מעניין מה היה חושב כל אחד מאיתנו, אם לפני כמה שנים, לא הרבה, נניח 4-5 שנים, היה מגיע אליו אדם גנרי, נגיד גאון כדורגל מאירופה, ואומר לו שהיריבה שמולה מכבי חיפה הכי תתקשה לשחק טוב או להוציא נקודות במשך שנתיים תהיה "מכבי בני ריינה". סיכוי סביר שהיינו מסתלבטים עליו במקרה הטוב או מציעים לו יחס גבוה מאד של הימור במקרה הרע. ואז כמובן מפסידים את הכסף.
עם מאזן איום ונורא של 4 נקודות מתוך 15 אפשריות מאז עלתה היריבה המפתיעה לליגה הבכירה, ושני הפסדים רצופים רק בחודש מרץ האחרון, הקבוצה של מסאי דגו הייתה מעדיפה כנראה כל משחק ליגה אחר להתייצב אליו אתמול בערב. והקבוצה של דגו, כמו הקבוצה של דגו לאורך כל העונה, אוהבת לבוא מלמטה הרבה יותר משהיא אוהבת להגיע פייבוריטית גדולה.
אלפי אוהדים ירוקים יצאו במהלך השבת, צבעו את היציעים ויצרו, לפחות בצד אחד של האצטדיון הישן והחמוד, אווירה נהדרת. מופע עידוד מרשים, מיוחד ומלא באהבה הופגן כלפי מכבי חיפה, משהו שלבטח עזר לשחקנים במגרש להתמודד עם הסיטואציות הפחות נוחות אליהן נקלעו בהמשך. בסיום העונה נוכל לנסות לסכם את תרומתו ואת השפעתו של הקהל הירוק על הקבוצה של מסאי דגו, לפחות בינתיים חשוב לפתוח ולכתוב שאתמול הציון לקהל הירוק היה 100/100. אולי אפילו עם כמה נקודות בונוס. קחו, 105/100.
כשתוכנית המשחק עובדת
עכשיו, ברשותכם, היישר מהיציעים לכר הדשא. ההחלטה המקצועית המשמעותית ביותר של דגו הייתה לשמור על השיטה שהצליחה להכריע את הפועל חיפה בשלהי המחצית השנייה של הדרבי. מערך שלושה בלמים ושני חלוצים, מבנה 3:5:2 קלאסי. סק, שימיץ' וגולדברג בלמים. חג'ג' בכנף ימין, קורנו בכנף שמאל. שלישיית האמצע כללה את עלי מוחמד (6), מחמוד ג'אבר (8 ימין) וגדי קינדה (8 שמאל). בהתקפה שיחקו שני החלוצים הטבעיים – פיירו ודין דוד. ולמה אנחנו מתעכבים על כל תפקיד ותפקיד? כי כשנסקור עוד רגע את השערים שהבקיעה מכבי חיפה, נראה בדיוק את המגוון ההתקפי שההרכב והמערך של דגו הצליח להביא למגרש.
נתחיל, כמובן בהתחלה. ממש בהתחלה. התקפה ראשונה במשחק. לא בהגזמה. באמת ראשונה. כדור חופשי לריינה. תרגיל. שער. בום. אי אפשר להמציא את זה. השחקנים עוד לא הסתדרו במקומות, הגוף עדיין לא התחמם, האוהדים ההמומים עוד לא הספיקו לגלגל סיגריה ראשונה או לקחת שלוק מהקולה הפושרת.
שוב ריינה עושה את זה. שוב מכבי חיפה מפשלת. שוב תכנית המשחק תשתנה לחלוטין. שוב העצבים יכריעו. אז כל אלה לא קרו, ומה שכן קרה זה ששוב מכבי חיפה של דגו הצליחה להפתיע את הקהל, לחזור בגדול, לפרק את היריבה העיקשת והמאומנת ולצאת מהמשחק עם שלוש נקודות ואופטימיות זהירה. שימו לב לשוני ולהבדלים בין השערים שהובקעו אתמול על ידי שחקני מכבי חיפה:
שער ראשון – לחץ גבוה: גדי קינדה מאבד עוד כדור, ויוצא ללחץ גבוה בצד ימין ליד קו השער של ריינה. קינדה היה קרוב לשחקן ההגנה, סגר לו את אפשרויות ההרחקה והכריח בעיטה לא טובה, שהגיע ישר לחג'ג' (זוכרים? כנף ימין), זה השתלט על הכדור והעביר רוחב מהיר שהפך לשער של פיירו. משחק לחץ – צ'ק.
הרקע הקריטי לעצור את הוידאו: 11:11 על השעון – חוץ מקינדה, שלושה שחקני מכבי חיפה הם הראשונים שיגיעו לכל כדור שיורחק – פיירו, חג'ג' וג'אבר.
שער שני – יישום תכנית המשחק: מהלך שהוא כל כולו ביצוע נהדר לשיטת המשחק שהרכיב דגו עם עלי מוחמד (6), מעמדת הקשר האחורי, שדוחף את הכדור קדימה בין קווי הגנה למחמוד ג'אבר (8), שמתפנה יפה ומוסר מסירת עומק מושלמת לדין דוד (אחד משני החלוצים) שמקפיץ בנגיעה מעל השוער ומרים באוויר את אלפי הירוקים שרואים את המהלך מהצד השני של האצטדיון. התקפת מעבר – צ'ק.
הרגע הקריטי לעצור את הוידאו: 13:52 על השעון – ג'אבר מקבל החלטה לשלוח לעומק את דין דוד, בזמן הזה יש לפניו עוד 3 (!) שחקני מכבי חיפה בזוויות מסירה טובות (חג'ג' בימין, פיירו בעומק וקינדה בשמאל), ובסך הכל 4 שחקני התקפה מול 4 שחקני הגנה בריווח מושלם – מה שלא מאפשר לאף שחקן אחר לקרוא את המהלך ולמנוע מדוד להגיע לכדור של ג'אבר.
שער שלישי – קצת מזל לא יזיק: זוכרים מומנטום? מהטורים הקודמים. אז דין דוד נמצא במומנטום, והשער הזה הוא לגמרי מומנטום. גול שמגיע דווקא בדקות פחות טובות, ומובקע די במקרה, רגע לפני חילופי הדקה ה-60 של מסאי, אחרי ניסיון בעיטה של ג'אבר שבוצע ברמה לא מספיק גבוהה. ומה מבחינה מקצועית? תבדקו כמה שחקני מכבי חיפה היו ברחבה ואיימו על השער של עמוס בזמן במהלך. בעצם עזבו, קבלו ספויילר. גם מזל וגם ריבוי שחקנים ברחבת היריבה – צ'ק.
הרגע הקריטי לעצור את הוידאו: 60:16 על השעון – בשנייה שג'אבר בועט את הכדור לכיוון השער, במה שיהפוך עוד רגע לבישול עבור דין דוד, יש ברחבה של ריינה 5 (!) שחקנים ירוקים, ומאחוריהם עוד שניים פנויים לגמרי מהקו השני (מוחמד וקורנו). ככה מכריעים משחק קשוח.
שער רביעי – השער הכייפי: נו טוב, זה כבר באמת מסוג המהלכים הכי מהנים עבור האוהדים. כדור גובה ארוך שק סק מצד ימין לצד שמאל, הורדה של חלוץ עם הגב לשער, קשר מצטרף מקו שני ובועט טיל לרשת בנגיעה. השוער חסר אונים. איזה כייף של כדורגל. איזה יופי של מהלך. בראבו פרנזי פיירו. ואל תדאגו, תיכף רפאלוב מחזיר לאיש הגדול.
הרגע הקריטי לעצור את הוידאו: 67:01 על השעון – כמה רגש, כמה רכות, כמה עדינות – משחקן כל כך חזק ואגרסיבי, שנמצא באמצע מאבק אינטנסיבי וקשוח עם הבלם. נגיעת זהב של פיירו עם החזה, כזו שרפאלוב אפילו לא יכול היה לחלום עליה עם הצטרפותו היפה לרחבה.
שער חמישי? מצב נייח. וגם שער הקארמה. השער של פיירו הוא שער הקארמה כי באמת שמגיע לבני ריינה לחטוף גול ממצב נייח או מקרן, ובאמת שמגיע לה לקבל את זה על הראש של נמניה הבלם הסרבי האלים, הפרובוקטור והלא ספורטיבי שלה, ובאמת שמגיע לה לקבל את זה מפרנזי פיירו, השחקן שספג הכי הרבה תפיסות, משיכות, צביטות, הקנטות וחיבוקים לאורך המשחקים בין הקבוצות. קרן של רפאלוב, נגיחה עוצמתית תוך כדי תנועה, לפינה של השער.
הרגע הקריטי לעצור את הוידאו: 71:16 על השעון – כי אפילו בשער הזה, למרות העוצמות, החגיגות והמרחק הגדול בין נמניה לבין פיירו בתחילת הקרן – אפשר לראות את התפיסה הגסה של הבלם. מעניין מתי ריינה תיענש בפנדל לחובתה על חוסר הספורטיביות הזו, כנראה שלא מול מכבי חיפה.
אז מה עוד ראינו אתמול בערב בנוף הגליל? ובכן, לא הרבה. מכבי חיפה לא שיחקה כדורגל גדול, לא דרסה את בני ריינה, לא הביכה אותה פעם אחר פעם ולא פירקה אותם לגורמים בשום שלב של המשחק. ראינו מהפך מרשים עם הרבה אופי, ראינו כדורגל יעיל ונכון עם שני חלוצים (כן כן, זה יגיע בהמשך) והצטרפות יפה מהכנפיים, ראינו מרכז מגרש דינמי שמצליח לחפות על יכולת חלשה של גדי קינדה וראינו שוב גם כמה וכמה ליקויים במשחק ההגנה, קושי בהנעת הכדור נגד הלחץ והתמודדות לא מספיק טובה עם מצבים נייחים. את כל אלה תהיה מכבי חיפה חייבת, אבל חייבת, לשפר לקראת המשחק מול מכבי תל אביב במוצאי שבת.
3 נקודות מקצועיות לסיום:
- לחץ לא סימטרי: אם יש דבר שכותב שורות אלה אוהב לראות ממאמנים, אלו הן התאמות ספציפיות לשחקנים או ליריבה. אם בצד ימין של משחק הלחץ הירוק ראינו את חג'ג' יוצא גבוה עד המגן השמאלי של ריינה, אזי שבצד שמאל של מכבי חיפה, גדי קינדה היה זה שיצא ללחוץ את המגן הימני. לחוסר הסימטריה הזו יכולים להיות מספר הסברים מקצועיים, החל מאיכות המגן של היריבה, דרך היכולת המעולה של ג'אבר בימין לסגור מאחורה את השטח שיישאר מהלחץ של חג'ג' (מה שלא בטוח שנכון לגבי קינדה בשמאל, אם קורנו היה יוצא ללחוץ גבוה) ועד הניידות של גולדברג כבלם השמאלי שיוכל בקלות רבה יותר לצאת קדימה במידת הצורך. כמובן שמכלול השיקולים של המאמן רחב הרבה יותר, זו רק טעימה קטנה עבור הקוראים.
- משחק שני החלוצים: אי אפשר שלא ללהג על זה כמה מילים, נכון? נתחיל מהמשחק עצמו: אחד עם הגב לשער מאפשר "לזרוק" עליו את הכדורים לקיר, השני עם תנועות לעומק שמחייבות את ההגנה ללכת אחורה. אחד מייצר להגנה בעיות עם הגודל, הרוחב והכוח שלו, השני מכשיל אותה עם תנודתיות בלתי פוסקת ומיקומים משתנים. אחד הבקיע צמד ובישל עוד אחד יפהפייה, השני הבקיע צמד בפעם השלישית ברציפות. פרנזי פיירו ודין דוד, שני החלוצים הטבעיים של מכבי חיפה, נראו נהדר אתמול. נקודה.
עכשיו קצת מספרים מכל העונה. וכדאי שתקראו טוב טוב:
פרנזי פיירו, בכל המסגרות העונה, הבקיע 24 שערים ובישל עוד 7. רוצים לרדת עוד קצת לפרטים? הוא גם סחט פנדל אחד שהוביל לשער, ומסר עוד 3 "הוקי-אסיסט" (המסירה לבישול) – בסך הכל, פרנזי פיירו מעורב באופן ישיר ב-35 (!!!!!!) שערים של מכבי חיפה העונה. אנא, קומו על הרגליים, מחאו כפיים, ואז המשיכו הלאה ביום העבודה או הלימודים שלכם.
דין דוד, בכל המסגרות העונה, הבקיע 24 שערים ובישל עוד 3. יש לו גם עוד 2 "הוקי-אסיסט". החלוץ הישראלי בכושר הטוב ביותר היום עומד על מעורבות ישירה ב-29 שערים העונה, וכל זה כאשר בשיא העונה הוא היה פצוע תקופה ממושכת. יש לו 7 שערים בפלייאוף העליון, בארבעה משחקים בהם לקח חלק. זה וואו אחד גדול.
אני מבטיח שזו לא הפעם האחרונה שנכתוב כאן על שניהם… - לקראת מכבי תל אביב: בשעה טובה, אבל באמת בשעה טובה, יש למסאי דגו הרבה אפשרויות לקראת המשחק הגדול האחרון לעונה הזו. החל בקו ההגנה, דרך מרכז במגרש ועד להתקפה. מה המבנה שבו יעלה לכר הדשא? על מה ישים דגש מירבי: אגרסיביות ועוצמות או איכות וכישרון? האם יאפשר לעצמו לשנות שיטה תוך כדי משחק? מי השחקנים שיוצאו מהסגל? משחק הלחץ מצבו? מהתחלה? רק בדקות מסוימות? אולי בכלל ללכת אחורה ולהעניש במשחק מעבר ובהתקפות מצטרפות?
כל אלה ושאלות רבות נוספות, יחכו לכם ולכן בטור ההכנה למשחק שיפורסם פה במהלך סוף השבוע הקרוב…
