קודם כל לעיקר החדשות: המגעים בין אדמונד ספרא לדיוויד מינצברג לא תקועים אלא רק בראשם של עיתונאים שהיו רגילים להיות מעודכנים באיזה דאודורנט השתמש מנכ״ל הפועל בכל בוקר נתון, וקצת מרגישים מנותקים לאחרונה. זה לא אומר שהחתימה קרובה או שהפיצוץ מעבר לפינה אלא פשוט שאף אחד לא באמת יודע מה קורה בחדרי החדרים בשיחות בין הצדדים, שנמשכות כל העת.
האינטרס של שני הצדדים הוא להגיע להסכמות ולסכם את העברת המועדון לידיו של המיליונר הברזילאי-אמריקני, וזאת בעיקר כי למינצברג פשוט אין אופציה אחרת. העו״ד האמריקני ובעיקר המשקיעים שלו מבינים כי הם עומדים בפני שתי אפשרויות – האחת גרועה והשנייה נוראית. במקרה הגרוע הם יקבלו חלק זעום מההשקעה שלהם ויחזרו הביתה עם הזנב בין הרגליים. במקרה הנורא הם יישארו עם קבוצה בליגה השנייה, עם התחייבויות מפלצתיות ועם השאלה שעדיין מהדהדת מעל הראשים של כולם – מי חייב למי כסף מינצברג לבעלות הקודמת או להיפך.
מצד שני, למרות מצבו, מינצברג לא פראייר. גם המו״מ שקדם להעברת הבעלות אליו היה איטי מאוד, עם התעמקות שלו בכל פרט ופרט והרבה מאוד דיונים ואי הסכמות על סעיפים קטנים שלא ממש השפיעו על ההסכם. מן הסתם, זה מה שקורה בימים אלו ולמרות שעמדתו במגעים אינה טובה, הוא לא מוותר ומנסה להחזיר כמה שיותר כסף למשקיעים שלו.
המבחן הקרוב, או אולי הדד ליין שממנו לא תהיה דרך חזרה, יגיע ב-9.6, כשהפועל תצטרך לשלם לשחקנים ולצוות הניהולי את משכורות מאי. בסביבת המועדון מעריכים כי מדובר בכ-2 מיליון שקלים, ואחרי שלקחו כסף מלאן (על חשבון השנים הבאות) כדי לשלם את משכורות מרץ, היו טענות כי משכורות אפריל שולמו מכספים שהוצאו מהבטחונות בבקה התקצבית. בבקרה, אגב, סירבו להתייחס לטענה הזאת ואמרו כי אינם משתפים את התקשורת בדברים הללו. השאלה היא מאיפה יוכל מינצברג להביא את הכסף למשכורת מאי.
הפרסומים לגבי רצונו של ספרא לקבל קבוצה נקיה מחובות הם מופרכים כי גם הוא יודע שאין מצב שזה יקרה. הם מודלפים מהצד של מינצברג ומראים, למיטב הבנתי, על הלחץ שבו הוא נמצא. החובות הם של הפועל ת״א שכרגע באחריותו המלאה של מינצברג. כדי לקבוע אם הבעלות הקודמת אחראית לחלקם יצטרך להיערך גמר חשבון בינם לבין מינצברג. לכל צד יש את הטענות שלו שפורסמו פה בעבר, ואם הוא מצפה שזה יקרה לפני הרכישה – עדיף שיקפל את היוזמה שלו להיות הבעלים של הפועל ויחזור לאנונימיות ממנה הגיע. תהליך כזה עלול לקחת חודשים רבים ואף להתגלגל לבתי המשפט, שם ההכרעה תיקח שנים.
בכל מקרה, זה לא באמת המצב. מקורבים למגעים מציינים השבוע כי השקט טוב לעסקים. הוא מאפשר למו״מ שמתנהל ישירות בין מינצברג לבין עו״ד דוני טולדינו ממשרד עורכי הדין ארדינסט, המייצג את ספרא, להתקדם (גם אם לא בקצב המצופה) כדי לגשר על הפערים. חשוב להזכיר – מזכר ההבנות מדבר על 45 ימי בדיקה כאשר עד כה הסתיימו כ-30 ולכן יש עוד מעל שבועיים, לפי ההסכמות.
ההערכות הן שברגע שיהיו הסכמות יגיע ספרא לישראל כדי להיפגש עם אנשי ההתאחדות לכדורגל ועם אנשים נוספים שאמורים להוות את התשתית הניהולית של המועדון תחת בעלותו. אבל כמו תמיד, ובמיוחד כשמדובר בכדורגל הישראלי ובהפועל ת״א בפרט – לא צועקים יש לפני שהכדור עובר את קו השער (והוואר מאשר).
משחקים בכאילו
בינתיים, בהיעדר הסכמות או חדשות, מנכ״ל הפועל עמית פסט קיבל הוראה ממינצברג להתחיל בהכנות לעונה הבאה בלאומית. פסט כמובן עושה את הדברים גם אם הסיכויים שמשהו ממה שהוא מכין כעת יצא לפועל תחת בעלות קרן ההשקעות הוא נמוך על גבול האפסי.
למשל הסיכום עם מסאי דגו, עליו פורסם הבוקר, הוא סוג של בדיחה. לדגו יש סיכום עם קבוצת ספרא שיתמנה למאמן הקבוצה לאחר העברת הבעלות ועל כך כבר דווח בפודקאסט צבע אדום לפני כשבוע וחצי. דגו אמנם נפגש עם אנשי הפועל, היה מנומס והבטיח לחשוב על ההצעה, אך ספק רב אם יסכים לחתום בה בהנחה שמינצברג יישאר הבעלים בסופו של דבר.
גם דגו, כמו כמעט כולם, מבין את המצב הכספי העגום של המועדון, ולא סביר שיסכים לרדת מהאולימפוס של מכבי חיפה לקבוצה שצפויה לחוות קשיים כלכליים גם בליגה הלאומית אם הבעלות הנוכחית תישאר.
גזרה אחרת שבה פועלת הפועל היא ניסיון לקצץ בחוזים הגבוהים של כמה מ״כוכביה״ בעונה שעברה. למשל מאוויס צ׳יבוטה, אחד המאכזבים הגדולים, שנציגיו נפגשו עם הנהלת הפועל והתבקשו לקצץ בשכר המפלצתי לו הוא זכאי בשנתיים הקרובות – כ-300 אלף יורו לעונה. נציגיו של החלוץ הסכימו לקיצוץ מצחיק של 10% בלבד, מה שאומר שבהפועל ת״א הוא כבר לא ישחק.
ההערכה היא שיעשו ניסיונות להשתחרר מהחוזה גם במחיר של פיצוי. המטרה תהיה למצוא לו קבוצה אחרת שתסכים לשלם חלק כמה שיותר גדול משכרו כדי שהפועל תיאלץ להשלים כמה שפחות. אך גם כאן הכל בערבון מוגבל. אם החלפת הבעלות תקרה סביר להניח שצ׳יבוטה יוזמן לפגישה נוספת כדי לבחון את העתיד.
שחקנים נוספים שנציגיהם נפגשו או צפויים להיפגש עם ההנהלה הם עמרי אלטמן, בריאן פאסי, רז מאיר ואיהאב גנאיים. מכולם מצפים בהפועל לקצץ משמעותית בשכרם כדי להמשיך בקבוצה. עם אלטמן המצב אפילו מורכב יותר מפני שאביו, יונתן, הוא אחד מעורכי הדין של הקבוצה.
לגבי שחקנים שצפוי להיות להם ביקוש, כמו סתיו טוריאל, הישאם לאיוס ורן בנימין, אין כרגע התקדמות עד שהבעלות תתחלף או לחילופין תגיע הצעה רשמית.
שאלת כבירי
הלחצים על קבוצת מינצברג לא מגיעים רק מהצד של ספרא. לפחות שני גורמים נוספים התבטאו השבוע בצורה די נחרצת והראו עד כמה מורכב המצב הפיננסי במועדון.
קודם כל הספונסרים של הקבוצה, שכבר הודיעו כי ימשכו את התמיכה אם מינצברג ימשיך, עשו השבוע צעד נוסף. בקרב הספונסרים ועוד מספר אוהדים אמידים ומסורים ישנו חשש אמיתי משובו של אמיר כבירי לקבוצה. בפורום שלהם הועלתה הערכה כי כבירי עשוי להיות זה שעוזר למינצברג לשלם את המשכורות הקרובות (דרך הסכם החסות בין הצדדים שנחתם בפברואר השנה) והם פנו לבקרה התקציבית ולהתאחדות לכדורגל בבקשה לחקור את הסכם החסות של כבירי להפועל ת״א ואת חוקיותו לאור העובדה כי תיק הפירוק של הפועל ת״א, שכבירי הוא חלק מהאחראים לה, עדיין מתנהל אצל המפרק, עו״ד שאול קוטלר.
על פי ההסכם, כפי שטוענים הספונסרים במכתבם, כבירי אמור להיות מוזמן לישיבת דירקטוריון בכל רבעון, מה שעשוי להעיד על חזרתו לכוורת הניהולית של הקבוצה, והשאלה היא האם ראוי שאיש שהוא בין האחראים לחובות של 88 מיליון שקלים שצברה הפועל לפני הפירוק, יהיה חלק מישיבות הדירקטוריון של המועדון.
בסעיף האחרון של המכתב, שנחת השבוע על שולחנה של יו״ר הבקרה, רו״ח סיגי סייג, מציינים הספונסרים פרדוקס מצחיק. הם טוענים כי אם כבירי רוצה לתרום כסף להפועל ת״א, אולי עדיף שישלם לאחד מנושי הפירוק 2017, השחקן עמרי אלטמן, את החוב הישן כלפיו לפני שיזרים כסף כדי לכסות את הגרעון הנוכחי. האמת, חומר למחשבה.
גורם נוסף שהתייחס השבוע למצבה של הפועל ת״א הוא בעלי משרד הכרטיסים לאן, אבי מסינג, שכזכור, הכסף שהעביר למועדון שילם את משכורות מרץ. בהתייחסו לאפשרות שהקבוצה תעבור לידי אדמונד ספרא, מסינג הבהיר בשיחה פרטית כי הכסף שנתן להפועל הוא אינו מענק והוא יבוא על חשבון כספים שהמועדון היה רגיל לקבל ממשרד הכרטיסים בתחילת כל עונה עבור הזכות למכור את הכרטיסים (מוערך בכ-800 אלף שקלים בעונה).
בניגוד לטענה המקורית של הפועל כי מדובר ב״מענק חתימה״, מדובר במקרה מאוד דומה לירושה שהותיר חיים רמון לכבירי כשהעביר לידיו את המועדון. רמון, לפי דו״ח המפרק, לא רק השאיר חובות לבא אחריו אלא גם לקח מקדמות על חשבון כספים שהגיעו למועדון בשנים הבאות, מה שיצר לכבירי בור לא רק מבחינת החובות אלא גם מבחינת ההכנסות, והוביל לבסוף להתרסקות הכואבת בחורף 2017. אין בזאת כדי לנקות את כבירי מהאחריותו לפירוק, כי גם בתקופתו, על פי דו״ח המפרק, גדלו החובות, אך אל לנו להקל ראש בדברים הללו, שאפיינו את המועדון בגלגול הקודם שלו.
ואם כבר לחצים, אז גם בית המשפט לא היטיב השבוע עם הפועל. הקבוצה ניסתה שוב לבטל את העיקולים שהטילו עליה איציק ניסנוב וזאב גרינברג, אך נדחתה שוב ואף חויבה לשלם לניסנוב 3,000 שקלים הוצאות. הכספים, בסך של כמיליון שקל, עדיין תפוסים ולמועדון אין אפשרות לעשות בהם שימוש. העיקולים, כזכור, הוטלו בעקבות חילוט ערבויות של הבעלים הקודמים על חוב לבנק מזרחי טפחות, שעליו התחייב מינצברג לקחת האחריות במסגרת הסכם העברת הבעלות.
