מתקרבים להכרעה: הספינים והמציאות סביב הפועל תל אביב

מה עומד מאחורי ההצעה האחרונה של ספרא, מה האופציות שיש למינצברג, מה הדדליין של העסק, למה נכשל הגישור אצל עו״ד מאירי ומדוע התהפך צנציפר? עסקת מכירת הפועל ת״א מגיעה לרגע האמת

אומרים שחיה פצועה היא מסוכנת יותר, אבל דיוויד מינצברג הוא כבר לא חיה פצועה אלא גוססת (לא במובן של החיים עצמם אלא במובן של הבעלות הזמנית שלו על הפועל ת״א), וככזו גם המהלכים שלו נואשים. לבוא ולהגיד שגם אם עסקת ספרא לא תצא אל הפועל הוא מתכוון להמשיך להשקיע בקבוצה, זו רמת ניתוק אחרת, אפילו יותר מזו שהפגין בחודשים האחרונים. לא רק שדבריו לא מתכתבים עם המציאות (שבה הוא חווה כבר תקופה של קשיים כלכליים) אלא מתעלמים במופגן (או שלא) ממה שקורה בקהל ואפילו בקרב הספונסרים ועובדים במועדון.

עוד נחזור לראיון המביך שנתן השבוע לידיעות אחרונות שהוא מופת של עיתונות חובבנית ושטחית. שכל מה שחשוב בה הוא לכתוב ״בלעדי״ מעל הכותרת מבלי להבין בכלל את המהות הדברים או לשאול את השאלות הנכונות. אבל כאמור, לפני כן חשוב להבין מה המצב האמיתי בהפועל, הן מבחינה כלכלית כיום והן מבחינת הסכסוך העסקי עם הבעלות הקודמת, שחוץ מאשר בראש של מינצברג ומקורביו לא באמת אמור להשפיע על העברת הקבוצה לאדמונד ספרא.

ההסכם, הגישור והמשמעויות

כפי שכבר נכתב פה בעבר, בגדול ההסכם בין הניסנובים למינצברג היה אמור להיות העברת המניות תמורת השקעה בקבוצה. הסכום הראשוני שמינצברג היה אמור להעביר עמד על כ-2 מיליון דולר שתמורתם הוא קיבל 100% מניות A (מניות שליטה בניהול המועדון) המהוות כ 40% מסך המניות, כאשר שאר המניות (60%) הן מניות B שהן מניות כלליות שאינן משפיעות על הניהול ואין להן אחריות על חובות או זכויות מהעונה הנוכחית.

עוד נקבע בהסכם כי במידה ויתגלו חובות נוספים, הם יעברו לאחריות מינצברג תמורת דילול המניות של הבעלים הקודמים. זאת אומרת שאם תמורת 7 מיליון שקל חובות הוא קיבל 40%, הוא יזדקק לעוד 9-10 מיליון שקלים של כיסוי חובות כדי לדלל את הניסנובים, גרינברג ותושב לגמרי.

סעיף נוסף שהוכנס להסכם הוא שכל ההכנסות ממכירת שחקנים ומענקים בעונה שעברה, אמור ללכת לבעלות הקודמת. מדובר בכ-10 מיליון שקלים שנכנסו לחשבון המועדון בשנה החולפת בעקבות מכירתם של אושר דוידה, דורון ליידנר, רז שלמה ואפילו שי אליאס, וכמו כן מענק סולידריות על השתתפות הקבוצות הישראליות באירופה וכן הפער שבין עלות הכיסוי הביטוחי לבין מה שהתקבל בפועל.

אושר דוידה. היחידי שבאמת ניסה צילום: באדיבות האתר הרשמי של מכבי ת״א
אושר דוידה. חילוקי הדעות הם על הכסף שנכנס ממכירתו צילום: באדיבות האתר הרשמי של מכבי ת״א

המשמעות של כל זה היא שכדי לדלל את הניסנובים לגמרי ולא להיות חייב להם כסף, אמור מינצברג להשקיע לקחת על עצמו 16-17 מיליון שקלים חובות כדי לדלל את הבעלות הקודמת ולהחזיר להם 10 מ' ש"ח. שזה אומר 25-28 מיליון שקלים. עד כאן הכל ברור, ומפה התחיל הבלגאן.

לפי הבדיקה של דלויט, שעבדו עבור מינצברג, סך החובות בעת החתימה על ההסכם עמד על 7 מיליון שקלים, אלא שכאן נכנס סעיף שנוי במחלוקת להסכם שחייב את ההנהלה הקודמת להמשיך לתפעל את הקבוצה עד תום העונה בשעה שלבעלות החדשה יש אפשרות להטיל וטו על מהלכים.

הניסנובים הבהירו למינצברג כי אין ביכולתם לממן את החודשים האחרונים, ואכן עד תום העונה, גם בעקבות הווטו שהטיל מינצברג על מכירת אל ים קנצפולסקי למכבי חיפה, טפחו החובות. על זה אין עוררין. השאלה היא בכמה. לכל צד יש את הטענות שלו. 

עם כניסתו לתפקיד ביוני 2023, יום לאחר שמכר את סתיו למקין אותו גידלו הניסנובים בארבעה מיליון ש"ח שיש שיטענו שגם הם שייכים לניסנובים, הודיע מינצברג לבעלות הקודמת כי הוא לא מזרים את הכסף שהתחייב אלא לוקח במקום זה את האחריות על החובות שהותירו בגובה של 7 מיליון שקלים ואכן – מינצברג קיבל את 100% ממניות השליטה עבור הזרמת 149 אלף דולר בלבד. 

במקביל הוא מיד טען כי החובות שגילה גדולים בהרבה, וביטל מיד (ללא אישור דירקטוריון ובניגוד לחוק) צ׳קים שנתנו חברות בבעלות ניסנוב, גרינברג ותושב כהלוואות להפועל ועמדו לפידיון לתאריך שבו היה אמור להיכנס כסף בעקבות מכירת שחקנים וגרוע מזה – לא לקח אחריות לחוב הבנקאי.

אל ים קנצפולסקי
אל ים קנצפולסקי. הכסף ממכירתו היה מונע את הסכסוך? צילום: שאול גרינפלד

כדי לפתור את העניין, עוד לפני המלחמה, הצדדים הסכימו ללכת לגישור. משרדו של מורן מאירי נבחר לטפל בעסק הרגיש ובודק מיוחד מטעמו קיבל את כל המסמכים כדי לבדוק מי צודק. 

אחרי חודשים של עבודה מאומצת, קבע הבודק כי גובה חובות העבר שהותירה ההנהלה הקודמת עומד על סכום אשר ברור כי מינצברג צריך להחזיר לניסנובים כעשרה מיליון ש"ח. כל זה היה אחרי שמינצברג התכחש להבטחה שלו לקחת אחריות על חשבון הבנק במזרחי טפחות (שגרמה לחילוט ערבויות של הבעלות הקודמת בגובה 2.6 מיליון שקלים) – הרי בגין חשבון בנק זה מינצברג כבר קיזז בכניסתו.

המשמעות של גובה חובות, כפי שקבע הבודק החיצוני, היא אולי שמינצברג יוכל לדלל את כל המניות של הבעלות הקודמת אך ייאלץ להחזיר להם את 10 מיליוני השקלים שמגיעים להם על פי ההסכם. 

מה עשה מינצברג בתגובה? שלושה ימים לפני דיון משותף שבו היו אמורים להגיע להסכמות, הוא הודיע על ״כישלון הגישור״. קדמו לכך שיחות טלפון בטונים גבוהים עם עו״ד מאירי, שבה ניסה מינצברג לשנות את החלטת הבודק.

מה קורה בפועל?

המצב נכון להיום הוא פחות או יותר כפי שפרסמה במוצאי שבת הדר יעקבי באתר ערוץ הספורט. ספרא עדיין נחוש לרכוש את המועדון, אך לאחר שהבין את גובה החובות אותם יצטרך לרשת ואת ההשקעה שצפויה לו בלאומית, הוא החליט לשנות את התנאים.

על החובות עוד אפשר להתווכח, אבל המצב שמשאיר מינצברג בקבוצה הוא על גבול הבלתי נתפס. ספרא, אם יקח את המועדון, יצטרך להתמודד עם חוזים שספק אם נראו אי פעם בליגה השנייה בישראל. וזה מצב לא הגיוני מבחינתו, גם אם מתעלמים מסעיף ההכנסות: כי אם בעונה שעברה קיבלה הפועל מהמנהלת, מהטוטו ומהטלוויזיה סכום של כ-10 מיליון שקלים, בעונה הבאה היא תיאלץ להסתפק בשלושה מיליון בלבד. 

מאוויס צ׳יבוטה. המהירות היא הפיתרון היחידי. צילום: אופיר מגדל, מדיה הפועל ת״א
מאוויס צ׳יבוטה. חוזה מפלצתי, תרומה אפסית צילום: אופיר מגדל, מדיה הפועל ת״א

הבעיה המרכזית כאמור היא בסעיף ההוצאות. רק העלות של אלטמן, לאיוס וצ׳יבוטה היא יותר מ-800 אלף דולר נטו לעונה, שזה אומר כ-6-7 מיליון שקלים עלות מעביד בשנה. (על מנת לסבר את האוזן – בעונת המשחקים 2017-18 – הקבוצה עלתה לליגת העל בפער של 12-14 נקודות, שכר השחקנים הכולל היה בין 6 ל-7 מ' ש"ח) וכולם חתומים ליותר מעונה אחת כך שלא יהיה קל להתיר עימם את החוזים. 

כדי להמחיש את גובה ההזיה – אחד החוזים של 300,000 דולר נטו בעונה היא לשחקן שבשלוש השנים האחרונות התחנן לחזור לקבוצה בעלות של 140,000 דולר. רק על זה עוד תוקם ועדת חקירה.

גם איהאב גנאים מחזיק בחוזה כבד של כ-180 אלף דולר נטו, וכמוהו גם בריאן פאסי, שאולי יבחר לעזוב מיוזמתו אך לא בטוח שיעשה זאת ללא פיצוי. אליהם תוסיפו את רז מאיר, זיו מורגן ועוד מספר שחקנים שלא מקבלים משכורת חייל, ותקבלו התחייבויות שעלולות לייצר למועדון בור של 10-15 מיליון שקלים בעונה הבאה.

אלו אמנם לא חובות, אבל גם בהתחייבויות יצטרך ספרא לעמוד, ולכן כשעשה את השיקול הפיננסי הוא החליט לשנות את ההצעה המקורית למינצברג. גם ירידת הערך של מספר טאלנטים שהיו יכולים להימכר בקיץ שעבר בסכומים נאים אחרי המונדיאליטו, השפיעה על ההחלטה הזו שלו. מינצברג, שלקח קבוצה עם נכסים איכותיים כמעט בחינם, יצטרך לספוג את הנזק על מה שעשה לערך שלה.

אלא שמינצברג לא מוותר בקלות. כשהבין שזה המצב הוא החל בסדרה של ספינים כאילו ספרא לא מוכן לקחת על עצמו את החובות ואלו אמורים ליפול חזרה על מי שגרם להם. בסביבתו של ספרא אמנם נחרדים מכמות ההדלפות הכמעט יום-יומיות, אך הבהירו בימים האחרונים, וזה אמור להתבטא גם בהצעה החדשה שתוגש למינצברג, כי הוא כן מוכן לקחת על עצמו את חובות העבר, על סמך מה שיתגלה בבדיקת הנאותות, ושכל מה שמעניין אותם הן מניות ה-A, שכזכור כולן בידיו של מינצברג.

עכשיו כולם מחכים להצעה שיגיש הבנקאי. מרבית ההערכות הן שהידיעות על כך שהוא רוצה לקבל את המניות בחינם תמורת אחריות על החובות הן רק יריית הפתיחה ביישורת האחרונה של המו״מ, והוא כן יסכים לשלם חלק מההשקעה של מינצברג. מקורבים לעסקה מעריכים כי מינצברג יסכים להסתפק בכמיליון דולר.

בכל מקרה, העסק הזה חייב להיסגר בשבועיים הקרובים, אחרת ספק רב אם ספרא עדיין יהיה בעניין. כל עיכוב או ניסיון מיקוח נוסף מצד הבעלים הנוכחיים עלול להשאיר אותם (בהנחה שלא יצליחו לארגן משקיע אחר) מול שוקת שבורה שכוללת הוצאות אדירות יחסית לליגה השנייה, חרם מנויים וחרם ספונסרים. או במלים אחרות: פירוק שהוא לא שאלה של אם אלא רק שאלה של מתי.

מינצברג מתפתל

האמת היא שהמצב של דיוויד מינצברג לא פשוט. לא כבעלים הנוכחי של הפועל ולא מול המשקיעים שלו. אחרי שסידר להם בוננזה על פלימות׳ האנגלית עם רווח של 40% תוך שנה אחת (יש לציין ששם הוא לא ניהל, אלא היה משקיע מיעוט שרק מינה את אחיו מייקל לדירקטור – הוא למעשה רכב על ההצלחה של אחרים), הוא שרף להם את הכסף בהפועל באותו הזמן בערך, וכעת הוא תקוע עם נכס שכדי להחזיר אותו להיות אופציה לאקזיט ידרוש השקעה של עשרות מיליוני שקלים. ואת זה פשוט אין לו.

האחים מינצברג בביקור בשבוע שעבר בארץ. התחברו למציאות דרך מחאת האוהדים צילום״ דוברות הפועל ת״א
האחים מינצברג והמנכ״ל פסט. נלחמים עד הרגע האחרון צילום: דוברות הפועל ת״א

לזכותו ייאמר שמינצברג נלחם. הוא נפגש עם אנשי עסקים וסגר הסכם עם כבירי שלפיו יהיה ספונסר ואף יוזמן לכל ישיבות הדירקטוריון (שותף חדש??) תמורת חוזה אימוץ נמוך משמעותית מכל השנים האחרונות. כמו כן הוא מדבר עם המשקיעים הוותיקים שלו וניסה לעניין אותם בהשקעה נוספת, אך כרגע הוא נותר לבדו, ובלי אפשרות ריאלית לנהל את הפועל כך שתהיה מועמדת טבעית לחזור לליגת העל תוך עונה אחת. תוסיפו לכך את הזעם של האוהדים, שחרם המנויים שלהם נמצא מעבר לפינה בהנחה שעסקת ספרא תתפוצץ, ותקבלו מבוי סתום מבחינתו. וזה עוד לפני מכתב הספונסרים.

מה עושים? לוקחים עיתונאי שכל מה מעניין אותו זה הטראפיק, שלא ישאל שאלות קשות, ומשחררים את מה שפעם השתחרר כאיגרת של המועדון כראיון עיתונאי. ותאמינו לי שזו לא הפעם הראשונה שמינצברג ניסה לעשות כזה מהלך. התוצאה: ראיון שמעיד שוב על הניתוק של מינצברג ממה שקורה בשטח והצהרה הזויה על כך שימשיך להשקיע בקבוצה, למרות שעובד מועדון סיפר לי לא מזמן שמזה כמה חודשים לא הופרשו לו כספים לפנסיה.

מדובר בראיון שכל מה שנאמר בו הוא מחזור של טענות ישנות נגד הבעלות הקודמת, התחמקות מאחריות לכישלון הקולוסאלי, ועד דברים שספק אם הוא מאמין בהם כמו ״נמשיך להשקיע כסף אם העסקה תתפוצץ״. וזאת בשעה שאפילו תומכיו הגדולים ביותר מדברים על תקציב מבוסס הכנסות אם ייאלץ להישאר הבעלים.

בקיצור, אם הוא ציפה לשנות את דעת הקהל של האוהדים בזכות הראיון הזה, כדאי שיחשוב שוב.

עיתונאי או שופר?

והיה לראיון הזה גם צד שני. העיתונאי כביכול. נדב צנציפר הוא אולי תמנון עם זרועות הן בידיעות אחרונות והן בערוץ הספורט, אך בשבועות האחרונים הוא ויתר לדעתי על האוביקטיביות שלו והפך לשופר על מלא של בעלי הפועל ת״א הנוכחיים. מזכיר מאוד את ההתנהלות שלו בעסקת הרכישה של מינצברג, שגם אז, בזמן אמת, בעיקר דיברר את האחים ניסנוב וזילזל באפשרות שתקרה עד שהבין בסוף שהוא לא בכיוון והחליט להתהפך.

הפעם קרה בדיוק ההיפך. צנציפר היה מהמובילים בכל הקשור לידיעות הנוגעות לעסקת הרכישה של ספרא. במשך שבועות, חוץ מאשר שמו המלא של הרוכש שהתפרסם בוואן, כמעט כל ידיעה חדשה יצאה דרכו. אלא שמאז זרמו קצת מים בצינורות וצנציפר כנראה איבד את המקור שלו ושינה פוזיציה.

זה התחיל בכתבת ״תחקיר״ כביכול על השקעתם של המינצברגים בהפועל. ״הנתונים״ שהיו שם לצנציפר הוצגו בפני מספר עיתונאים, כולל עבדכם הנאמן, אך אף אחד לא העז לפרסם את הסכומים שמינצברג שילם לכאורה על חובות עבר (14 מיליון שקל לטענתו) מבלי לקבל פירוט מדויק של כמה שילמו ולמי.

צנציפר היה היחידי שהסכים לפרסם אותם כמו שנתנו לנו. הוא אמנם טען שיש לו מסמכים, אך בכתבה שלו לא הופיע אפילו גורם אחד שקיבל את החוב שלו. בדיקת הנאותות שתסתיים בקרוב תוכיח, סביר להניח, כי זה היה עוד פלופ מבית היוצר של מי שפירסם פעם שוינסנט אניימה חתם בווסטהאם בשעה שמדובר היה בשחקן ניגרי אחר עם שם דומה. כי למה לבדוק אם אפשר לכתוב ״תחקיר״ ולגרוף טראפיק?

מאותה נקודה צנציפר הפך לעיתונאי הבית של מינצברג. פרסום הראיון ה״בלעדי״ אצלו אתמול היה כי הוא גם פלטפורמה טובה ובעיקר נוחה. כל עיתונאי אחר שהיה מקבל את מינצברג לראיון היה מנסה להתעכב איתו על ההחלטות ההזויות שקיבל במהלך העונה, מההתעקשות על חן סול ובורחה למה, דרך הגרעון האדיר שנוצר בגלל התקציב המנופח, על הכספים ששילם לדלוייט, על ינואר הגרוע אי פעם, על ניפוח הוצאות ההנהלה וכלליות שמוערכות בכ-12 מיליון ש״ח בשנה, על חוזים הזויים ללא סעיפי יציאה, וכו וכו.

איך אומרים: נוח למרואיין, משתלם למראיין.


רביב שכטר עיתונאי, עורך ואיש תוכן דיגיטלי מעל ל-20 שנה. לשעבר ב-YNET, כל העיר, העיר ו-365SCORES. ממקימי מדור הספורט בעיתון ישראל היום והעורך הראשי שלו במשך 4 שנים.

כתבות נוספות


דיוויד מינצברג. נמצא במבוי סתום וצפוי לשחרר את המועדון בקרוב צילום: דוברות הפועל ת״א

רובי קין חוגג את בניצחון בסמי עופר. שליטה מלאה במתרחש מול מסאי דגו צילום: באדיבות האתר הרשמי של מכבי ת״א