הכסף מדבר: האם עידן מינצברג בהפועל הגיע לסופו?

הפועל ת״א נמצאת בתקופה מאתגרת, לא רק מבחינת מלחמת ההישרדות בליגת העל אלא גם בכל הנוגע למשבר הניהולי שהיא חווה. אך בעוד שעל הדשא תנאי המשחק פחות או יותר ברורים, למרות ההעמדה החדשה לדין שמאיימת להוריד עוד נקודות ממאזנה, מה שקורה מאחורי הקלעים הרבה יותר מעורפל.

סיפור ההסכם החדש עם לאן, שנחשף אתמול על ידי הדר יעקבי באתר ערוץ הספורט, מאיר עוד פינה בהתנהלות הכלכלית של הקבוצה העונה. יכול להיות שמדובר במענק, כפי שטוענים בקבוצה, או בכספים שהועברו במזומן על חשבון העתיד, כפי שטוענים גורמים אחרים, אך בכל מקרה מדובר באירוע שמצביע לכאורה על בעיות נזילות.

מדוע סיפור המענק נשמע מעט מוזר? לפי אנשים שמכירים את ההסדרים מול לאן בעבר, העמלות שהרוויח המשרד ממכירת כרטיסים עבור הפועל ת״א עומדות על כשני מיליון שקלים בשנה. מתוך הסכום הזה, הפועל היתה מקבלת בין 800 אלף למיליון שקל חזרה. וזה רק עבור הזכות של לאן להיות הזכיין שמוכר כרטיסים עבור הקבוצה, בלי שום קשר לתמורה עבור הכרטיסים שהועברה במלואה להפועל.

הנתונים הללו מעמידים בספק רב את הטענה של הפועל שהסכום שקיבלו עכשיו הוא ״מענק חתימה חד פעמי״ שלא יפגע בסכום שמשרד הכרטיסים משלם כל שנה על הזכות למכור כרטיסים. כי אם בעלי לאן, אבי מסינג, העניק להם עכשיו 600 אלף שקלים על כל עונה מהחמש הקרובות והם ימשיכו לקבל בכל קיץ עוד 800 אלף שקלים נוספים, זה מעמיד את הסכום שתקבל הפועל על 1.4 מיליון לשנה, ומשאיר את הרווחים של לאן על פחות מ-30% מהעמלות שאותן מקבל המשרד המשרד, כש-70% מהסכום הולך חזרה למועדון. מדובר בסכומים חסרי תקדים שספק רב אם מסינג, שועל קרבות ותיק בעסקי הכדורגל, היה מסכים להם.

האפשרות השנייה והיותר סבירה היא שקבוצת מינצברג, שהיתה לחוצה על כסף נזיל, הסכימה להוריד את הסכום הכללי לחמש השנים הקרובות כדי לקבל אותו עכשיו במזומן. כך היא גם הצליחה לטפל בעיקולים שהטילו על חשבונותיה זאב גרינברג ואיציק ניסנוב וגם שילמה את משכורות מרץ, וכל זאת מבלי שהבעלים נאלצו להביא עוד כסף מהבית.

גם העובדה שלאן הטילה שעבוד על ההכנסות ממכירת כרטיסים לחמש השנים הקרובות מעידה כי ככל הנראה לא מדובר במענק. מסינג העניק להפועל הלוואות לא פעם ולא פעמיים במהלך השנים האחרונות. הוא גם הקדים תשלומים ועזר לפנים משורת הדין עוד מימי חיים רמון. מעולם הוא לא הטיל שעבוד על המועדון, מה שמעיד לדעתי על סוג של חוסר אמון מול ההנהלה הנוכחית.

לטענת גורם משפטי המכיר היטב את התחום, הסיבה שלאן הטילו שעבוד, היא פחד מפני פירוק. לדבריו, ״כאשר יש לך נכס משועבד והחברה מגיעה למצב של חדלות פרעון, זה הופך אותך לנושה מועדף ואתה תקבל את הכסף שלך לפני נושים אחרים״. לאן כבר נתקלה בבעיות כאלו בעת הפירוק של מכבי נתניה, ולא מן הנמנע שניסיון העבר לצד החשש מהעתיד הכלכלי של האדומים הביאו את מסינג לדרוש זאת כחלק מההסכם החדש.

בלי קשר למה היא הגירסה הנכונה – מדובר בלא יותר מחבישה זמנית לפצע מדמם. עד סיום העונה צריכה הקבוצה לשלם עוד שתי משכורות (אפריל ומאי) מה שידרוש מהבעלים הזרמה של לפחות 3 מיליון שקלים (כמיליון שקלים אמורים להיכנס ממכירת הכרטיסים למשחק הבית מול בית״ר). השאלה הגדולה היא האם יש ברשותם את הסכומים הללו, וכיצד תיראה ותתנהל הפועל ת״א בחודשיים שנותרו עד סיום העונה, בלי קשר לתוצאות על הדשא.

למה מינצברג ביטל את הגישור?

הלחץ שבו נמצאת קבוצת מינצברג אפשר לראות בבירור בהתנהלותה התקשורתית. עד השבוע האחרון, חוץ ממסיבות העיתונאים שעשה בעל הבית בעת ביקוריו בארץ ושורה של איגרות כלליות ולא באמת ענייניות, כמעט לא נרשמו התבטאויות או ציטוטים של ראשי הקבוצה בתקשורת.

לא כשהמנכ״ל איתי בונה הלך הביתה, לא כשחוסה רודריגס שוחרר ברגע האחרון של חלון ההעברות וגם לא לאחר שגרינברג וניסנוב הגישו נגד הקבוצה תביעות ואף זכו בעיקולים על החשבונות של הקבוצה.

אלא שבשבוע האחרון פתאום אנחנו מגלים שמינצברג ועובדיו כן יודעים לדבר. לא חס וחלילה לענות לשאלות אבל לפחות להפיץ את גירסתם לדברים שקורים. לפני כשבוע פורסמה בוואן ידיעה שבה נטען כי האמריקנים מתכוונים לתבוע את הבעלים הקודמים על חובות העבר, שלטענתם גבוהים בהרבה מאלו שדווחו בתחילה ועומדים על כ-30 מיליון שקלים.

אלא שכאן חייבת להישאל השאלה מה הם החובות הנוספים שצצו לפתע? הרי קבוצת מינצברג השקיעה סכומים חסרי תקדים בבדיקת הנאותות. יותר מזה, ההנהלה הקודמת טוענת שהבהירה להם שהחובות צפויים לטפוח לאחר שמינצברג סירב לאפשר להם למכור את אל ים קנצפולסקי למכבי חיפה בינואר 2023 ביותר מחמישה מיליון שקלים. אז מה חדש פה?

עניין חובות העבר לא עלה אתמול על הפרק. כפי שכבר פורסם בתקשורת, בין שתי קבוצות הבעלים התקיים הליך גישור ארוך לגבי גובה החובות. במשך יותר מחצי שנה עבד עו״ד ממשרדו של מורן מאירי בצוותא עם בודק מיוחד כדי להבין בדיוק מה גובה וכדי שגורם חיצוני יפשר בין הצדדים ויוריד את הסוגיה מהפרק. 

מה עשה מינצברג? אחרי שקיבל את הדו״ח של הבודק, שקבע כי גובה החובות עומד על כ-15 מיליון שקלים, ורגע לפני הדיון הראשון בנוכחות הצדדים, הוא החליט לבטל את הגישור ולזרוק עבודה של מספר חודשים לפח. בהפועל הסבירו את הצעד של הבעלים בכך שהוא אינו מוכן להמשיך בגישור בשעה שהבעלים הקודמים מגישים נגדו תביעות, אך הביטול קרה לפני כשבועיים בעוד התביעה של גרינברג הוגשה בינואר, מה שהופך את הטיעון הזה ללא ממש אמין.

טעינו, נתקן, אבל חן סול יישאר

באיגרת שפרסם מינצברג בשבוע שעבר ישנן מספר טענות, כשלפחות אחת מהן נכונה ב-100%: לבעלים הקודמים אין שום אפשרות להוציא אותו מהקבוצה אם הוא מסרב לכך. במסגרת ההסכם מינצברג אמנם קיבל רק 40% מהמניות, אך הן מוגדרות כמניות A שלא רק נותנות לו את זכויות הניהול הבלעדיות אלא גם מאפשרות לו בעזרת השקעה בקבוצה לדלל את הבעלים הקודמים.

אלא שמכאן הדברים שכותב מינצברג מעט פחות ברורים. למשל הטענה שהחובות שהשאירו הבעלים הקודמים היו גבוהים מהציפיות שלו. נזכיר שוב את בדיקת הנאותות ואת העובדה שגם בסוף מאי, רגע לפני שהבעלות הועברה, היה מינצברג חשוף לכל הצ׳קים שניתנו ולכל ההלוואות שנלקחו. זה לא גרם לו לסגת. הוא פשוט החליט לבטל על דעת עצמו את הצ׳קים לחברות בהן שותפים הבעלים הקודמים, ויצר את תחילתו של הסכסוך העסקית. 

מינצברג יכול היה לבטל את העסקה בכל שלב, אך בחר לא לעשות זאת. לכן, גם אם נגיד התביעה של ג׳ראפי הפתיעה אותו, לא מדובר בחוב שובר שוויון.

לפי הסכם העברת הבעלות, תמורתה השקעה של שני מיליון הדולר הראשונים (או לקיחת אחריות על חובות עבר בסכום הזה) קיבל מינצברג 40% מהמניות. לפי החשבון הזה, כדי להשלים את ההשתלטות שלו על כל המניות הוא צריך להזרים עוד 3 מיליון לטובת הקבוצה/חובות העבר. זה החשבון. 5 מיליון דולר. שהם כ-17-18 מיליון שקלים. 

בהנחה שחובות העבר עמדו על כ-15-17 מיליון שקלים, כך לפי הבודק שניסה לגשר בין הצדדים (בהפועל כאמור טוענים שמדובר בכ-30 מיליון שקלים), אזי הטענה שלו על כך שיתבע את הבעלים הקודמים על חובות גדולים נראית מעט תמוהה. ואם באמת יש עוד 13 מיליון שקל של חובות, על מה זה מבוסס?

גם האמירה שלו לגבי הטעויות שעשה וכוונתו להשתפר לא באמת מתכתבת עם המציאות. קודם כל הוא לא דיבר על מה היו הכשלים שלו אלא הסתפק בסיסמא כללית. כשאתה אומר נכשלתי, אולי כדאי גם להגיד מה הם הכשלים?

אם כבר דיבר על כישלון מקצועי, אז איך בדיוק ההודאה שלו בכישלון מתכתבת עם דבריו מלפני חודש כשטען כי המנהל המקצועי חן סול הוא מינוי מצוין וכי הוא יהיה זה שיבנה את הקבוצה גם בעונה הבאה. 

אם לבעלים האמריקני היתה כוונה אמיתית לקחת אחריות על הטעויות שבהן הודה, הסוגייה המקצועית היתה חייבת להיאמר בצורה ברורה יותר. סול הוא בחור טוב, אבל אם שופטים אותו לפי בחירת השחקנים, מינוי המאמנים והתוצאות העונה, ספק אם יש אדם חוץ ממינצברג שחושב שמדובר במינוי ראוי. ואם הוא עדיין חושב כפי שהתבטא בעבר, אז לפחות בתחום הזה הטעות לא תתוקן ומדובר במס שפתיים לכל היותר.  

ההצעה: פיצוי תמורת עזיבה

בכל מקרה, נראה שהכל מתכנס להכרעה בחודש הקרוב. אף אחד מהצדדים לא מעוניין לגרור את הסיפור הזה לשנים ארוכות של דיונים יקרים בבתי המשפט, ולחלק מהאוהדים האמידים של המועדון נמאס לראות את ההתנהלות של ההנהלה הנוכחית והם כבר החלו לפעול לטובת מציאת מחליפים.

לדאבל נודע כי בשבוע שעבר הוגשה למינצברג הצעה רצינית לרכישת המועדון, אך הוא דחה אותה על הסף. הבליץ התקשורתי הנוכחי הוא ככל הנראה חלק מההבנה שלו כי זו לא ההצעה האחרונה או המהלך הסופי מצד מספר קבוצות של אנשי עסקים שמעוניינות להוציאו את המועדון משליטתו. מינצברג כמובן מודע למהלכים הללו ולכן דואג להדגיש כי אין בכוונתו לעזוב, אך גורמים המקורבים למועדון העריכו השבוע שמדובר בתחילת הסוף והשאלה היא רק שאלת המחיר.

כרגע, כאמור, עדיין מדובר רק בצעדים תקשורתיים או תדמיתיים, אך אחרי שהצליח לחלוף על פני משוכת משכורות מרץ – יש עוד כמה בדרך. קודם כל כמובן התוצאות על הדשא ובראשן המשחק מחר מול הפועל פ״ת, שכל תוצאה מלבד ניצחון בו תסבך את הפועל אפילו יותר ממה שהיא מסובכת כעת. בהמשך יגיעו גם משכורות אפריל ומאי, המוערכות בכ-3.5-4 מיליון שקלים, וגם את הכסף הזה מישהו יצטרך להכניס לחשבון של המועדון, כשבסעיף ההכנסות רק המשחק מול בית״ר ירושלים אמור לייצר תזרים אמיתי לקופת המועדון.

איך אומרים אצלנו: המתינו לעדכונים, כי הם יגיעו בקרוב.

על הדשא: אבוקסיס יתעורר?

ובתוך כל הבלגאן מסביב לקבוצה יש גם כדורגל. ושם, איך נאמר, המצב לא הרבה יותר טוב. אחרי ההפסד להפועל ירושלים, שגם בו לא הצליחה הקבוצה של יוסי אבוקסיס לכבוש, הבצורת של האדומים עומדת כבר על שבעה משחקים מאז מונה המאמן בתחילת פברואר.

מחר (ש׳) בערב תגיע לבלומפילד הפועל פ״ת, שאולי סוגרת את הטבלה ונראית כרגע כמו יורדת בטוחה, אך משחקת כדורגל לא רע לאחרונה, בטח יותר טוב מזה של הפועל ת״א. השאלה הגדולה היא אם אחרי שישה משחקים בהם נקט פחות או יותר באותה הטקטיקה ובמערכים דומים, אבוקסיס הבין שהגיע הזמן לצאת מהקיבעון. 

כזכור, את משחקו הראשון בהפועל, מול חדרה, החל אבוקסיס עם אותו מערך התקפי שעבד לא רע לסלים טועמה מול הפועל חיפה (במחצית השנייה) ומול מ.ס. אשדוד. אחרי ההפסד בנוק אאוט לחיים סילבס הוא חזר ליוסיבול המוכר שלו שדוגל בהגנה מעובה ונסיונות לצאת קדימה למעברים. שישה משחקים ללא שער היו צריכים להבהיר למאמן שזה פשוט לא עובד ואולי כדאי לשנות.

להפועל יש בעיה במרכז המגרש, אחרי שהמאמן שרף את איהאב גנאיים אחרי התבוסה למכבי פ״ת. גנאיים ביקש להתחלף בפיגור 0-1, עוד לפני הרחקתו של קנצפולסקי, ובדיעבד החילוף הזה פירק את הקבוצה שגם ככה לא נראתה טוב לפני כן. אם לא המשחק האיום של אותו קנצפולסקי מול הפועל ירושלים, ספק רב אם היה רואה דשא עד סיום העונה. 

לפחות בשני המשחקים האחרונים הסיק אבוקסיס שעם שני קשרים בלבד חבל לעלות על הדשא. עכשיו הוא צריך לראות גם איך מניעים כדור, מצליחים לייצר לחץ אפקטיבי על היריבה, חוטפים כדורים במרכז המגרש וגם מצליחים להבקיע.

גם במשחק הקודם מול המלאבסים הפועל ת״א של אבוקסיס היתה נחותה מסוגרת הטבלה, וניצלה מהפסד רק בנס. אם המאמן האדום לא רוצה להיות רשום כראשון שמוריד את הפועל ליגה בעונה שבה לא מורידים לה 9 נקודות אחרי פירוק, הוא חייב לנסות לצאת מהתבנית שלו. נגיד, להעלות הרכב יותר התקפי, לקחת סיכונים כבר מתחילת המשחק, לנסות ללחוץ את הקבוצה של בני לם משריקת הפתיחה ולהראות שבבלומפילד (שבו עדיין לא הפסיד בקדנציה הנוכחית שלו, אבל גם לא ניצחה) הוא באמת הבית של האדומים ולא סתם מקום שבו המשחקים נגמרים במקרה הטוב ב-0-0.