אהההה….פפפפפפפפפ יייששששששששששששששששששששששששש אההההה….פפפפפפפ יייישששששששששששש כן כן, ככה בערך נשמעו ביום ראשון בלילה אלפי אוהדי מכבי חיפה ביציעי נתניה עם השריקה לסיום המשחק. ההורים הרימו את ילדיהם העייפים על הכתפיים, המעשנים הדליקו עוד אחת בשרשרת הסיגריות הבלתי נגמרות והשאר פשוט הסדירו את הנשימה ונתנו כיף וחיבוק לחבר לידם. אוויר, זה מה שכולם וכולן רצו, רק קצת אוויר. הקהל קיבל קצת אוויר, גם מסאי דגו והצוות שלו, גם גל אלברמן ויענקל'ה שחר וגם השחקנים – כולם קיבלו קצת אוויר.
איזו תוצאה יפה זו 2:3, כשאנחנו בצד המנצח כמובן. כי כשמפסידים באותם המספרים בדיוק, לרוב התחושה נעה בין מפח נפש כואב לבין פספוס מסתכל. איך אנחנו יודעים? לפני שבועיים בדיוק פתחנו את השנה החדשה בהפסד 3:2 בפתח תקווה.
בשני המשחקים אגב, מכבי חיפה נקלעה לפיגור פעמיים, ובשני המקרים הצליחה לחזור מפיגור כפול ולהשוות פעמיים את התוצאה, במשחק אחד הפסידה ובאחד ניצחה. בין המשחקים האלה אגב, היתה גם את סכנין שהובילה בסמי עופר, והירוקים הצליחו רק להשוות.
למעשה, גול הניצחון של פיירו היה שער היתרון הראשון של מכבי חיפה מאז ה-3.9.23, כמעט חודש עבר מאז שמכבי חיפה הובילה במשחק, שזה נשמע המון לאוהדים ביציע, אבל בפועל מדובר ב-3 משחקים ועוד 60 דקות. כבר ידענו ימים קשים מאלה.
שמות לא משחקים תפקיד, נחישות כן
קצת כדורגל? קדימה. אחרי שבמחזור האחרון מול סכנין מסאי דגו החליף במחצית את מערך ה-4:4:2 יהלום איתו פתח את המשחק, במערך של 4:3:3, זה גם היה המבנה איתו בחר להתחיל את המשחק בנתניה. שלישיית קשרים באמצע עם שואו, עלי מוחמד ושרי. שורנוב בכנף שמאל, חלאיילי בכנף ימין ופיירו חלוץ מרכזי. בואו נצטט רגע מסיכום משחק התיקו מול סכנין (קישור לטור הקודם):
….במצב הנוכחי, טוב יעשה מסאי דגו אם יעלה למשחק הקרוב עם השחקנים הכי מחויבים שלו, ועם אלה שמסוגלים לרוץ הרבה ולשחק מהר. זאת אומרת שחלאיילי, שורנוב וג'אבר או שואו יקבלו עדיפות על פני רפאלוב, סבע או דין דוד, למרות האיכות הגולמית הנמצאת ברגליים של האחרונים. מכבי חיפה חייבת ללחוץ חזק יותר, לשחק בקצב גבוה יותר ולנצח ביותר מאבקים על הדשא….
או במילים אחרות, מסאי דגו החליט ללכת בכל הכוח על השחקנים שרצים הרבה ונותנים מאה אחוז, גם על חשבון הכישרון, הניסיון והאיכות של לובשי הירוק שעלו בהרכב בסמי עופר. ואכן, העוצמות (יחסית) של שורנוב וחלייאלי, הניבו כדורגל טוב ויעיל יותר מזה שניפקו סבע ורפאלוב. האם זו תכנית עבודה קדימה? לא יודע. האם זה נותן רוח במפרשי הקהל והקבוצה? חד משמעית כן.
שורנוב בתנועות נכונות לרחבה ללא הכדור ופעולות חדות כשהכדור ברגליים, חלאיילי עם כוח מתפרץ ובישול נהדר בנגיעה – הם שהפכו את מכבי חיפה לקצת יותר "תכל'סית" בחלק הקדמי וקצת יותר חזקה במאבקים ראש בראש מול שחקני נתניה.
מכבי נתניה, שעלתה לכר הדשא במערך שהוא סוג של 3:4:3 עם שלישיית בלמים ושלישיית שחקני התקפה, התקשתה להתמודד בדקות הראשונות עם העוצמות של החלק הקדמי הירוק. במה שנראה כמו הרגל רע עבור מכבי חיפה, נתניה הצליחה לעלות ליתרון בזכות קרן מדויקת ועמידה רעה של החלק האחורי הירוק.
את השוויון השיגה האורחת בזכות לחץ אינטנסיבי של שוראנוב שסחט פנדל אותו שרי הבקיע, אך מהצד השני חוסר ריכוז של צמד בלמי האלופה עלה ביתרון נוסף של היהלומים ומיד אחר כך שרי שלח כדור עומק חד וחכם לפיירו, שהרשית בסיומת מרשימה במיוחד. מחצית ראשונה בעליונות של האלופה, שמסתיימת בתיקו 2:2 לא משקף.
בדקה ה-61 צפינו במהלך היפה והחשוב במשחק: השתלטות איכותית של פיירו על כדור ארוך מצאה את שורנוב שנכנס עם רגל ימין מאגף שמאל, יצר יתרון בכדרור ומסר בזמן ימינה לחלייאלי, שבנגיעה נהדרת העביר כדור רוחב אותו הפך פיירו לשער הניצחון עם בעיטה חזקה וחדה. שער כדורגל מרשים, שתואם בדיוק את מה שהשלישייה הקדמית הזו אמורה היית לספק לדגו – מהירות, עוצמות ומאה אחוז מאמץ. שווה לראות את השער הזה שוב ולהתמקד בפרנזי פיירו, מהלך כדורגל ענק שלו, שמשלים צמד שערים נהדר שלא מאפיין את החלוץ הגבוה בליגה עד כה.
התלות המדאיגה (והנעימה) בצ׳רון שרי
מהשלישייה הקדמית נעבור לשחקן הכי חשוב של מכבי חיפה, לא רק במשחק הזה, אלא בעונה הזו בכלל, לפחות נכון לעכשיו. צ'רון שרי. הקפטן, המנהיג, הכוכב. מאות אלפי מילים, אולי מליונים, נכתבו את ההולנדי-סורינאמי הנוצץ, שהתחיל את העונה החמישית שלו בירוק עם הרים של ציפיות על הגב. 3 שערים ו-7 בישולים ב-13 ההופעות הראשונות העונה, מביאות את מאזנו האישי של שרי במכבי חיפה ל-54 שערים ו-44 בישולים ב-193 משחקים בכל המסגרות. מספר (שער או בישול) על כל שני משחקים. ואתם ודאי יודעים מה הסיפור של שרי, כן? שהמספרים הם ממש, אבל ממש, לא העיקר. מספר 10 בירוק הוא הברומטר של הקבוצה, כשהוא איכותי – הקבוצה טובה, כשהוא לא בעניינים – הקבוצה מתקשה. שרי הוא שילוב נדיר בין יכולות כדורגל ברמה מעל הליגה, לאישיות, אופי ומנטליות שלא רואים בישראל. גם בראשון בערב, שרי לא רק הבקיע ובישל, הוא גם ניווט, הוביל, דחף, הרגיע ולקח אחריות על הנעשה סביבו. שלא ייגמר לעולם.
עוד לא הולכים לים
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מהניצחון 2:3 בנתניה לקראת השבוע הקשוח שלפנינו עם משחק מול פנאתינייקוס באירופה ומול באר שבע בליגה? שאלה טובה. קודם כל, שהדיבורים על סגירת העונה והליכה לים אולי היו מוקדמים מדי. שנית, שלפחות לליגת העל, יש למכבי חיפה מספיק כשרון כדי להכריע משחקים בהרבה דרכים.
מה עוד? ששוב משחק ההגנה של הקבוצה סובל מקשיים בריכוז ובחדות ועוזר ליריבה להבקיע שערים קלים וזה למרות משחק טוב של המגינים. ושגם שריף כיוף לא מסתמן כרגע כשוער שיביא לקבוצה נקודות אקסטרה.
אז כן, שבוע גדוש אירועים לפנינו, שבוע שבו מסאי דגו יצטרך לנווט בין ניהול האגו בסגל, לבין התמודדות עם אילוצים פיזיולוגיים שתגיע לפתחו, לבין הרצון של כולם מסביב לשחק עם השחקנים הכי טובים בכל משחק ומשחק, לבין כמובן מד הלחץ שלא ירד לרגע.
שלוש הערות מקצועיות לסיום:
1. שואו היה נראה טוב יותר בנתניה – נגע הרבה יותר בכדור, נכנס למאבקים, דחף קדימה והצליח לפרקים לחפות על התזזיתיות של עלי מוחמד, שעדיין מתקשה לעשות את השינויים הנדרשים בצורת המשחק ולהתאים עצמו לעובדה שנטע לביא כבר לא משחק מאחוריו (ראינו את זה גם כששיחק ליד אבו פאני בסיום העונה שעברה, מה שגרם לבכר, בין היתר, לעבוד לשחק עם קשר אחורי אחד בלבד במשחקי הבית). כיוון חשוב מאד להמשך העונה.
2. דיא סבע לא שותף – כמו דין דוד במשחק הקודם, גם הכוכב הגדול שהאריך את חוזהו בקיץ, מצא עצמו יושב על הספסל 90 דקות. יכול להיות שמסאי דגו מעביר לכוכבים שלו מסרים בעזרת דקות משחק, איש אינו יודע. דבר אחד בטוח, בשביל המשך העונה של מכבי חיפה בכלל ושל מסאי דגו בפרט, כשדיא סבע יעלה לשחק בסמי עופר במשחק הקרוב, הוא יצטרך להוכיח (כפי שעשה לא מעט פעמים) גם לצוות המקצועי וגם לקהל ביציעים, שהמקום שלו בהרכב.
3. משחק ההגנה בקרנות ובמצבים נייחים – דגש מקצועי חשוב מאד. בלי להיכנס לחפירות מקצועיות יותר מדי, כל עוד מכבי חיפה ממשיכה לשמור בקרנות הגנה "מעורבת" עם שחקנים באזורית ושחקנים באישית, היא לא יכולה להמשיך לחטוף שערים קלים כמו בנתניה. זה קרה לה בסלובקיה, זה קרה לה בשוויץ וזה קורה לה עכשיו בנתניה – וזה משהו שאסור שיקרה לקבוצה שנמצאת בלחץ ומתקשה להשתחרר מהאווירה סביבה. מה הפיתרון? תשומת לב רבה יותר באימונים, בחירת שחקנים מתאימים למשימות (מי באזורית ומי באישית) וכמובן ריכוז ומחויבות של השחקנים על הדשא.
