התפיסה בספורט הישראלי גורסת שאחרי שיא, כן זכייה בגביע הטוטו היא סוג של שיא, תמיד מגיעה ירידה אל הקרקע. הנוסחה המצוינת הזו באה לידי ביטוי יותר מדי פעמים. מספיק לזכור את מכבי תל אביב חוזרת ממשחק קשוח באירופה ומאבדת נקודות חשובות בליגה מול יריבה נחותה.
אתמול (ראשון) משחק גביע המדינה מול הפועל חדרה בסיבוב ח' היה מבחן להביט עליו עבור הקבוצה של רובי קין. האירי מצידו בחר לנצל את המומנטום החיובי מיום רביעי ובחר להאכיל פיות רעבים בסגל. יונתן כהן, קיקו בונדוסו, עידו שחר, עדן קארצב ושרן ייני קיבלו מקום ב-11 בתקווה לתת למכבי תל אביב את מה שהיא מייחלת לו בימים אלה: שער שדה ושמירה על שער נקי.
ההרכב אמנם היה מלא בשחקני שזקוקים לדקות, אבל כר הדשא באצטדיון בנתניה יחד עם מזג האוויר לא איפשר לקין לבחון מקרוב את התאמתם למשחקים הבאים. מודה ומתוודה, יש קסם בכדורגל בגשם. בין אם זה מהיציע או דרך המסך, העובדה ששחקנים משחקים בזמן שהדשא רטוב תמיד מביאה איתה פוטנציאל לקצב מהיר יותר.
בליגה שלנו, קצב מהיר הוא הדבר שהצהובים מייחלים לו אלא שהמשחק מול חדרה לא אפשר להם אפילו לייצר קצב. בורות, בוץ בתוך הרחבה – עד כמה בוצי היה המגרש אתמול? ערן זהבי לא הצליח ליצור קשר עם הכדור כשהוא ניצב חופשי, 4 מטרים מהרשת שבה עומד אוהד לויטה. אלו החמצות שנכנסות בקלות לעמודי האינסטגרם של 4:3:3, והכל בחסות מזג האוויר החורפי של ישראל 2024. עוד קונספציה נשברה, והפעם אפילו אי אפשר לבוא בטענות לרון חולדאי על היעדר הגג באצטדיון בלומפילד.
90 דקות בגן עדן
המחצית הראשונה הייתה במתווה כדור מים ובו שניר לוי מאפשר לבחורים של חיים סילבס ליצור מגע אגרסיבי עם שחקני מכבי גם ללא הכדור. רציתם טביעת יד של מאמן? קיבלתם. הרי מה קבוצות של סילבס יודעות לעשות עם הכדור? מעט. כל המהות של המאמן היא עבודה שלא נמדדת במגע עם הדבר העגול הזה שמסתובב שם על הדשא.
הצרה הגדולה הגיעה במחצית, שבה עוד שחקן הצטרף למצבת שחקני ההגנה הפצועים של קין והפעם – הקפטן ייני. אבישי כהן נכנס במקומו בתקווה להוסיף מהירות, אבל ההתעקשות שלו להיכנס לאמצע בחלקים רבים של המשחק יותר הקשתה על מכבי מאשר סייעה לה בניסיונות להגיע לשער המיוחל. הבעיה הגדולה ביותר של אבישי כהן כרגע היא החיסרון של איבן מאסון. מאז שהצרפתי חזר למולדתו, הירידה בקבלת ההחלטות של המגן דועכת.
אבל אם יש משהו שניתן לסמן במוליכת הטבלה זה גרף ההתקדמות של דן ביטון. הקשר, שתמיד נתפס בתור פצצת כישרון שמעט מדי ממנה באה לידי ביטוי, פרץ את הסכר (נו זה היה מתבקש) ומשם הכל היה קליל יותר. לצד ביטון, גם נרשמה גם ההופעה של קארצב, שמוכיח שהתקופה בליגה הטורקית עשתה איתו חסד. הקשר החליף אתמול את יוריס ואן אוברים (החוליה היציבה ביותר העונה בצהוב) והוסיף אלמנטים נוספים. הנוכחות הפיזית של קארצב, הנכונות שלו לתקוף את היריב וגם העובדה שהוא מחלק כדורים בצורה עוצמתית מאפשרת למכבי להיות קצת יותר בריונית במרכז המגרש.
הדקות הנהדרות של קארצב אתמול מצטרפות לדקות טובות שלו בגמר גביע הטוטו ואם נכנסים לקו המחשבה של הצוות המקצועי – במכבי מכינים אופציה של חליפת איומים יחד עם דור פרץ ויוריס. לא מאמינים? תשאלו את ולאדן איביץ' איך החליפה הזו הפחידה ודרסה פה ליגה שלמה במשך שנתיים.
אם רוצים ממש להצטרף לכת הנהי, הפאניקה והנרטיבים – אז סיבה לדאגה היא העובדה שמכבי שוב מתקשה לנצל את המצבים וחצאי המצבים שהיא מגיעה אליהם. במבחן המציאות – נראה אתכם שורדים יום בעבודה עם תנאים כמו שהיו אתמול בנתניה. אז נכון, אין ספק שיונתן כהן ניסה להיות מעורב, פגש את המשקוף וגם התחיל את המהלך של השער השני – אבל זה פחות מספיק כרגע. זהבי שוב נתקל במעצור בקנה, וההצלחה המסחררת של נבחרת אנגולה באליפות אפריקה מוצתה מזמן.
פה זה לא רדיו חיפה
אני ממש חייב להתייחס לנושא המותגי לרגע, ובמחילה שאכתוב על משהו שאני עוסק בזמן הפנוי שלי – כשאני לא חושב על הקרסול של אנריק סאבוריט. מותג חזק כמו מכבי תל אביב לא נפגע בגלל העברה אחת שקרתה או לא קרתה. הוא גם לא מתחזק מרכישה של פוטנציאלים שעתידים להפוך להצלחה. מוניטין של מועדון, בטח כמו מכבי תל אביב לא נשחק רק כי לבעלי אינטרסים זה נראה ככה. אז אומנם כת הפאניקה סביב מכבי תל אביב מתגלה ככזו שנותנת פייט לרדיו חיפה בכל זמן נתון, אבל דווקא אז שווה שנייה לעצור הכל, לנשום, לשתות כוס מים ולהביט בטבלה.
כאן זה כן רדיו חיפה?
ואם כבר דיברנו כדורגל, מיתוג, שיווק, ומוניטין – אקנח עם תקשורת. אז כן, באתי מתקשורת, מכיר אותה היטב ואפילו אני לא נתקלתי בחיי בשידור כמו אתמול. עמיחי שפיגלר ואלי גוטמן, צמד שהוכיח כי עמיחי ואפק הם לא הצמד הגרוע ביותר שיש, יושבים באצטדיון בנתניה, בזמן ששילמו להם על השידור בין מכבי לחדרה הם מספרים לצופים על הקאמבק של תומר חמד, השער של גדי קינדה, וכמובן לא אומרים מילה על הפנדל שהמציאו לטובת הירוקים מהכרמל.
אז נכון, יש קרב ברור בין ערוץ הספורט לצהובים, בעיתו הם לא מסכימים להתראיין לאנשי ערוץ הספורט. מה שקרה אתמול הוא חציית קו אדום ברמת היחס לאוהדי מכבי תל אביב וגם אלו של חדרה שהתכנסו בבתים, קיררו את הבירה, הוציאו את המלוחים ורצו לראות את המשחק, כן את המשחק בין מכבי לחדרה – אין סיכוי שצוות השידור מואס בשידור, מתעסק במשחק אחר – טוב שלא הגענו למסך מפוצל.
ערוץ הספורט איבד את היוקרה, האיכות והשינוי שהיה לו בשנים האחרונות בצורה משוגעת – אתמול הוא פשוט כבר הפך לבדיחה.
כמה קטנות לקראת הפועל ירושלים:
- רועי משפתי כיכב בפנדלים, אבל לא כל יום גמר גביע הטוטו וממנו מוצפה לשלוט ברחבה, וגם לשדר ביטחון להגנה.
- החיסרון של סאבוריט מהותי, בטח בהנעת הכדור והשתחררות מלחץ. זה בדיוק הזמן של מתן בלטקסה להוכיח שהתקופה באוסטריה הביאה איתה אלמנטים חדשים.
- הבחירה בין יוריס לקארצב כנראה תיתן רמז לקראת המשחק ביום שני בסמי עופר.
- חיסרון אפשרי של אדליי הוא בעיקר מכה לבצורת של זהבי.