עונת 2023/24 לעד תיזכר בתור העונה שלא מסוגלת להסתיים. כמו אחר צהריים בג'ימבורי גנרי, כמו פקקים באיילון אחרי שאתה יוצא מהמשרד, כמו רמת השיפוט של אוראל גרינפלד – אתה יודע מה יקרה שם, אתה יודע לאן זה ילך ואתה הולך לשם במודע מבלי לדעת איך יוצאים משם. 4 משחקים לסיום העונה, והתחושה שאת העונה הזו נסיים בשלהי אוגוסט, של איזו שנה? באמת שאין לי דרך להתחייב.
עוד לפני השריקה, המפגש בדוחא העניק למכבי תל אביב הזדמנות לתת לעצמה מרווח נשימה גדול יותר. כמו ביותר מדי נקודות זמן העונה, ההזדמנות הזו בוזבזה. היא הלכה לאיבוד גם בגלל גרינפלד והמצאת שני הכרטיסים הצהובים למילסון, הצהוב העוד יותר מוזר לערן זהבי אחרי עבירת בושידו של חסן חילו, ושיפוט ביתי בצורה שאפשר לחלום עליה במשחקי נבחרת. וזה השופט הבכיר שיש לאיגוד השופטים להציע, כן?
זה השופט שמספר לכולם שהוא שופט בליגת האלופות עם ארשת פנים רצינית. אל תטעו, זה לא שיש העדפה לשופט אחר – בעיניי כולם חלשים באותה צורה, כולם מסורסים על ידי ה-VAR באותה צורה, כולם חוששים משיטת הניקוד באותה צורה, כולם חלשים בכל יום נתון, בכל מגרש נתון, בכל סיטואציה – באותה הצורה.
העניין עם גרינפלד הוא הפוזה שהוא מביא איתו. התחושה הזו שהכל קטן ומינורי לידו – הוא עמוד האש שלפני המחנה, ואת זה אני מודה שקשה לי לסבול. שאפו לשחקנים שמסוגלים להכיל את הדמות ולא לוותר על האירוע של לשהות לידו.
40 דקות מבוזבזות
אבל לצד מכונת תשומת הלב עם המשרוקית, היה גם מעט מדי כדורגל. זו לא הייתה הופעה גדולה של המוליכה, רחוק משם. המחצית הראשונה התחילה בצורה מהוססת, עם גישה מפוזרת ויותר מדי טעויות. קין בחר להמשיך באותו הרכב למרות ההופעה ההגנתית החלשה מול בני ריינה, בתקווה שהמסקנות הוסקו.
תקוות לחוד ומציאות לחוד. רביעיית ההגנה הייתה לחוצה, והרחקות הכדורים שלה לעבר החלק הקדמי ביטלו את היתרון המשמעותי של הצהובים בשבועות האחרונים (גבי קניקובסקי ודור פרץ). גם התפקוד של עדן קארצב לא סייע. אז נכון שהוא לא ואן אובריים, ועדיין מצופה ממנו להשתמש בעוצמות הפיזיות שלו כדי לייצר את העוגן ההגנתי שהוא יכול להיות ולאפשר למכבי להרגיש קצת יותר בטוחה.
ממול, הירידה לקו הקישור של דור חוגי יצרה לסכנין יתרון מספרי במרכז המגרש. מכבי התקשה להניע את הכדור, ניסתה לרווח יותר מדי אל מילסון ודוידה כדי לייצר משחק בקצב מהיר יותר. זו גישה נכונה כשאתה רוצה לייצר דחיפות מול יריבה שעולה מהדקה הראשונה ומבזבזת זמן, אבל במקביל היא מקשה עלייך לייצר מצבים ביום חלש כמו זה שמילסון היה בו.
בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה, דווקא שם, הקליק נקלק. מכבי הרימה הילוך, הגיעה למצב טוב דרך תרגיל בכדור קרן. פתאום דוידה התמודד טוב יותר מול קלר, ופתאום אתה מבין כמה הגישה הצהובה היתה שגויה במחצית הראשונה. הם לא רק הקשו על מילסון להיכנס למשחק, הם גם דאגו לבטל את זהבי. איך? התנועה של דור פרץ וגבי לתוך הרחבה של היריבה מייצרת כיסים שזהבי יודע לנצל. 40 ומשהו דקות מכבי לא הצליחה לייצר כיס אחד שזהבי ייכנס דרכו.
טעויות ותגובות איטיות
אל המחצית השנייה יצאה מכבי אחרת. בין אם זו הגישה של השחקנים או רענון של תכנית המשחק, האורחת הייתה טובה יותר. השער שלה היה עניין של זמן והוא הגיע בתזמון מושלם. רביבו יצא קדימה אחרי הנעת כדור דרך הקשרים ולא באמצעות דחיפה של הכדור בכוח קדימה. הגנת סכנין, שלא קיבלה שום אתגר מצד רביבו ב-45 הדקות הראשונות, לא הייתה מוכנה, והוא מצידו ייצר תנועה עד קו הרוחב. היציאה הזו של המגן השמאלי ששיחק בקו ימין התאפשרה בגלל תנועה נכונה של דוידה, והוא היה שם בתור הכתובת לקבל את הכדור ולגלגל אותו ברגל החלשה לרשת של אבו ניל. זה בישול ראשון העונה של רביבו, אם יש משהו שהוא יהיה חייב לשפר בעונה הבאה זה את בדיוק זה.
אלו בדיוק התבניות שמכבי מצליחה לייצר מהם מצבים טובים יותר. כשהיא מעמיסה את הרחבה בזהבי, דור פרץ וגבי הדברים הרבה יותר קלים עבורה. כל מה שהיא הייתה צריכה זה רק לשכפל את המהלכים הללו עם רביבו ודוידזאדה ושלוש הנקודות היו עניין זניח במשחק הזה בדוחא.
היתרון הוריד את מפלס הלחץ שהורגש גם דרך המסך, והדבר הזה שעומרי אפק קורא לו פרשנות. מכבי הייתה קרובה לשני, אבל דווקא אז גרינפלד החליט שזה גדול עליו שהמשחק מתנהל ללא התערבות שלו, הרחיק את מילסון ואפשר לסכנין להשתלט על המשחק. השער של חסן חילו הגיע אחרי תגובה מהירה מצד דראפיץ', שהרגיש שרגליים טריות יעניקו לו יותר. מאמן סכנין שלח 4 שחקנים חדשים בפעימה אחת לדשא וקיבל תמורה. מצידו, קין היסס. התגובה של הגיעה רק אחרי השוויון.
וזו הנקודה המשמעותית ביותר לגבי מאמן מכבי. הדרך שבה הוא רואה כדורגל נהדרת, ההכנה שלו ברוב המקרים יותר מטובה, אבל ברגעים בהם הוא צריך להגיב – הוא מהסס. וזה הרגל שחייב להיגמל ממנו. יש לקין סיבות להאמין באינסטינקטים שלו. כשהוא בחר לספסל את זהבי ודור פרץ הוא קיבל חמישייה מול נתניה, כשהוא נאלץ להסתדר ללא יוריס וזהבי, הוא קיבל תמורה מלאה מתורג'מן וקארצב מול הפועל חיפה.
קין מרגיש את המשחק, הוא מבין וקורא אותו, הביצוע של התגובות שלו מהוססים. גם אתמול, התבקש להחליף את זהבי ומילסון. הראשון היה מוצהב זכר לתיקול של חילו, השני היה בעוד הופעה פושרת. הצהוב של האנגולי רק היה צריך לזרז את ההחלטה. קין שוב חיכה, ומשם גרינפלד עשה את שלו.
ועוד מישהו שהגיב לאט הוא השוער רועי משפתי. מילא היציאה הנוראית בשער של חילו, משפתי שידר פאניקה לא רק בשער שספג אלא לאורך כל המשחק. זו עוד הופעה שמעלה שוב סימני שאלה לגבי ההגליה של מוסקרה ליציע.
התאמות לסמי עופר
ועכשיו, בסמי עופר ללא מילסון קין והצוות שלו יידרשו להתאמות. האם לבחור בדן ביטון/מלדה בכנף הימנית, דוידה בשמאלית וזהבי בשפיץ? או שאולי בחירה אחרת, עם מערך של 3 בלמים (נחמיאס לצד שלמה וסאבוריט) יחד עם רביעיית קשרים (קניקובסקי, דור פרץ, קארצב ויוריס) עם זהבי/תורג'מן בשפיץ. האירי נדרש לחשוב מחדש, לתכנן מחדש וגם להגיב. אלו החלקים שבהם קין טוב בהם. מכאן הוא צריך ללכת עד הסוף – לא רק בתכנון אלא גם בביצוע ברגע האמת.
