רוני לוי והבזבוזים: על ניצחון מוצדק של מכבי בדרבי החיפאי

אַנְחַת רְוָוחָה – תחושת הקלה אחרי מתח או דאגה. מכירים את זה ששריקת הסיום של השופט מוציאה מאלפי אוהדים תגובה דומה? לא משנה אם הם חוגגים או מתחבקים, שרים או קופצים, צועקים או שותקים – לכולם יוצא הצליל הבא: "פפפפפפפפפ" (נשיפת אוויר איטית דרך הפה תוך השמעת רעש קצת מעצבן בו זמנית). 48 שעות אחרי הניצחון הדחוק והמבאס של מכבי תל אביב, ועוד דקות ארוכות של משחק מעצבן, מתסכל ומשעמם ברובו, הסתיימו בשמחה רגעית לצד, ובכן, אנחה רווחה גדולה.

אם יש יריבה אחת, אבל באמת אחת, שתבוא בכל הכוח כדי להרוס למכבי חיפה, גם במחיר של כדורגל נסוג, נפילות בלתי פוסקות ומריחות זמן חסרות ערך ספורטיבי, זו הפועל חיפה. ואם יש מאמן אחד, אבל באמת אחד, שיבוא בכל הכוח כדי להרוס למכבי חיפה, גם במחיר של ויתור מוחלט על ניסיון להבקיע גול, לצד הוראות חד משמעיות וברורות להשתמש בכל דרך אפשרית לעצור את המשחק ולנצל את חוסר היכולת של השופט להעניש את הקבוצה שהורסת את המשחק, זה רוני לוי. ומה קיבלנו אתמול? הפועל חיפה, רוני לוי, משחק חוץ. בשפת העם אפשר פשוט לכתוב שהפועל חיפה באה "להתבנקר", "למשוך זמן" או "להרוג את המשחק". 

וכן, חשוב לכתוב את הדברים האלה דווקא לאחר ניצחון ירוק ומתוק בדרבי: מה שקרה אתמול באצטדיון העירוני בחיפה הוא שוב (כן, שוב), פגיעה אמיתית בקהל שהגיע עד המגרש והשקיע זמן, כסף ואנרגיה. פגיעה אמיתית בציבור הצופים שויתרו על אירועים משפחתיים אחרים בשביל לראות כדורגל. פגיעה אמיתית בשחקנים, בצוות המקצועי, בכולם.

משחק כדורגל שבו משחקים נטו, על פי מדידה של חברת "אופטה", רק 47 דקות נטו מתוך 105 דקות ברוטו (10 דקות תוספת זמן במחצית הראשונה ועוד 5 למחצית השנייה) – הוא אירוע שלא מכבד את המעורבים בו. ולא, אין שום תירוץ, אין אף נסיבה מקלה ולא יעלה על הדעת שאיש לא יתן את הדין. כלומר, תהיו מוכנים, כרגיל, לתירוצים, לנסיבות מקלות ולבריחה קולקטיבית מאחריות. אתמול זו מכבי חיפה, מחר זו מכבי תל אביב, בהמשך גם הפועל באר שבע ועוד. תופעה רעה מאד, שכולנו חייבים לשאוף להיפטר ממנה כמה שיותר מהר. 

החילוף שפרץ את הבונקר

ומכבי חיפה? היא המשיכה במבנה של 4:3:3, אותו מערך שעבד נהדר במשחק הקודם מול באר שבע, כשגם זהות השחקנים כמעט לא משתנה, למעט קורנו המוצהב שהוחלף בשון גולדברג ההגנתי. דין דוד כחלוץ יחיד, חג'ג' וסייף כשחקני התקפה בכנפיים (רגליים הפוכות, זוכרים?). במרכז המגרש צוותו עלי מוחמד לצד מחמוד ג'אבר וליאור רפאלוב. והכדורגל? הוא ממש לא הזכיר את ההצגה מול ב"ש.

הקבוצה של מסאי דגו נראתה מוגבלת מאד מול יריבה שבאה להתגונן ולסגור את המשחק, התקשתה לייצר רצף התקפות אינטנסיבי ומגוון כשהמתנגדת הלכה אחורה ולא השכילה להביא לידי ביטוי את משחק הלחץ שעבד מצוין בשבוע שעבר, פשוט כי הפועל חיפה לא ניסתה להניע כדור וויתרה לחלוטין על "בילד-אפ". כשאין למכבי חיפה את מי או את מה ללחוץ, היא מתקשה לייצר מצבים במשחק עומד, והופכת תלויה בהתקפות מעבר (שכמובן ממעטות לקרות כשהיריבה לא שולחת שחקנים קדימה) ובמצבים נייחים (שגם הולידו איום או שניים לשער במחצית הראשונה).

ואז, במחצית השנייה, דגו פגע בול. אחרי שהשתמש בגדי קינדה כחילוף הראשון כדי להכניס אנרגיה ורגליים קלות למגרש (במקום רפאלוב), דגו החליט לשנות לחלוטין את שיטת המשחק. פרנזי פיירו עלה לכר הדשא, במקומו של דניאל סונדגרן. מכבי חיפה עוברת למבנה של 3:5:2, עם שני החלוצים הטובים ביותר שלה – יחד. בינגו. צמד שערים מרשים ומהיר של דין דוד, משני בישולים של פיירו, יצרו לדגו, סוף סוף, כאב ראש חיובי בכל מה שקשור לחלק הקדמי במשחקים הבאים.

זה היה שינוי מצוין של דגו, שהצליח לעזור לשחקנים על הדשא לנצח את המשחק, לשחרר את אותה אנחת רווחה ולהסתכל קדימה לקראת סוף השבוע, בו תוכל הקבוצה לצמצם את הפער ממכבי תל אביב (זמנית אמנם) לארבע נקודות בלבד, ולהעביר את הלחץ ליריבה המרה. 

ואם כבר הסתכלנו רגע קדימה, אז שימו לב: מכבי חיפה משלימה רצף של 3/3 עם שלושה ניצחונות רצופים, לאחר אותה פתיחה צולעת של הפלייאוף העליון. המסע לעבר ה-8/8 ממשיך בשבת בריינה, לא היריבה הכי נוחה בעולם עבור הירוקים, בלשון המעטה. 

3 נקודות מקצועיות לסיום:

1. החיסרון של קורנו והניסיון של דגו: לא בפעם הראשונה העונה, דגו היה צריך למצוא פתרון מקצועי להיעדרות של המגן הצרפתי המוכשר. ברוב הפעמים הקודמות בחר דגו לשחק עם קני סייף בעמדת המגן השמאלי, לרוב על כל הקו, במערך הכולל שלושה בלמים. אתמול החליט דגו לשמור על קו של ארבעה שחקנים מאחורה ולהציב את שון גולדברג בעמדת המגן השמאלי. במהלך המחצית השנייה ראינו שההוצאה של סונדגרן, הזיזה את גולדברג לעמדת הבלם השמאלי ושיפרה את המשחק של מכבי חיפה. עד כאן הדברים די ברורים. מכאן, אני רוצה להציע דרך נוספת להסתכל על הדברים. דגו מחפש פתרונות כיצד לשלב את שלושת הבלמים הראשונים שלו יחד. אם בסוגיית סונדגרן/פיינגולד המאמן הכריע לטובת הראשון, אזי בכל מה שקשור לשאר הבלמים, דגו מתקשה לקבל החלטה. שתי ההופעות האחרונות של שימיץ' (אחת לצד גולדברג ואחת ליד סק) הוסיפו לצוות המקצועי של מכבי חיפה עוד כמה וכמה התלבטויות. נכון לכרגע, שימיץ' הוא הבלם היציב והמשמעותי ביותר מבין השלושה. יש לו יכולות הגנתיות מרשימות במיוחד, הוא מזהה מצוין את מצבי ההתקפה של היריבה, מקשה מאד על החלוצים שמנגד, מנקה בשקט את הרחבה מרוב כדורי הגובה ונראה שוב כמו אותו בלם "באנקר" שהיה בטרם שב עבדולאי סק מאליפות אפריקה. מה יעשה דגו במשחק הקרוב? קשה לדעת.

2.  פריים עלי מוחמד: איזה שחקן מיוחד מוחמד. באמת. אין שחקנים כמוהו. הוא לא הכי טכני, לא הכי אגרסיבי, לא הכי מהיר, לא הכי איכותי. תכל'ס, הוא גם לא השחקן הראשון שהיינו בוחרים בשכונה אם היינו עושים "כוחות". ובכן, מוחמד, בימים טובים שלו, הוא השחקן הכי מרשים והכי שלם במכבי חיפה. הוא מכסה כמויות עצומות של שטחים, מחלץ כדורים בסיטונאות, סוגר זוויות מסירה לשחקני היריבה כשהם מנסים לצאת עם הכדור. הוא משרה ביטחון על שאר החברים בקבוצה ומאפשר להם לעלות למעלה, מסוגל לייצר רצף פעולות קטלני הכולל חילוץ כדור-דריבל-מסירה קדימה כמה וכמה פעמים במשחק, ואפילו דוחף את הכדור בין קווי ההגנה ומבטל שחקנים של היריבה כשהיא מתגוננת. עלי מוחמד של אתמול בדרבי, כמו בכמה משחקים העונה, הוא חווית צפייה של איש אחד. אם ימשיך לשמור על יציבות ולהראות ככה גם במשחקים הקרובים, הסיכוי של מכבי חיפה לחזור למאבק האליפות עולה משמעותית. 

3. דין דוד: מה חשבתם? שלא נזכיר אותו. צמד שערים חשובים. עוד צמד שערים חשובים. איזה חלוץ "אנדרייטד". אולי בקיץ הקרוב, דווקא כי החמיץ חודשים קריטיים במהלך העונה, דווקא כי אין הרבה כוכבים סביבו שייקחו לו את תשומת הלב ודווקא כי פרנזי פיירו ככל הנראה לא ימשיך במכבי חיפה ואריק שורנוב עדיין בתהליכי שיקום – דין דוד יוכל לקבל את הכבוד הראוי לו. מעבר למכונת השערים שהוא, כפי שכבר נכתב פה בעבר יותר מפעם אחת, דין דוד גם לוחץ מצוין לאורך רוב שלבי המשחק, שוחק את ההגנה עם כמות עצומה של ספרינטים לעומק שמחייבים אותה לרדת נמוך ומקל על שחקני הקישור כשהם מגיעים עם הפנים לשער. כמה שהוא היה חסר לדגו בעומס המשחקים של חודש מרץ, וכמה שהוא מוכיח בפלייאוף הזה את חשיבותו למכבי חיפה לקראת העונה הבאה.