גרינפלד והטעויות: כל הסיבות להדחת מכבי ת״א מהגביע

אצטדיון המושבה, השחקנים, הכרטיס לחצי גמר גביע המדינה – הכל היה שולי עבור אוראל גרינפלד. שימו בצד את מכבי פתח תקווה ומכבי תל אביב, שימו בצד את השאיפות לטרבל צהוב (גביע הטוטו כבר בכיס), ההצגה הייתה של האיש והמשרוקית ושכולם יקפצו.

האמת היא שהשופט הבינלאומי הוא בוודאי לא האשם המרכזי בהדחה של רובי קין ברבע הגמר מול הקוז'וק בול, אבל ההתנהלות שלו מייצרת תחושה לא נעימה. כמות האוויר הנפוח שיש סביבו, התחושה שהכל חלק מסביב זה התפאורה להצגה שלו מובילים לסיטואציה של חיים במציאות מדומה. שימו בצד את כל מה שחשבתם על שופטים, גרינפלד הוא בכלל לא שופט רגיל. אנחנו פיונים בהצגה שלו, שום דבר מעבר לזה לא חשוב. 

איבדו את הראש ואת התואר

בתוך ההופעה האייקונית של גרינפלד, מכבי הוכיחה שגם בתקופה הטובה שלה היא פגיעה. הבחירה של קין לרענן את ההרכב עם 8 שינויים הייתה מתבקשת, תוסיפו לכך את מילסון בתור האיש שהרוטציה לא חלה עליו, ועל פניו הכל היה צריך להיות ברור: כרטיס לחצי הגמר והפנים למכבי חיפה. בפועל, הצהובים התקשו בעיקר בגלל מפגן טעויות אישיות.

זה התחיל עם אחת שלה היו שותפים עידן נחמיאס ועדן קארצב, ופתאום המלאבסים עולים ליתרון מפתיע. כמה דקות לאחר מכן, האוהדים בצהוב חזו בפלא נשגב. שער מכדור חופשי, יוניקורן אמיתי במושגים של עונת 23/24. נחמיאס מצא את עצמו חופשי לאחר נגיחה של מתן בלטקסה ומקרוב מחק את הטעות שלו.

בנקודה הזו, הצהובים היו צריכים להרגיש בטוחים יותר. המחצית השנייה התנהלה בשליטה של מכבי, שהצליחה להוריד את פתח תקווה לקו נמוך כל כך. כמה נמוך? לעיתים היה נדמה שקו ההגנה של קוז'וק נמצא בקניון איילון. 

ניסיונות להכריע את המשחק לפני הדקה ה-95 נתקלו בסירוב מלאבסי קשוח. ודווקא אז, אחרי שערן זהבי ניצב על הנקודה אחרי סאגת אישור הפנדל של גרינפלד – הכל סימן שהכרטיס לחצי הגמר נמצא בכיס. כמה בכיס? האוהדים של המארחת כבר היו באזור החנייה של האצטדיון. זהבי הוסיף עוד שער לאוסף, אבל הקבוצה איבדה את הראש והחזירה את פתח תקווה לפול פוזישן. 

לאן נעלם דניאל טננבאום?

טעויות אישיות כבר אמרנו? דניאל טננבאום, במשחק החלש ביותר מאז הפעם האחרונה שהוא שיחק בגביע המדינה, היה יכול למנוע בקלות את השער השני, ואשם בלעדית בשער השלישי. ומעל לכל ריחפה התחושה שהוא לא באמת קשור לסיטואציה. אפשר לומר בבירור שטננבאום, שמחזיק בשיא ליגת העל לדקות משחק ללא ספיגה מהתקופה של ולאדן איביץ', הוא אינו אותו השוער שהיה. הוא אולי נראה עדיין אותו הדבר, אבל הפציעות והשנים ללא משחק רציף, גרמו לו להראות כמו גירסה חיוורת של השוער ההוא, ולרוב הוא נראה מוגבל בתנועה, כבד ולא חד. 

קין צדק שבחר ברוטציה, גם בין הקורות, אבל במקום לנסות לעשות חסד עם אורלנדו מוסקרה, שעוד חווה דקות בנבחרת פנמה, ההתעקשות על טננבאום מוזרה עוד יותר. במובנים מסוימים המפגש במושבה צריך להיות שירת הברבור של השוער בצהוב. משהו בשידוך הזה מוצה וכבר לא מייצר את האפקט המתבקש. טננבאום כנראה מרגיש בנוח מדי בעמדת המחליף, ובזמן שגם רועי משפתי מתקשה להתעלות והסיטואציה של מוסקרה ברורה – יש כאן סוגיה שכנראה תדרוש התייחסות בקיץ הקרוב. 

להפיק לקחים לקראת חיפה

קל להאשים את קין בהדחה, גם אם ירצה וגם לא ירצה – האחריות היא עליו. ועדיין, הטעויות האישיות של השחקנים שלו עלו גם לו בכרטיס לחצי הגמר. וזה אולי התסריט הבעייתי בעונה הזו: ככל שמכבי מרגישה בנוח היא פגיעה הרבה יותר. וזה בדיוק מה שהמאמן והשחקנים צריכים להפיק מההדחה בגביע לקראת המפגש עם מכבי חיפה ביום שני. 

אומנם שירותי הניווט סובלים בימים האחרונים, אבל קין חייב לפקס את העיניים על המטרה. הדבר האחרון שצריך להעסיק את מכבי זה הכאוס במכבי חיפה. היא צריכה להתרכז בעצמה, לשכוח מהיתרון בפסגה ולהגיע למשחק כמו שהגיעה אחרי ההדחה מול אולימפיאקוס. כמו שחזרה מהפגרה בת תשעה הימים אחרי התיקו מול בני סכנין בצהריים בבלומפילד.

זו קודם כל הגישה, קודם כל התחושה וקודם כל המשמעות. שום דבר לא חשוב יותר מאשר להיות מכבי ולקום מההדחה הזו כדי לנעול את הסיפור על הצלחת. עיניים על המטרה, ורק עליה!