע״ת של מינצברג המצב אפילו היה גרוע יותר, אבל לא נתעסק בקטנות.
עברו עשרה ימים וגם סול דיבר על רודריגז. לא במסיבה ההיא, אלא בזאת שבאה אחריה – שבה הוצג יוסי אבוקסיס. הפעם היה זה על רקע הפרסומים לפיהם רודריגז מחזיק בהצעה מאדנה דמירספור הטורקית. מנהל מחלקת הכדורגל הודה כי בהפועל לא חשבו שרודריגז יעזוב, ושההחתמה של איהאב גנאים לא באה על חשבון הספרדי אלא בנוסף. למחרת הפועל כבר קיבלה את ההצעה הטורקית, שאמנם הכניסה סכום נאה לקופת המועדון, אך השאירה בור גדול במרכז המגרש.
זו אולי הנקודה הכי מהותית בהידרדרות של הפועל ת״א העונה לאחר פתיחה מבטיחה. ההבדל בין דיבורים למעשים. גם מינצברג וגם סול הבינו היטב את חשיבותו של הקשר הספרדי להפועל. הם ידעו שאין להם בסגל שום דבר שדומה לתחליף עבורו – ועדיין נתנו לו ללכת. את התוצאות, ראינו אתמול על הדשא בנתניה, כשהפועל הפסידה לחדרה, ב-90 דקות שבהן סוגרת הטבלה היתה עדיפה עליה בהרבה. ולנו רק נשאר לשאול מה היה קורה אם מינצברג וסול היו נאמנים למילים שלהם, ועושים הכל כדי להשאיר את רודריגס בהפועל. כי אולי הם קיבלו 300 אלף דולר וחסכו משכורת כבדה, אבל הנזק לטווח הארוך מהוויתור עליו עלול לעלות להם יותר.
אבל זה לא רק רודריגס. הפועל התעסקה בשבוע האחרון בהמון דברים שהסיחו את הדעת מהשחק בשבת: חגיגות החתמת אבוקסיס ושובו של "הבן האובד" הביתה, החתמת עוזר מאמן שבמקרה נושא את השם גוטמן, ועניינים שקשורים בשחקנים שעוזבים/מועזבים מהקבוצה כמו רודריגז ואלן אוז'בולט. וכשזה המצב מה הפלא שהקבוצה סיפקה משחק נפל?
בור ושמו מרכז המגרש
צריך לומר ביושר, שחקני הקישור שעלו מול הפועל חדרה הם לא שחקנים רעים במיוחד, אייבינדר מחוייב אך במקרה שלו הגיל עושה את שלו וקשה לו להחזיק קישור, גנאים גם שחקן לא רע בכלל אך קשה לו מאוד להוציא את הקבוצה קדימה וגם ההתמודדות עם הנטל ההגנתי אינה פשוטה עבורו.
מבט על הנתונים של הקשרים במשחק מול חדרה מספר את הסיפור. בצד ההגנתי גנאים הפסיד 58% מהמאבקים על הכדור ובצד ההתקפי דייק ב70% בלבד מהמסירות שחילק. אייבינדר לעומתו אמנם דייק רק ב-65% מהמסירות אך לפחות הצליח לנצח את רוב מאבקי הכדור שלו.
הנתונים של השניים מספרים את הסיפור בצורה טובה. זהו לא משחק אחד רע, גם במפלה ההגנתית בסמי עופר מול הפועל חיפה שיחקו השניים באמצע לבד והתקשו מאוד. למעשה בכל פעם בו הפועל פוגשת קבוצה עם יותר משחקן אחד באמצע הציוותים שלה מתפרקים בקלות.
הוואקום הנוכחי באמצע פוגע בשני כיוונים, מחד הקישור האחורי מתקשה להתמודד עם התקפות המעבר של היריבות במה שמוביל ללא מעט ספיגות ומצבים. ומנגד הוא גם לא מצליח להות חוט מקשר איכותי ואפקטיבי בין ההגנה להתקפה ולהוציא התקפות מסודרות. למעשה רוב המסירות המדויקות של אייבינדר וגנאים היו או מסירות רוחב קצרות או מסירות ארוכות.
אנחנו אחרי סוף חלון העברות, כך שפנטזיות על רכש כזה או אחר לקישור אינן ברות מימוש. אם כך, כל מה שנותר לאבוקסיס, קשר עבר נהדר בעצמו, הוא לראות מה ניתן לעשות עם הסגל הקיים. איך מחומר השחקנים הנוכחי ניתן יהיה להעמיד קבוצה שלא תתבטל בצורה מוחלטת מול נועלת הטבלה ערב המחזור.
אמנם, במשחק מול חדרה אפשר וצריך לתת לאבוקסיס הנחה. בכל זאת, המאמן החדש-ישן העביר בסך הכל שלושה אימונים טרם המשחק ובצדק רב לא שינה את המערך שעמד בצורה טובה מול מ.ס אשדוד במחזור הקודם. אבל לאחר שהניסוי התברר כלא מוצלח במיוחד, צריך אבוקסיס לחזור ללוח השרטוטים ולמצוא פתרון לאמצע. ברשותכם ניתן כמה רעיונות בנושא:
אפשרות ראשונה: שובו של אל ים – אחד השחקנים שנדחקו אחורה בתקופה האחרונה היה אל ים קנצפולסקי שמאז הגעתו של איהאב גנאים ירד לספסל. יותר מזה, בשלושת המשחקים האחרונים קיבל הקשר הצעיר 16 דקות במצטבר כאשר בשניים מתוכם הוא כלל לא שותף.
בראשית דרכו בבוגרים קיבל קנצפולסקי לא מעט השוואות לאבוקסיס, ונתלו בו תקוות גדולות מצד הקהל האדום, בין היתר גם בזכות היכולת המעולה בקמפיין אליפות אירופה לנוער. לפעמים קל לשכוח שמדובר בשחקן שהוא בן 20 בסך הכל, ושיכולת גבוהה מול שחקני נוער לא מבטיחה דבר בבוגרים. אבוקסיס, כאחד ששיחק לאורך כל הקריירה בתפקיד דומה, יהיה חייב להוציא ממנו יותר וייתכן שהגיע הזמן להחזיר את קנצפולסקי לעניינים ולפתוח איתו באמצע בשלישייה שכוללת גם את אייבינדר וגנאים, כך שהנטל ההגנתי לא ייפול על שחקן אחד בלבד. במקביל, שלישייה כזאת אמורה לשחרר את אייבינדר מהמלחמה בחלק האחורי לטובת לחץ קדימה וחופש יחסי כשהכדור ברגליים אדומות.
אפשרות שנייה: רן בנימין – בדומה לקנצפולסקי, גם בנימין הוא גם שחקן צעיר שיוכל לתרום בקישור, אך בניגוד לחברו העמדה שלו היא קדמית יותר. בתחילת השנה הוא אף תופקד בקישור ההתקפי והצליח להביא לידי ביטוי את היכולות שלו להצטרף להתקפה מקו שני. זכור במיוחד המשחק שלו מול מכבי פתח תקווה אותו סיים עם שער ובישול. בתקופה האחרונה הוא נוסה בעמדות אחרות ללא הצלחה, כולל בעמדת המגן הימני. כעת, כאשר יש להפועל מגן ימני סביר בדמות רז מאיר, ייתכן והגיע הזמן להחזיר את בנימין לקישור.השאלה אז היא על מי מוותרים: ספסול של קנצפולסקי ישים אותו בעמדה יותר אחורית, ויתור על איינבינדר יאפשר לו לשחק בעמדה בה הצטיין בקבוצת הנוער.
אפשרות שלישית ואחרונה: הסטת עמדה – טל ארצ'ל הוא שחקן שנזרק למים העמוקים בשנה האחרונה, כבר בתחילת העונה הוא נשלח לשחק כבלם בעקבות פציעתו הארוכה של אור ישראלוב, בהמשך הוא נוסה ללא הצלחה רבה בעמדת המגן הימני. גם במקרה שלו, כמו במקרים הקודמים, מדובר בשחקן צעיר, בן 20 בסך הכל, שנשלח לעמדה שניסיון הוא אלמנט קריטי בה. נתוניו הפיזיים אמנם הפכו אותו לחשוד מיידי לתואר בלם העתיד באדום, אבל ייתכן והגיע הזמן להחזיר אותו לעמדה המקורית שלו – קשר אחורי. לארצ׳ל יש מסירות ארוכות חזקות ומדויקות, בעיטה מצוינת ממרחק – לראייה השער בדרבי – והוא יודע לצאת טוב עם הכדור קדימה. בדיוק הדברים שהפועל צריכה מהקשר האחורי שלה וגנאיים לא נותן בינתיים. מנגד, הטעויות שלו בהגנה הן טעויות של חוסר ניסיון ונובעות בעיקר ממיקום לקוי וקריאה לא נכונה של הסיטואציה. למזלו, המאמן שלו הוא כזכור קשר עבר רב פעלים שיוכל לתרום לו מניסיונו העשיר ולהחזיר אותו לקישור.
תפוקה שולית פוחתת, או כל המוסיף גורע
בשיעורי הכלכלה הראשונים, מלמדים את הסטודנטים על מונח שנקרא תפוקה שולית גדלה/פוחתת. תפוקה שולית היא התרומה של כל גורם לתוצאה הסופית. בהקבלה למשחק הכדורגל התפוקה השולית היא התרומה במגרש של כל שחקן להשגת התוצאה הסופית. אחד המקרים שמלמדים עליו הוא מקרה בו התפוקה השולית פוחתת, כלומר תוספת מסוימת של שחקנים שגורמת לכך שכל שחקן עושה פחות או בשפה העממית יותר כל שחקן דורך לשחקן השני על הרגליים.
במשחק מול הפועל חדרה התפוקה השולית של שחקני ההתקפה באדום היתה פוחתת, מאוד פוחתת.
השחקנים חיברו כולם גם יחד שלוש בעיטות לשער, אף אחת מהן לא התקרבה למסגרת השער (מול 5 בעיטות למסגרת של חדרה מתוך 10 סה״כ), זאת על אף שהפועל פתחה את המשחק עם ארבעה שחקנים התקפיים – טוריאל, טמבאדו, צ'יבוטה ולאיוס.
שני האחרונים הם דוגמא מצוינת מאחר ומדובר בשחקנים שלרוע המזל אוהבים לשחק באותה עמדה, כנף שמאל. זה מביא לסיטואציות של פקק עצום בעמדה כאשר לאיוס, שעלה בהרכב כקשר התקפי ניסה לגנוב שמאלה לא פעם ומנגד גם צ'יבוטה חיכה לכדורים באותם מקומות בדיוק. גם במחצית השנייה, כשנעשה ניסיון מצידו של אבוקסיס להזיז כל אחד מהם לאגף אחר, לא הגיעה הישועה.
החילופים הוסיפו לאותו פקק התקפי. הפועל סיימה את המשחק עם חמישה שחקנים שאוהבים בעיקר התקפה, אלטמן ורמות בשפיץ, לאיוס וצ'יבוטה בצדדים ואליאן רוחאנה מתחת. דווקא בדקות הללו חדרה היתה הרבה יותר קרובה לעקוץ את השני מאשר הפועל להשוות.
ניתן לומר שהעלאת שחקני התקפה רבים כל כך היא כשל תפיסתי מובנה אצל מאמנים ואנשי כדורגל רבים. הם שבויים בקונספציה לפיה אם יעלו עוד חלוץ בפיגור המצב ישתנה, אך לרוב זה לא כך. קבוצות נוטות לשלוח שחקנים רבים קדימה מבלי לדאוג שיהיה מי שיספק להם את הכדורים ולכן לא אחת התוצאה הפוכה מהמצופה: במקום לכבוש, המסירות הרעות לכיוון ההתקפה הופכות למתפרצות שעלולות לא פעם לגמור את המשחק דווקא בכיוון ההופכי.
כאמור, הפועל חדרה הייתה קרובה מאוד לנצל את זה ואלמלא מספר הצלות של זובאס בדקות הסיום היא היתה כובשת עוד שער או שניים לפחות. לפעמים צריך להבין שבמקרים כאלו יותר זה פחות ומול הגנות נסוגות שווה להעלות שחקנים שיודעים לבעוט מרחוק או כאלה שיודעים להפעיל לחץ אפקטיבי במקום חלוצים מיותרים. כך, דרך כמה בעיטות מבחוץ "לפתוח" את ההגנה, להכריח את הקבוצה הנסוגה לצאת אל הבועטים וכך ליצור בקיעים בבונקר ולחדור דרכם אל הרחבה ואל השער.
3 קטנות לסיום:
מים לדוד המלך – ברקע המשחק הרע של הפועל, נקודת האור היחידה היתה דיוויד קופרמן, המגן השמאלי הקולומביאני-ישראלי שהגיע ממ.ס אשדוד בדקה ה-90 של חלון ההעברות. קופרמן שיחק היטב, חילץ כדורים, חטף, הרחיק וגם יצא היטב קדימה. הפועל עוד צריכה ללמוד איך להשתמש בו בצורה טובה יותר בצד ההתקפי, אך כבר ב-90 הדקות הראשונות שלו באדום הוא עשה לא מעט תנועות לדאבל פס שהראו על הבנת משחק ברמה טובה. עם תיאום טוב יותר עם שחקני הכנף והקישור ניתן יהיה להרוויח משום מקום מגן נהדר.
האוהדים, כרגיל מאחור – האמת שנמאס להתעסק ביחס הרע לאוהדי הכדורגל. הרי מה אנחנו רוצים בסך הכל? להגיע למגרש, למצוא חנייה טובה, להיכנס בלי לעמוד בתורי ענק ולא לספוג דרישות והגבלות דרקוניות מהמשטרה. אלו ממש לא דרישות בשמיים, אבל עבור הנהלות הקבוצות בליגה ומשטרת ישראל זוהי בדיחה טובה. מול חדרה אוהדי הפועל ספגו גם מזה וגם מזה: זה התחיל בתורי ענק מחוץ לאיצטדיון לאחר שהנהלת חדרה החליטה "לחסוך" בסדרנים ומאבטחים ופתחה רק כניסה אחת למגרש והמשיך במשטרת נתניה שהחליטה לאסור באופן שרירותי הכנסת דגלים ותופים ליציעים. רק בדקה העשירית הם הרשו להכניס תוף. לעג לרש.
את הגורמים שמנהלים את הענף זה לא מעניין, תורים ארוכים לא פוגעים במוצר כמו צילום טלוויזיה של אבוקות, תופים ודגלים שלא נכנסים לא משלמים כרטיס כניסה ולא נספרים בהכנסות. את אותם גורמים מעניינות בעיקר ההכנסות ולא הכדורגל.
ספורטיביות? לא בבית ספרנו – בבוקר שלמחרת ההפסד התבשרנו כי בית הדין של ההתאחדות החליט להוריד נקודה להפועל עקב שימוש באמצעים פירוטכניים וזריקתם למגרש במשחק מול בית"ר. ראשית חשוב לומר, הפרקטיקה של הורדת הנקודות היא הזויה ופסולה, הכרעות ומאבקי מיקום צריכים להיות מושפעים אך ורק מהתוצאות שהשיגו השחקנים על המגרש.
הפועל היא הקבוצה החמישית שסופגת עונש הפחתת נקודות העונה. אין לזה תקדים באף ליגה אחרת בעולם.
עושה רושם כי הגורמים האחראיים בין אם זו משטרת ישראל ובין אם אלו חברות האבטחה וההתאחדות לא נותנים לקבוצות אף פתרון יעיל במניעת או הסדרת הנושא. מה הפ לא ניסו? רשתות ביציעים, מגנומטרים בכניסות ומאות שוטרים, ועדיין עשרות אבוקות נכנסות כל אימת שהאוהדים מחליטים להכניסן. אולי הגיע הזמן לגבש תכנית פעולה סדורה, יעילה והגיונית. הכי טוב יהיה כמובן להסגיר את הנושא, אבל אם כבר החלטתם ללכת ראש בראש אז אולי עדיף לתפוס את אותם אוהדים ולהעניש אותם פרטנית. בסופו של יום אם השקעה של מאות אלפי שקלים באבטחת משחק נופלת לטמיון, איך בית הדין יכול להאשים את הקבוצות שלא עשו די כדי למנוע מקרים כאלו?
מבלי לגרוע מזאת חשוב לומר שלקהל יש אחריות ברורה. כבר רשמתי פה בעבר על כך שהנסיבות בהפועל גרמו לכך שהקהל מרגיש שהוא ההצגה ולא הקבוצה. והוא מתנהג בהתאם. הנהלת הפועל, כמו גם קבוצות אחרות, נמנעות מעימותים עם האולטראס, אבל אם יש להם רצון לפתור את העניין (וכלל לא בטוח שיש) הם יצטרכו להוריד את הכפפות, להיפגש עם ראשי האולטרס ולהבהיר להם שוב שנגמרה הסובלנות כלפי מי שאחראים למעשים שפוגעים במועדון מקצועית וכלכלית. אמנם ייתכן ובקשותיהם ייפלו על אוזניים ערלות, אך זהו אקט שנדרש לבצע לאור לפני שמתחילים עם תביעות אישיות כנגד כל אוהד שיזוהה מדליק אבוקה.
