מאז תחילת העונה עברו בהפועל ת"א לא פחות מארבעה מאמנים שונים, החל ממייקל ולקאניס ובורחה לאמה ועד לסלים טועמה ויוסי אבוקסיס, כולם ללא יוצא מן הכלל התעקשו שוב ושוב על אותו מערך, כולם ניסו לשחק עם שלושה בלמים ושני קשרי אמצע. כולם נפלו באותו בור בכל פעם מחדש, בחרו באותו הרכב עם שמות שונים וסיימו עם אותם תוצאות.
המקובעות הזו הופכת את הפועל לקבוצה צפויה עבור יריבותיה, קבוצה שקל מאוד להתכונן למשחקים איתה. כולם יודעים באיזה מערך הפועל תעלה, השמות שמשתנים בדף ההרכבים אינם משפיעים, הפועל תמיד נראית אותו הדבר, החולשות נשארות אותן חולשות. ייתכן והפועל צריכה לעבור איזו השתלמות בחשיבה מחוץ לקופסא. הקו האדום אמנם במרחק משחק וקצת, אך אסור לחשוב שההישארות בליגה מובטחת.
חשוב לומר, הפועל פתחה לא רע את המשחק מול הפועל ירושלים ואף הגיעה לכמה מצבים בתחילת המשחק, כולל שער שנפסל והחמצה גדולה של בובקאר טאמבדו. אבל מנגד ההגנה שלה קרסה פעם אחר פעם והפועל ירושלים יכולה להרגיש החמצה גדולה על כך שיצאה מבלומפילד עם נקודה אחת בלבד.
463 דקות בצורת
כמעט בכל אחד מהטקסטים האחרונים נגענו בבעיה האקוטית במרכז המגרש. במשחק מול הפועל ירושלים היא רק הרימה ראש, שוב ושוב. הפעם מי שהיה במוקד הוא דן איינבינדר הוותיק. הקפטן של הפועל נמצא בעונה חלשה מבחינתו כשהוא חווה ירידה חדה במספרים ביחס לעונות הקודמות.
שתי פעולות שלו המחישו את הפלונטר של האדומים: בדקה ה-54 קיבל איינבינדר כדור מדויק מעומרי אלטמן בתוך הרחבה, מימינו רז מאיר היה חופשי למסירה, משמאלו אלן אוז'בולט אך הוא התעקש להציל את המולדת, עשה סיבוב על המגן ובעט כדור חלש ושטוח שלאדליי לא היתה בעיה לקלוט. שלוש דקות חלפו, הפועל ירושלים יצאה להתקפה מתפרצת ושוב איינבינדר בחר בפעולה הלא חכמה, ירד לתיקול מאוחר בתוך הרחבה וסידר פנדל לירושלמים. למזלו של אבוקסיס היה לו את אמיליוש זובאס המופלא, שעצר את הבעיטה החלשה של חוזז והציל להפועל (יחד עם עוד כמה הצלות נהדרות) נקודה.
ייתכן וזה הגיל, או אולי הציוותים הלא אפשריים במרכז המגרש, אך הקפטן של הפועל מסמן את אחת מנקודות החולשה באדום העונה: אמצע המגרש. המספרים של הקפטן, שבעונה שעברה היה הכובש השני בטיבו אחרי אוז׳בולט, מראים מצוין את ההבדל. אם אשתקד הוא סיים עם שישה שערי ליגה, העונה הוא עם שער בודד. והיד לא ממש נטויה.
צריך לומר בהגינות, מרכז המגרש הוא אולי הבעיה המרכזית, אבל בטח לא הבעיה היחידה באדום. גם החלקים האחרים לא מספקים את התפוקה הנדרשת. לדוגמא, שחקני ההתקפה מתקשים להגיע למצבים ולהשפיע.
את טבלת המשכורות בסגל הנוכחי של הפועל מובילים כמעט אך ורק שחקני התקפה: עמרי אלטמן, מאוויס צ'יבוטה, הישאם לאיוס ואלן אוז'בולט, אבל מלבד לאיוס, שמנסה לעשות את המקסימום בתנאים כמעט בלתי אפשריים, יתר שחקני החלק הקדמי מתקשים לבוא לידי ביטוי.
כתוצאה מכך הפועל בבצורת ממושכת של לא פחות מ-463 דקות ללא שער. מדובר בנתון שגם בעונות שחונות במיוחד, כמו תחילת עונת 2007/2008 לא נראה כמותו. אז הרצף נעצר אחרי ארבעה משחקים ללא שער. כיום הפועל נמצאת אחרי חמישה משחקים ללא שער וכשבמחזור הקרוב יוצאים לסמי עופר, ממש לא בטוח שזה הסוף.
הקדוש אמיליוש
אמיליוש זובאס של העונה הנוכחית הוא אניגמה. מצד אחד במשחקים מסוימים הוא הביא במו כפפותיו את הנקודה להפועל, ומנגד במשחקים אחרים ספג שערים מביכים. מחד שוער שמציל 9 כדורים בטרנר ומנגד שוער שסופג שער ישיר מהקרן מול הפועל חיפה. אניגמה, כבר אמרנו.
בספר מדעי הכדורגל ישנה אימרה ש"שוער טוב שווה חצי קבוצה". מול הפועל ירושלים זובאס החליט להגדיל את האמירה הזו ולקרוא עליה תיגר, מבחינתו, שוער שווה קבוצה שלמה, ובצדק. זה התחיל מהדיפה של נגיחה במחצית הראשונה, מעין סימן מקדים לבאות.
במחצית השניה זובאס היה פחות או יותר השחקן היחיד בהפועל שיצא מחדר ההלבשה והבין כי יש עוד מחצית שלמה לשחק, הוא עצר פנדל, באופן נדיר ללא פנדל חוזר ליריבה, וסיפק עוד מספר הצלות מרהיבות, האחרונה שבהן בדקה ה-83 ראויה גם ראויה לזכות בתואר הצלת העונה.
בעונה שעברה זובאס הגיע לקבוצה מפורקת ועזר לייצב את ההגנה שלה שספגה עד אז בצרורות. העונה הוא בסיטואציה אחרת – הוא היה בקבוצה שהצליחה לא רע על המגרש, התפרקה הגנתית לאחר מכן וכעת מתקשה לאסוף את עצמה בחזרה. בשביל להישאר בליגה הפועל צריכה את זובאס של המשחקים מול הפועל ב"ש בטרנר ומול הפועל ירושלים בבלומפילד ולא את זובאס של המשחק מול הפועל חיפה בסמי עופר או מכבי פ"ת במושבה.
בפראפרזה על המשפט הידוע: העונה, החיים והמוות (או במלים אחרות, ההישארות והירידה) של הפועל הם תלויים בכפפות השוער ומי שעוטה אותן על ידיו.
משחק בהזמנה עבור אבוקסיס
בראיון סוף המשחק אמר יוסי אבוקסיס בספק צחוק ספק רצינות שהלחץ הוא הדבר שמונע משחקניו להבקיע. שאם לא היו מדברים כ"כ הרבה על הכדור שלא נכנס לשער אזי השחקנים היו רגועים יותר ומצליחים להבקיע.
בין אם הוא אמר זאת בצחוק ובין אם ברצינות, המשחק מול מכבי חיפה במחזור הסיום של העונה הסדירה הוא הזדמנות טובה לבחון זאת.
לסמי עופר הפועל תגיע ללא שום ציפיות. כל תוצאה מלבד הפסד בהפרש של שניים/שלושה שערים לפחות תהיה מעל המצופה מחניכיו של אבוקסיס, וסיטואציה כזאת היא ההזדמנות לנסות הרכבים ומערכים שאבוקסיס לא ניסה עד כה. לדוגמא, במשחק כזה לא תהיה לאבוקסיס פריבילגיה לעלות עם שני שחקני אמצע בלבד. הוא יהיה חייב לנסות בפעם הראשונה קישור עם שלושה שחקנים (לפחות).
שחקני הפועל, שנכשלו בחמשת המשחקים האחרונים מול קבוצות שעל הנייר פחות מוכשרות ופחות מסוכנות, יפגשו לראשונה תחת אבוקסיס קבוצה חזקה. ואם יש משהו שאבוקסיס אוהב זה לבוא למשחקים כאנדרדוג ולעקוץ מאחור.
זוכרים את נאור לוי ז״ל
אם יש משהו שבו הפועל של העונה מצטיינת לחיוב זה כל מה שמעבר לכדורגל. לזכותם של הבעלים החדשים אפשר לומר שקשרי הקהילה, החיבור בין הקבוצה לקהל, העלו מדרגה העונה בעיקר בצל המלחמה. בשבת קיבלנו דוגמא מרגשת ומצמררת לכך, כששחקני הפועל עלו לשחק בחולצות שעיצב אוהד הקבוצה, נאור לוי ז"ל.
לוי היה דיג'יי מצליח שידוע בשם הבמה DJ AudioPhiller. במהלך לימודי התיכון שלו במגמת עיצוב הוא הגיש בפרויקט הגמר עיצוב של חולצת הפועל כפי שהוא ראה אותה, אותה חולצה איתה עלו השחקנים במשחק מול הפועל ירושלים. נאור לוי ניגן במסיבת הנובה בה סיים את חייו באופן טרגי ב-7.10.
מקרים כאלו מזכירים לנו כמה הכדורגל הוא קהילה, כמה יש בקבוצות הרבה מעבר לכדורגל ולספורט. וכמה המחוות האלו חשובות למשפחות ולקהל כולו. יהי זכרו ברוך.
